אלפי מנשה חושן משפט ט

כו' קאי על העבד ולא על האדון עיי"ש. הרי כתבו שם מטעם אחר עיי"ש. ולא מטעם דהאדון הוי חב להשפחה. ודברי קצה"ח צ"ע. ועיין בנתיבות שהרגיש קצת בזה [והוא בנתיבות הנדפס סביב הש"ע. אבל בנתיבות הישנים הנדפסים בפ"ע לא נמצא כלל מזה]

ויש להביא ראי' לדעת הסמ"ע וסייעתו דהיכא דלא מיפטר בהוראתו משום מודה בקנס פטור מהני הודאתו לחיוב אף דלא באו עדים. מהא דאיתא בש"ס שבועות דף ל"ג ע"ב ריה"ג אומר הרי הוא אומר והוא עד או ראה או ידע בעדות המתקיימת בראי' בלא ידיעה. ובידיעה בלא ראי' הכתוב מדבר כו'. ואמרינן התם בדף ל"ד ע"א ש"מ קסבר ריה"ג משביע עדי קנס פטור. דאי ס"ד חייב נהי דידיעה בלא ראי' אשכחן לה ראי' בלא ידיעה מי לא בעי מידע נכרית בעל בת ישראל בעל בתולה בעל בעולה בעל. והנה לא מפרשינן שם בגמרא איך משכחת בקנס ידיעה בלא ראי'. ונראה דכוונת הש"ס הוא כמו דמפרש לעיל בדף ל"ג גבי ממון דידיעה בלא ראי' כיצד מנה הודית לי בפני פו"פ. וכן הוא נמי גבי קנס דאמר הודית לי בפני פו"פ שאתה חייב לי קנס. וקשה הא הוי מודה בקנס ופטור. וצ"ל דכוונת הש"ס הוא שהודה חוץ לב"ד בפני עדים. וא"כ לא מהני הודאתו לפטור משום מודה בקנס כיון דהוי חוץ לב"ד ובזה מהני הודאתו לחיוב וכדעת הסמ"ע וסייעתו. ואף דמה דס"ל להסמ"ע וסייעתו דבזמה"ז דליכא מומחין דלא מיפטר משום מודה בקנס פטור מהני הודאתו לחיוב הוא רק לענין תפיסה. אבל לא שיחייבו הב"ד לשלם. וא"כ לכאורה אין לפרש מה דאמרינן דבקנס משכחת ידיעה בלא ראי' כנ"ל דהלא הודאתו שהודה בפני עדים שחייב קנס דהוי חוץ לב"ד לא הועיל ג"כ רק לענין תפיסה וכמו בזמה"ז דליכא ב"ד מומחין כשהודה בפני ב"ד. וא"כ גם העדאת העדים שהודה בפניהם שחייב קנס לא יועיל רק לענין תפיסה ולא לחייבו בב"ד לשלם. וא"כ איך שייך לומר דידיעה בלא ראי' משכחת לה בקנס כנ"ל ויהיו העדים חייבים קרבן שבועת העדות. הלא במה שכבשו עדותם לא הפסידו ממון גמור רק לענין תפיסה ואמאי יהיו חייבין בזה קרבן שבועת העדות. אולם באמת הא גם היכא דאינו מועיל עדות העדים רק לענין תפיסה וכבשו עדותן ג"כ חייבין קרבן שבועת העדות וכמ"ש הרשב"א בשבועות דף ל"א. וא"כ א"ש. ועוד די"ל דבזמן דאיכא מומחין והודה בפני עדים חוץ לב"ד שחייב קנס ואח"כ העידו העדים בפני ב"ד מומחין שהוא הודה בפניהם שחייב קנס שפיר מחייבין אותו הב"ד לשלם ולא דמי להודה בזמה"ז בפני ב"ד שאינם מומחין דהא מה דבזמה"ז לא מהני הודאתו רק לענין תפיסה הוא כיון דאנו הדיוטות אנן ואין אנו דנין דיני קנסות. לכן אין בכחנו לחייבו לשלם. משא"כ הוכח שהודה בפני עדים חוץ לב"ד שפיר יכולין הב"ד מומחין עפ"י העדאת העדים לחייבו לשלם. וא"כ שפיר בזמן דאיכא מומחין שהודה בפני עדים חוץ לב"ד שחייב קנס והעדים כבשו עדותן הפסידו ממון גמור

