אלפי מנשה עה"ת קלה

מכות אבל לריה"ג דאמר דבמצרים לקו עשר מכות ועל הים לקי חמשים מכות וכן לר"ע דאמר דבמצרים לקו חמשים מכות ועל הים לקו חמשים ומאתים מכות ל"ש הרמז של הבעה"ט. ולדעתי יש לרמז כדבריו במלות כה כה גופי' ולא בהאותיות א"ת ב"ש של כה כה עפי"מ דאיתא במד"ר בפרשת שמות פרשה ה' על זה שאמר פרעה מי ד' אשר אשמע בקולו א"ל הקב"ה רשע מי ד' אמרת במי אתה לוקה הם חמשים מכות כמנין מ"י שהביא הקב"ה על המצריים בים וכו' דיא מי ד' סרס אותו מי ים הים הודיעך ד' עיי"ש במד"ר ובמת"כ שם. והנה מבואר מדברי המדרש אלו דמה דקאמר מתחלה במי אתה לוקה הם חמשים מכות וכו' הוא משום שתפס המדרש לעיקר כריה"ג שבמצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות ומה דקאמר אח"כ ד"א מי ד' סרס אותו מי ים וכו' זה קאמר אליבא דכ"ע. וזהו לא שמעת עד כה כה שרמז לו שלא תשמע את ד' עד כ"ה כ"ה העולם כמנין חמשים והוא חמשים מכות שלקו על הים או שרמז לו כ"ה כ"ה כמנין י"ם שהים הודיעך את השם וכדברי המדרש הנ"ל

א"י עפמ"ש בזהר ובתיקונים דכשנפתחו נ' שערי בינה נגאלו ממצרים ולכך נזכר נ' פעמים יציאת מצרים בתורה לרמז על נ' שערי בינה ועיין בילקוט ראובני בפרשת יתרו שמביא בשם ספר שערי אורה שכתב הטעם שאלמלא נפתחו נ' שערי בינה אין יכולת ישראל לצאת ממצרים לפי ששרו של מצרים כביר ואין יכול לו אלא הבינה שיש למעלה בנ' שערים כי בבינה תלוי' כל חירות וכל גאולה לפי שהוא למעלה מכל השרים עיי"ש וזהו לא שמעת עד כה כה שרמז לו שלא תשמע עד שיפתחו נ' שערי בינה כמנין כ"ה כ"ה

ושמתי פדת במסורה פדת ג' דין חסר ובי' מלאים פדות שלח לעמו והרבה עמו פדות ומפרש הבעה"ט כי זה לא הי' פדות שלם אלא מפני הערוב אבל לעתיד הרבה עמו פדות ויהי' גאולה שלימה עכ"ל

הנה י"ל מה שעל לעתיד שיהי' הגאולה שלימה כתיב פדות מלא ו' דהנה איתא במד"ר בפרשת משפטים פרשה ל' סי' ב' כל תולדות שבמקרא חסרים חוץ משנים אלה תולדות השמים והארץ ואלה תולדות פרץ וטעם גדול יש להם למה אמר אלה תולדות השמים והארץ מלא מפני שברא הקב"ה אח עולמו ולא הי' מלאך המות בעולם ובשביל כך הוא מלא וכיון שחטא אדם וחוה חסר הקב"ה כל תולדת שבמקרא וכיון שעמד פרץ נעשה תולדות שלו מלא שמשיחנו עומד הימנו ובימיו הקב"ה מבליט את המות שנאמר בלט המות לנצח לפיכך תולדות השמים והארץ ותולדות פרץ מלא עכ"ל המדרש ומבואר דכוונת המדרש הוא שאות ו' רומז על חיים ולכך בהעדר החיים ח"ו נעדר אות ו' וכשיבא משיחינו במהרה בימינו ויהי' בלט המות לנצח ויהי' המשכת החיים אז ישיב אות ו' וכן איתא ג"כ בזהר בפרשת במדבר דף קכ"א ריש ע"א שאות ו' אילנא דחיי הוא עי"ש ועיין גם בזהר ח"א בהשמטות דף ר"ס ע"ב ורס"א דאיתא שם וז"ל ובג"כ וזאת התורה אתחבר ו' בזאת וכדון אשר שם משה סם חיים וכו' עיי"ש ולכך כאן במכות ערוב נהי שהבדיל הקב"ה את ישראל מן הערוב ולא הי' הערוב שולט בהם להשחיתם אבל הרי עדיין מלאך המות שולט בעולם ע"כ כתיב כאן פדת חסר ו' אבל לעתיד שיהי' הגאולה שלימה ויהי' בלט המות לנצח ע"כ כתיב שם פדות מלא ו'

עוד י"ל כי פדו"ת מלא וי גי' גלויות אדו"ם ע"כ כתיב פדות מלא ו' כדי לרמז שהפדות הוא מגלות אדום

ועוד י"ל דהנה איתא בתיקונים תיקון כ"ב ע"פ ובשלום תובלון אשר ב' ווי"ן הן תרין משיחין עיי"ש [עיין גם בזהר בפרשת וירא מ"פ ולא ידע בשכבה ובקומה שכתב דמש"ה כתיב ובקומה בו' כיון דזמין מלכא משיחא לנפקא מני' ובגין כך אשתלים הכא בו' עיי"ש] ולכך בפדות דלעתיד כתיב ב"פ פדות מלא ווי"ן והוא בפסוק פדות שלח לעמו ובפסוק והרבה עמו פדות רמז שלעתיד יהא הפדות ע"י ב' משיחין שהן ב' וויין. ויש לומר עוד אשר ב"פ פדות מלא ו' רומז על התרין משיחין ועל אליהו הנביא שיבוא עם התרין משיחין כי ב"פ פדו"ת מלא ו'] בהתכוללם יחד עולים מספר תתקע"א והוא מספר מנח"ם ב"ן עמיא"ל [הוא משיח ב"ד] נחמי"ה ב"ן תושיא"ל [הוא משיח ב"י] אליה"ו הנבי"א

הנה לפי מה דמבואר מדברי הבעה"ט שהוא מפרש גם הפסוק דפדות שלח לעמו דהכוונה הוא טל הגאולה העתידה שיהי' גאולה שלימה ולא כמו שפירשו שם המפורשים פסוק זה על גאולת מצרים. יש לרמז דהנה איתא בזהר בראשית דף כ"ה ע"ב וז"ל אבל פורקנא לאו איהו תליא אלא בעמלק עד דיתמחי עיי"ש וזהו יש לרמז אשר פדוית של"מ לעמ"ו עולה מחיה אמח"ה א"ת זכיר עמל"ק [עיין בכנפי יונה ח"ב סי' נ"א שחושב שם מחה אמחה