אלפי מנשה עה"ת קיא

יעקב כי עודך חי ר"ל הגם שהוצאת הטפות אחרי שלא נכנסו בגוף הטמא עצמו הוא חי ולכן שלח יוסף העגלות כנגד עגלה ערופה שהוא באה על דם שלא נודע מי שפכו גם אלו הטפות נשפכו לארץ וכו' ובראותם יעקב נאמר ותחי רוח יעקב אביהם עיי"ש והנה איתא במד"ר ומובא ברש"י לעיל בפרשת וישב בפסוק ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו נצצה בו רוה"ק סופו שתתגרה בו אשת פוטיפר עיי"ש וי"ל שעוד בשעה שפירש יוסף ממנו נצצה בו רוה"ק זה שסופו שתתגרה בו אשת פוטיפר ולכך שפיר עסק עמו בפרשת עגלה ערופה דייקא שרמז לו על שמירת אות ברית קודש שלא יכשל במעשה דאשת פוטיפר. ובזה ניחא דברי הבעה"ט לעיל בפסוק והנה עיניכם רואות וגו' שכתב עיניכם רואות גי' והראיתי לכם המילה. כי פי המדבר אליכם בגי' עגלה ערופה כי סימן זה מסר להם לאביו שפירש ממנו בעגלה ערופה עכ"ל וצ"ע דמאחר דסימן זה לא הי' רק לאביו אבל אחיו לא ידעו זאת שעסק בפרשת עגלה ערופה עם אביו בשעה שפירש ממנו וכן מבואר ג"כ במד"ר פרשה צ"ד ופרשה צ"ה עיי"ש וא"כ מה מפרש הבעה"מ הא דקאמר יוסף לאחיו עיניכם רואות כי פי המדבר אליכם היינו בעגלה ערופה דמה שייכות הוא לכאן דהלא מזה אכתי לא ידעו שפי יוסף הוא המדבר אליהם כיון שהם לא ידעו כלל שהוא עסק עם אביו בפרשת עגלה ערופה בשעה שפירש ממנו. ולדרכינו ניחא דעיקר כוונת יוסף הי' להודיע לאחיו שלא פגם באות ברית קודש וזהו שכתב הבעה"ט שהראה להם המילה היינו שהראה להם שלא פגם בבחי' זו. ולזאת שפיר קאמר להם ג"כ פרשת עגלה ערופה שעסק עם אביו בשעה שפירש ממנו כי פרשה זו מורה על שמירת אות ברית קודש ובזה הודיע יוסף לאחיו שלא פגם באות ברית קודש וזהו ג"כ מה דקאמר כי פי המדבר אליכם כי פ"י גי' צ' שהוא בחי' צי"ע. ומעתה יתיישבו כל הדקדוקים הנ"ל ודברי המד"ר הנ"ל שמפרש הא דקאמר יעקב רב עוד יוסף בני חי שעומד בצדקתו די"ל דעיקר כוונת בני יעקב הי' ג"כ לבשר ליעקב שיוסף עומד בצדקתו שלא פגם באות ברית קידש במעשה דאשת פוטיפר ולכן אמרו עוד יוסף חי וקאמרו מלת עוד כי הכוונה הוא ע"ד שמפרש הטעמי מצות הנ"ל הא דאמר יעקב ליוסף עודך חי ועיין גם בזוה"ק דף רי"א שכתב כי עודך חי דאתקיימת ברזא דברית קדישא דאיקרי חי העולמים עיי"ש וזהו שאמרו וכי הוא מושל בארץ מצרים וקאמרו מלת וכי שמזה הביאו לו ראי' שלא פגם באות ברות קודש ומלת וכי פירושו דהא ור"ל שע"כ יוסף לא פגם באות ברית קודש דהא הוא מושל בכל ארץ מצרים דעי"ז זכה להיות מושל וכדאיתא בזהר ומובא ביל"ר בפרשה זו מפני מה זכה יוסף למלוכה מפני שכבש את יצרו עיי"ש. ויפג לבו כי לא האמין להם כ"ו ר"ת יכבש יוצרו והיינו שלא האמין להם יעקב שיוסף כבש יצרו ועומד בצדקתו והוא מושל בארץ מצרים. והגידו לו את כל דברי יוסף והוא הסימן שמסר להם לאביו שפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה ומזה ידע יעקב שיוסף כבש את יצרו ושמר אות ברית קודש ושפיר קאמרו במד"ר הנ"ל לפרש הא דאמר יעקב רב עוד יוסף בני חי שעומד בצדקתו

וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו. הנה במד"ר פרשה צ"ד איתא וירא את העגלות זה הוא פרשת עגלה ערופה וכן איתא ג"כ בזהר דף ר"י ע"ב. והנה בפירש"י על המדרש נראה שגורס במדרש וירא את העגלות זה הוא פרשת עגלות של המשכן עיי"ש ברש"י פרשה צ"ד ופרשה צ"ה ומובא ג"כ במת"כ שם עיי"ש ועיין גם בזהר בדף רי"א ע"א דאיתא שם ת"ח כמה עגלות הוו שית כד"א שש עגלות צב ד"א שיתין הוו עיי"ש ונראה דהנך דאמרי דשית עגלות הוו כד"א שש עגלות צב אזלי לפי הגרסא שהביא רשיי ז"ל במד"ר וירא את העגלות זה הוא פרשת עגלות של המשכן ע"כ שפיר קאמרו דשית עגלות הוו כד"א שש עגלות צב שהן עגלות של המשכן. והנה להגרסא שלפנינו וירא את העגלות זה הוא פרשת עגלה ערופה כבר כתבו בספרים טעם לזה מדוע פ' עגלה ערופה דייקא [עיין לעיל מה שהבאתי מטעמי המצות בלק"ת מ"ש הטעם לזה] ולהגרסא שגורס רש"י ז"ל וירא את העגלות זה פרשת עגלות של המשכן לא ראיתי בשום ספר שיאמר טעם מדוע פרשת עגלות של המשכן דייקא וממילא צריך נמי להבין דברי הזהר הנ"ל ששלח לו שית עגלות כד"א שש עגלות צב. ונ"ל דהנה כתב הבעה"ט בפ' שמות ע"פ ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו אשר א"ת יעק"ב אי"ש ס"ת שבית שבשביל ששמרו במצרים את השבת נגאלו עיי"ש ומדנרמז ענין שבת במלות א"ת יעק"ב אי"ש שזה כתוב בביאתם למצרים בע"כ דביאת יעקב למצרים הי' לשמור בשם ש"ק וי"ל גם טעם לזה כי תכלית ירידתם למצרים הי' כדי להעלות משם הניצוצות הקדושים וכנודע וזה ידוע שע"י שמירת שיק מעלין את הנ"ק לכך שפיר הי' ביאת יעקב ובניו למצרים לשמור בשם ש"ק, והנה כתב בשל"ה בווי העמודים פרק י"ט דמש"ה הביאו הנשיאים כל אחד ו' עגלות