והן אמת דמצאתי וראיתי בהריטב"א שם שכתב לפרש הא דאמרינן דבקנס משכחת ידיעה בלא ראי' כגון שנכנס אחרי' לחורבא כשהיא בתולה ונמצאת בעולה עיי"ש. וכוונתו הוא בזה דידעו העדים מכח אומדנא וכדאמרינן בש"ס שם גבי דיני נפשות דמשכחת נמי ידיעה בלא ראי' ע"י אומדנא וכמעשה דשמעון בן שנוח עיי"ש. וא"כ אזדא לראיתינו הנ"ל לדעת הסמ"ע וסייעתו אולם באמת הרי זאת א"א לדעת אם קודם שנכנסה עמו לחורבא היתה בתולה וכעת היא בעולה. אלא דוקא כשבדקו אותה העדים עפ"י חבית של יין וקודם שנכנסה לחורבא לא הי' ריחה נודף וכשיצאה מחורבא הי' ריחה נודף. ועי"ז ידעו העדים דקודם שנכנסה היתה בתולה ואח"כ בעולה ובודאי הוא בעל אותה. וכדאיתא בכתובות דף יו"ד ע"ב דכך בדק ר"ג לידע אם היא בתולה או בעולה ע"ש. אבל לילא זאת א"א לידע מכח אומדנא שבעל אותה. וא"כ זה הוא דוחק קצת לאוקמי הך דידיעה בלא ראי' דמשכחת בקנס בכה"ג כיון זה הוא רחוק המציאות מאוד [ומה דאמרינן בגמרא שם בראי' בלא ידיעה מי לא בעי מידע בתולה בעל בעולה בעל. ג"כ אין הפירוש שיודעים ע"י בדיקה עפ"י חבית של יין. אלא דעיקר כוונת הש"ס היא דבעי למידע אם לא היתה בעולה מכבר. וזה אי היתה בעולה מכבר שפיר יכולים לידע וכגון שכבר היתה לאיש או שהי' לה בנים דאז ודאי היא בעולה. ואם לא ידוע להם בבירור שהיא בעולה ממילא יודעים שהיא בתולה מטעם חזקה דגופה דיש לה חזקת בתולים וע' גם במל"מ פי"א מהל' אישות שהקשה שם דאיך משכחת קנס הלא לעולם יכול הבועל לטעון שהיתה בעולה. ותירץ דאינו נאמן דבעולה היתה כיון דיש לה חזקה דגופה עיי"ש] אבל לפי פירושינו הנ"ל עפ"י שיטת הסמ"ע וסייעתו משכחת שפיר ידיעה בלא ראי' בקנס בפשטא וכמו בממון. ושוב מצאתי וראיתי בספר תרומות הכרי על חו"מ מאחי הקצה"ח בסי' זה שגם הוא העיר בראי' זו מש"ס שבועות הנ"ל לדעת הסמ"ע וסייעתו ודחה דיש לפרש כוונת הש"ס דמשכחת בקנס ידיעה בלא ראי' ע"י אומדנא עיי"ש. ולא ראה שכבר קדמו בזה הריטב"א. אולם כבר כתבתי בסמוך דפירושינו הנ"ל עפ"י שיטת הסמ"ע וסייעתו הוא יותר מרווח מפירוש הריטב"א

איברא שוב האיר ד' את עיני. וראיתי דיש לפרש על נכון בדרך אחר מה דאמרינן בגמרא דבקנס משכחת ידיעה בלא ראי'. והוא דראיתי בירושלמי שבועות שם שמפרש בהדיא הך דידיעה בלא ראי' בקנס איך משכחת וז"ל תן לי קנס בתי שהוא בידך והוא אומר לא נתחייבתי קנס מימי והעדים מעידין שנתחייב קנס ולי נן יודעין אין קנס ברתי' אין קנס איתתא אוחרי עכ"ל. ופירוש דברי הירושלמי לדעתי היא כך דהוא אומר תן לי קנס בתי שהוא בידך היינו שכבר חייבך הב"ד לתת לי קנס והוא אומר לא נתחייבתי קנס מימי. והעדים מעידין שנתחייב קנס בב"ד אלא דאינם יודעים אם קנס ברתי' נתחייב או קנס איתתא אחריתא. ובכה"ג חייב לשלם לו הקנס כיון דהוחזק כפרן שטען שלא נתחייב קנס מימיו. וזה הוי ידיעה בלא ראי' כיון שלא ראו העדים גוף המעשה שאנס. וי"ל דכן הוא נמי כוונת הש"ס דידן מה דאמרינן דבקנס משכחת ידיעה בלא ראי'. ואף דבירושלמי שם איתא דגם ראי' בלא ידיעה משכחת בקנס על אופן זה והיינו שאמר אנסת ופתית את בתי והוא אומר לא אנסתי ופתיתי אשה עימי ועדים מעידין שאנס אשה ואינן יודעין אי ברתי' הוי או איתתא אוחרי עיי"ש. וכוונת הירושלמי היא דגם בכה"ג חייב לשלם קנס משום דהוחזק כפרן שאמר שלא אנס אשה מעולם. והלא בהש"ס דידן אמרינן דבקנס לא משכחת ראי' בלא ידיעה, וכתבו הרמב"ן והריטב"א שם לפרש טעם פלוגתתן כיון דבראי' בלא ידיעה אנו דנין דיהא חייב לשלם מטעם דהוחזק כפרן. והש"ס דידן סובר דבקנס אעפ"י שהוחזק כפרן אינו משלם משום דזה הוי בכלל מודה בקנס כיון דבכלל כפירתו הוי הודאה. והירושלמי סובר דהודאה הבאה מתוך