אלפי מנשה עה"ת קמו

שאתם תקראו ק"ש כי תחרשו"ן עולה מספר תתקס"ד רומז על ק"ש כי תתקס"ד הוא מספר הר"ת והס"ת של התרין יחודין שמע וברוך וכן שמ"ע ישרא"ל אח"ד עולה ככה וכן עולים ג"כ הי"ח אזכרות שבק"ש עיין בס' ברכ"ע מאמר אילו של יצחק פרק ח' עיי"ש

א"י ד' ילחם לכם ואתם תחרשון. הנה הבעה"ט בפרשת תולדות כתב על המסורה וצא השדה וצא הלחם בעמלק שרמז יצחק לעשו כל הארבע גליות בבל מדי יון אדום ושעחידין ליפול ביד ישראל שהקב"ה ילחם בהם עיי"ש וזה יש לרמז כאן אשר ד' ילח"ם לכ"ם עה"כ עולה בביל מד"י יו"ן אדו"ם רמז בזה שבכל הארבע גליות ילחם ד' בשבילינו וזהו ד' דייקא כי הארבע גליות הם כנגד ארבע אותיות הוי' ובכל גלות יש אות אחד מהשם הוי' וכנודע. ואתם תחרשון רומז על הגאולה שלימה כי אתים ר"ת א"לף מ"אתן ת"שעין והוא קץ הנאמרה בדניאל תחרשוין עולה תשביו מנחים נחמי"ה בהתכוללם יחד והוא אליהו ומשיח ב"ד ומשיח ביי וכן יסד הפייטן בסליחות ליום שלישי של עשי"ת תמהר תשבי מנחם נחמיה וכוונתו בזה על אליהו הנביא ומשיח ב"ד ומשיח ב"י ובמ"ש בספר בני יששכר במאמריו לחדשי תמוז אב

ואתה הרם את מטך וגו' ובקעהו כתב הבעה"מ וז"ל ובקעהו בזכות ויבקע עצי עולה ובזכות בקע לגלגלת קרי בו' בקע וה"ו שבזה השם נבקע המים עכ"ל בבעה"ט בהרבה חומשים איתא קרי בו' בקע וזהו שבזה השם וכו' וכן ראיתי ג"כ בבעה"ט הנדפס בפ"ע דפוס ישן נושן דאיתא שם ג"כ כן קרי בי' בקע וזהו שבזה השם וכו' וט"ס הוא וצ"ל קרי בי' בקע והו שבזה השם וכו'] והנה דבריו אינם מובנים דקאמר דבזכות ויבקע עצי עולה ובזכות בקע לגלגלת קרי בי' בקע והו וכו' דמה שייכות יש זל"ז. ונ"ל דהנה צריך לדעת מדוע נבקע הים ע"י שם וה"ו דייקא ונ"ל דהנה אמרו ז"ל הים ראה וינס מה ראה ראה ארונו של יוסף ועיון בספר עבודת ישראל בפרשת שמיני במאמריו ליום ז' של פסח שמביא בשם הרב הקדוש רבי ר' בער ז"ל שאמר הטעם כו מדרך האשה בראיתה איש צדיק היא בורחת ומסתרת עצמה מפניו כן הענין קי"ס עיי"ש ויוצא מדבריו שע"י בחי' צדיק נבקע הים ולפי"ז שפיר נבקע הים ע"י שם וה"ו דייקא כי וה"ו גי' טוב וטוב הוא צדיק וכמו שאמרו ז"ל בש"ס יומא פ"ג דף ל"ח אין טוב אלא צדיק שנאמר אמרו צדיק כי טוב והנה ויבקע עצי עולה רומז על בחי' צדיק כי עץ נקרא צדיק וכמ"ש ברע"מ בפרשת פנחס דף רל"ו עיי"ש וגם עצ"י ר"ת צ"דיק. יסוד ע"ולם ובקע לגלגלת רומז ג"כ על בחי' צדיק כי בקע לגלגלת הוא השקל ושק"ל עולה צדיק י"סוד ע"ולם וכנודע ולפי"ז עולה כהוגן דברי הבעה"ט דשפיר תליא הך דקרי בי' בקע והו שבזה השם נבקע המים בהא דויבקע מצי עולה ובקע לגלגלת ויש להם שייכות זל"ז והבן. אך המובחר בעיני לומר שיש כאן ט"ס בבעה"ט וצ"ל כאן שני דיבורים על תיבת ובקעהו והיינו דמתחלה צ"ל דיבור בפ"ע ובקעהו בזכות ויבקע עצי עולם ובזכות בקע לגלגלת נבקע המים ואח"כ צ"ל דיבור בפ"ע ובקטה"ו קרי בי' בק"ע והיו שבזה השם נבקע המים ולפי"ז עולה כל דברי הבעה"ט על נכון בפשיטא וכמובן. אך מה שכתבנו הטעם שנבקע הים ע"י שם והיו נכון הו אף לפי האמור שט"ס הוא בבעה"ט וכמובן. **(איסור לאו ובנכרי אין לשאול למ"ל קרא יתירה כיון דבמזבח דידהו לא הוה מומא הו"א ה"נ בדידן לא להוי מומא קמ"ל קרא יתירה וכו'. והמגיה הנ"ל בחר לו בכאן דרך קצרה דרך היותר פשוט. וחיי הכותב שדבריו קרובים לדברינו. שהוא אומר כיון שיש לפנינו ב' דרכים לדרוש בפ"ק דחולין דף יג' או לומר בכם חלקתי ולא באומות דמקבלים קרבנות מן עכו"ם או לדרוש להיפך דבאומות כלל וכלל לא. א"כ שוב אין המקרא חסר יותר רק לעשות גלוי מילתא בעלמא לדעת באיזה לבחור. וכיון דכתיב מכל בן נכר לא תקריבו ומשמע הא תמימים תקריבו כבר מצאנוהו סגי כח לגלוי מילתא שתבחור באותו דרש שמקבלין קרבנות מן האומות. וע"ז כתבו דאין לומר דמיירי בישראל מומר היינו בישראל מומר ג"כ כנ"ל ובפירוש דרשינן מכם ולא כולכם להוציא את המומר ובע"כ דכוונת הקרא לעבור בלאו ועשה וא"כ ליכא אף גלוי מילתא. א"א לומר כן מכח קושית הגמרא בתמורה דפריך למ"ל. ובע"כ דמיירי רק בנכרי לחוד ונוכל לדייק הא תמימים תקריבו ויש גלוי מילתא לדרוש מכם חלקתי ולא באומות לקבל מהם קרבנות וע"ז תירצו דעכ"פ גבי נכרי נוכל לומר דלהוסיף לאו אתי קרא וממילא ליכא אף גילוי מילתא וא"כ שוב צריך לרבות נכרי מאיש איש. הכל כאשר לכל על דרך הנ"ל שתיהן עומדים צפופים ומשתחוים רווחים. והקורא ובחר ויאכל מן הזבחים או מן הפסחים. ה"ק חיים סוניאנ)**