אלפי מנשה חושן משפט פו

להורות דסמיכה אסור בעבודה דאי ישיבה ממש ל"ל קרא דלעמוד לשרת הא בלא"ה אין ישיבה בעזרה [דהא אי יושב מחלל עבודה מטעם זרות א"כ גם מצד הקרא דהעומדים שם דמורה על איסור ישיבה בעזרה ג"כ נוכל למילף לפסול יושב בעבודה מטעם זרות ולאו דוקא מצד הקרא דלעמוד לשרת שייך לומר דיושב מחשב כזר דהא הילפותא היא ג"כ ממה דכתיב ברישא דקרא כי בו בחר ד' אלקיך כו' וכמ"ש רש"י שם וא"כ הו"ל לכתוב כי בו בחר ד' אלקיך מכל שבטיך לשרת כו' ככל אחיו הלוים העומדים שם לפני ד' וג"כ הוי אמרינין דעל אופן זה נבחרו אם יעבוד בעמידה ולא בישיבה ואם עובד בישיבה הו"ל זר ומחלל עבודה] וע"כ דבא הכתוב לעמוד לשרת לאסור סמיכה בעבודה ור"י בר"י ס"ל כהברייתא דיושב אינו מחלל עבודה מטעם זרות רק ילפינן מהנך תרי קראי דלעמוד לשרת והעומדים שם וא"כ ע"כ דאין ישיבה בעזרה הוא מדרבנן וכנ"ל ושפיר איצטרך קרא דלעמוד לשרת לאסור ישיבה ממש בעבודה מה"ת ושוב אין ראי' דסמיכה פסול בעבודה

ומעתה מיושב שפיר קושית העולם. דהנה לכאורה קשה על ר"נ דקאמר דיושב מחלל עבודה מטעם זרות הא זר גופי' דמחלל עבודה ילפינן מק"ו מיושב וכדאמר רב משרשי' וא"כ איך שייך לומר דיושב מחלל עבודה מטעם זרות. וצ"ל דר"נ ס"ל כתנא דבי לוי שם דף ט"ו ע"ב דיליף זר מחלל עבודה מקרא דוינזרו או דס"ל כתנא דבי ר' ישמעאל שם דיליף זר מחלל עבודה מק"ו דבע"מ לכן שפיר קאמר דיושב מחלל עבודה מטעם זרות וכ"כ המפורשים [ובזה ניחא כמי מה דר"נ חולק על הברייתא דילפה יושב דמחלל עבודה רק מכח שנה הכתוב לעכב ולא מטעם זרות. ולפי הנ"ל ניחא כיון דר"נ אזיל אליבא דתנא דבי לוי או אליבא דתנא דבי ר"י]. וא"כ רב משרשי' דיליף זר דמחלל עבודה מק"ו מיושב הרי לא יוכל הוא לסבור כר"נ דיושב מחלל עבודה מטעם זרות רק הוא סובר כהברייתא דיושב מחלל עבודה מכח הני תרי קראי הנ"ל דשנה הכתוב לעכב. וכיון שכן ע"כ ס"ל לרב משרשי' דאין ישיבה בעזרה הוא מדרבנן וכנ"ל ושוב ע"כ ס"ל לרב משרשי' כר"י בר"י דסמיכה כשר בעבודה לכך שפיר לא מצי רב משרשי' למיעבד הק"ו בין בזר ובין באונן מסמיכה רק מישיבה ממש וא"ש ולק"מ קושית העולם ודו"ק היטב

