אלפי מנשה עה"ת קי

רבינו בעל שם טוב ז"ל שבהנסיעה בדרך צריכין להוציא הנ"ק ומפרש הוא ז"ל בזה מ"ש ואלה מסעיהם למוצאיהם היינו מסעיהם בדרך הוא בשביל מוצאיהם להוציא ניצוצות קדושות עיי"ש והנה המעלה את הנ"ק מיקרי צדיק וכנודע והנה כי טוב הוא בחי' צדיק וכטעם דכתיב אמרי צדיק כי טוב וכן אמרו בש"ס חגיגה ר"פ אין דורשין אין טוב אלא צדיק שנאמר אמרי צדיק כי טוב וגם טוב בא"ת ב"ש הוא נפ"ש ונפ"ש עולה צדי"ק יסו"ד עול"ם וכנודע וזהו דקאמר ר"י א"ר לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב וקאמר דייקא בכי טוב ולא קאמר באור היום כי כיוון עוד בזה שאמר שלעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב היינו שבהליכה בדרך צריך אדם להעלות את הני"ק ויתקן בחי' צדיק יסוד עולם הנקרא כי טוב וזה מרומז ג"כ בפסוק הבוקר אור והאנשים שלחו כי בוקר הוא בחי' יסוד וכמ"ש בס' קה"י ערך בקר בשם הזהר עיייש' והנה ידוע שהשם חב"ו היוצא מפסוק ח"יל ב"לע ויוקיאנו העולה של"ג וכנודע מכוונת גלגול שלג הוא מסוגל להעלות הני"ק והנה חמ"ה עם עיי" עולה חי"ל בל"ע ויקיאנ"ו וזהו שאמרו ז"ל אל תרגזו בדרך שאמר להם יוסף הכניסו חמה לעיר היינו שרמז להם בזה לצרף חמ"ה עם עי"ר העולה חי"ל בל"ע ווקיאנ"ו שבו נרמז השם חב"ו שעל ידו מעלין את הני"ק מבין הקליפות כי בהליכה בדרך צריך אדם להעלות את הנ"ק וכדאמר ר"י א"ר לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב והיינו להעלות את הנ"ק בדרך ולתקן בחי' צי"ע הנקרא כי טוב. ומעתה לפי"ז ניחא שפיר מה דתני רק שאמר להם הכניסו חמה לעיר ולא תני נמי שאמר להם שיוציאו חמה מן העיר וכמובן

וכן י"ל דעל קיטב זה יסובב ג"כ הכוונה בזה שאמר להם יוסף אל תפסיעו פסיעה גסה ואל תעמדו עצמיכם מד"ת וכדאיתא במד"ר הנ"ל והוא מה שאמר אל תעמדו עצמיכם מד"ת הכוונה הוא כנ"ל להעלות הנ"ק בדרך כי גם ע"י לימוד התורה מוציאין את הנ"ק מבין הקליפות וכמ"ש במג"ט פרשת לך ועוד בספרים רבים ומה שאמר אל תפסיעו פסיעה גסה הכוונה הוא שלא להחזיק במדת גאות [כן מפרש ג"כ בס' עוללת אפרים מאמר רע"ח מה שאמרו ז"ל פסיעה גסה נוטל אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם שהכוונה הוא פסיעה שהוא דרך גסות ונוטלת ממאור עיניו היינו שחכמתו מסתלקת ממנו עי"ש] כי ע"י מדת גאות א"י להעלות את הנ"ק כי מי שיש לו מדת גאות אדרבה פוגם בבחי' אות ברית קודש וכדאיתא בש"ס סוטה דף ד' אר"ח אר"י כל אדם שיש בו גסות הרוח לבסוף נכשל בא"א ר"ח ב"ח אמר כאלו בא על כל העריות ועיין במהרש"א בח"א שם שמפרש שרוחו הגסה שהוא רוח טומאה מביאו לידי רוח טומאה של עריות עיי"ש ע"כ קאמר יוסף אל תפסיעו פסיעה גסה שלא להחזיק במדת גאות רק אדרבה להחזיק במדת ענוה וע"י מה שאדם הוא בענוה ונמיכת רוח מתקן הפגם בבחי' יסוד וכנודע מספרים הקדושים

ומעתה אחרי הודיע אלקים איתנו את כל זאת מובן שפיר מה שאמר להם יוסף שלשה דברים אלו דייקא וגם מדוע דייקא יוסף קאמר להם זאת ולא יעקב כי יוסף הצדיק הוא סוד אות ברית קודש וכנודע ע"כ רמז הוא בזה לימוד לדורות והזהיר דייקא על ג' דברים הנ"ל הרומזים על העלאית נ"ק בדרך ותיקון אות ברית קודש וכנ"ל. ויש לרמז ג"כ לפי דרכינו הנ"ל שהר"ת "אל "יתרגזו "בדרך הם ר"ת "את "בריתי "תשמור. "בריתי "אשר "תשמרו. רומז כדברינו הנ"ל דמה שאמר להם יוסף אל תרגזו בדרך וציום להם על שלשה דברים הנ"ל רמז להם בזה על העלאות נ"ק ותיקון אות ברית קודש

ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם וידברו אליו את כל דברי יוסף. וגו' וירא את העגלות וגו' ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי. ויל"ד א) מה אמרו עוד יוסף חי דהול"ל יוסף חי ומהו מלת עוד. ב) למה הוצריכו למימר שיוסף חי הלא מאחר שאמרו שהוא מושל בארץ מצרים הרי ממילא ידע שהוא חי. ג) מלת וכי לכאורה שפת יתר הוא דהול"ל והוא מושל בכל ארץ מצרים. ד) צריך להבין מה שאמרו ז"ל במד"ר לפרש הא דקאמר יעקב רב עוד יוסף בנו חי שעומד בצדקתו עיי"ש והלא עדיין לא ראה ועקב את יוסף וא"כ מנא ידע שעומד בצדקתו. ונראה בזה בהקדם דברי המד"ר ומובא ברש"י בפסיק וידברו אליו את כל דברי יוסף וגו' וירא את העגלות אשר שלח יוסף שסימן זה מסר להם כשפירש מאביו הי' עוסק בפרשת עגלה ערופה. וצריך להבין מדוע עסק עמו יעקב בפרשת עגלה טרופה דייקא ועיין במפורשי מ"ש בזה ולדעתי נראה עפי"מ דמבואר בלק"ת בטעמי המצות פרשת שופטים שמצות עגלה ערופה הוא סוד העלאות ניצוצות ושמירת אות ברית קודש עיי"ש ועיי"ש עוד מ"ש וכשחטאו בעגל חזרו לקלקולם ועשו צורת שור ורצו להעלות ליוסף דכתיב בכור שורו הדר לו שגם הוא הוציא אותן טפות מן הידים וז"ס שאמר