ובהיותי בזה תמהתי על התוס' זבחים דף ט"ז בהג"ה שכתבו מיהו איצטרך קרא לעובד בהשתחוואה. ומבואר שם בדבריהם דזה הוא דוקא אי אמרינן אין ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא אבל אי אמרינן אין ישיבה בעזרה הוא מדרבנן א"א לומר כן דהקרא אתי לעובד בהשתחוואה וכ"כ המשל"מ פ"ה מהל' ביאת מקדש הי"ז. והרי דברי התוס' שם סובבים על הברייתא שבדף כ"ג דילפה יושב דמחלל עבודה מהני תרי קראי דלעמוד לשרת והעומדים שם וכ"כ התומים ובס' מלא הרועים ערך ישיבה בעזרה אות א' עיי"ש וע"כ דס"ל להתוס' דגם להברייתא אין ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא ואסור עובד בהשתחוואה וכ"ש סמיכה. וקשה איך שייך לומר כן אליבא דהברייתא הלא הברייתא צריכה גם הקרא דהעומדים שם לענין עבודה לעיכובא ואיך נוכל למילף מהקרא דהעומדים שם לאסור ישיבה בעזרה בלא עבודה וכנ"ל. ולכאורה רציתי לומר דהנה באמת ריש דברי התוס' שם ג"כ תמוהים מאוד שכתבו דאין ישיבה בעזרה אינו מה"ת מדאצטרך קרא ליושב למצוה עיי"ש. ותימה הרי לולא האי קרא דלעמוד לשרת דיליף מזה ליושב למצוה אף אי נימא דאין ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא אכתי לא נדע לעיכובא דהא אין ישיבה בעזרה מדאורייתא ילפינן מקרא דהעומדים שם וכמ"ש רש"י יומא והבאתיו לעיל וא"כ איך נוכל למילף מהאי קרא לחודא גם לעיכובא. ושפיר איצטרך הני תרי קראי לעמוד לשרת והעומדים שם כדי למילף גם לעיכובא. וצ"ל דס"ל להתוס' דלענין אין ישיבה בעזרה אי נימא דהוא מה"ת אין הילפותא מקרא דהעומדים שם רק מקרא אחרינא לכך שפיר כתבו דאי אין ישיבה בעזרה הוא מה"ת ל"ל קרא ליושב למצוה הא למצוה ידעינן מקרא אחרינא מכח דאין ישיבה בעזרה ושוב סגי הקרא דהעומדים שם לבד לעיכובא וכיון שכן א"ש נמי ממילא מ"ש התוס' אח"כ דבאמת אין ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא ואצטרך קרא דלעמוד לשרת לעובד בהשתחוואה ולק"מ קושיתינו הראשונה הנ"ל כיון דבאמת ס"ל להתוס' דאין ישיבה בעזרה מדאורייתא לא ילפינן מקרא דהעומדים שם רק מקרא אחרינא. אולם לפי"ז הרי תירוצינו הנ"ל לקושית העולם יתכן רק לפרש"י שכתב דאין ישיבה בעזרה מדאורייתא ילפינן מקרא דהעומדים שם ולפי"ז עלה כהוגן תירוצינו הנ"ל. אבל לשיטת התוס' ליתא לתירוצינו כיון דבאמת אף דרב משרשי' סובר כהברייתא דילפה יושב דמחלל עבודה מהני תרי קראי הנ"ל מ"מ יוכל לסבור דאין ישיבה בעזרה הוא מדאוריתא וממילא אסור סמיכה בעבודה וכמ"ש התוס' אליבא דהברייתא

אכן באמת לא ניחא לי לומר דהתוס' ס"ל דאין ישיבה בעזרה מדאוריתא אין הילפותא מקרא דהעומדים שם רק מקרא אחרינא. דהיכן מצינו קרא אחרינא זולת הקרא דהעומדים שם למילף לאסור ישיבה בעזרה מה"ת וכל דברי התוס' הם תמוהים: אך לפמש"ל במוסגר דל"נ דאמר דיושב מחלל עבודה מטעם זרות דגם מצד אין ישיבה בעזרה יש לפסול יושב מטעם זרות. עלה בלבי לומר דכל דברי התוס' הנ"ל סובבים אליבא דר"נ ולא אליבא דהברייתא ודלא כמ"ש התומים והמלא הרועים. וכוונת התוס' הוא דאי אין ישיבה בעזרה מה"ת והיינו מקרא דהעומדים שם א"כ ל"ל לר"נ למילף מקרא דלעמוד לשרת לפסול יושב מטעם זרות הלא מצד האיסור ישיבה בעזרה ג"כ יש לפסול יושב מטעם זרות וכמש"ל ול"ל קרא דלעמוד לשרת וע"ז תירצו דלעולם ישיבה בעזרה הוא מה"ת והיינו מקרא דהעומדים שם והא דצריך ר"נ הקרא דלעמוד לשרת הוא לעובד בהשתחוואה דעובד בהשתחוואה אין לפסול מטעם זרות מכח אין ישיבה בעזרה כיון דבעזרה מותר השתחוואה. וא"כ עלו כהוגן כל דברי התוס'. אמנם הוא דחוק קצת בעיני כיון דמלשון התוס' דנקטו מדאצטרך קרא ליושב למצוה נראה דאזלו אליבא דהברייתא דהלשון יושב למצוה הוא לשון הברייתא וצ"ע

ולא אטמן בחבי מה דקשיא לי גם בהא דמבואר ברש"י ז"ל יומא שהבאתי לעיל דאין ישיבה בעזרה מה"ת ילפינן מקרא דהעומדים שם לפני ד'. עפ"י מה דתני בברייתא בזבחים דף ס"ג ע"ב ובמנחות דף י"ט ע"ב לפני ד' יכול במערב כו' עיי"ש וא"כ ה"כ כיון דכתיב העומדים שם לפני ה' איך ילפינן מזה דאין ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא הלא מהאי קרא לא נשמע רק בצד מערב לבד בעינן עמידה ולא בשאר העזרה, ולכאורה רציתי לומר דבאמת איסור ישיבה מדאורייתא אינו רק בצד מערב ומה דמבואר בש"ס בכמה דוכתא דבכל העזרה ולא דוקא בצד מערב אסור לישב זה הוא