אלפי מנשה חושן משפט פה

דוד ומצד האב הוא כהן ונעשה מלך ושפיר י"ל דהקרא דלעמוד לשרת אתי למלכי בית דוד שהוא כהן שצריך לעבוד העבודה בעמידה ואין ראי' לאסור סמיכה בעבודה אבל לר"ח ב"א לא משכחת שיהא כהן ויהא מלך וא"כ לא נוכל לומר דהקרא דלעמוד לשרת אתי למלכי בית דוד שהוא כהן שצריך לעבוד העבודה בעמידה וע"כ דהקרא אתי לאסור סמיכה בעבודה. ומעתה י"ל דבזה פליגי ת"ק ור"י בר"י, ת"ק סובר כר"ח בירושלמי דאפי' בלא משיחה ג"כ אין עושין כלל כהן למלך לכן ס"ל דהקרא דלעמוד לשרת בא לאסור סמיכה בעבודה ולא לאסור ישיבה למלכי בית דוד בעבודה ור"י בר"י ס"ל כר"י בירושלמי דבלא משיחה מותר לעשות כהן למלך א"כ אין ראי' לאסור סמיכה בעבודה דהא י"ל דקרא אתי למלכי בית דוד היכא שהוא כהן דצריך לעבוד העבודה בעמידה וכנ"ל. והנה כבר העירותי לעיל לפי מה דמבואר בתוס' זבחים דף ט"ז בהג"ה בסוף דבריהם דאין ישיבה בעזרה הוא מה"ת וכן הוא דעת רש"י ז"ל יומא דף כ"ה א"כ שוב קשה קושית התוס' שם מה ליושב שכן אסור בעזרה והוי הק"ו דרב משרשי' פריכא וכתבתי לתרץ דרב משרשי' יליף מסמיכה וסמיכה מותר בעזרה. אמנם לפי דברי הישיע"ק הנ"ל דמה דיליף רב משרשי' זר מק"ו מיושב כוונתו הוא מישיבה ממש ולא מסמיכה כיון דלפי הס"ד דזר אינו מחלל עבודה עדיין לא ידע דסמיכה פסול בעבודה א"כ ליתא לתירוצינו הנ"ל ושוב שפיר מיפרך הק"ו מה ליושב שכן אסור בעזרה וצ"ל דרב משרשי' ס"ל דבלא משיחה ממנין כהן למלך א"כ משכחת שיהא מלך מזרע דוד מצד האם ומצד האב הוא כהן ובר עבודה הוא. וא"כ י"ל דרב משרשי' יליף מיושב מלכי בית דוד דהוא בר עבודה ויש לו ישיבה בעזרה וכמו דמשני שם לענין עדות דיליף מיושב ת"ח וא"ש הק"ו. ומעתה כיון דרב משרשי' ס"ל דבלא משיחה ממנין כהן למלך ומשכחת מלכי בית דוד שיהא כהן ומלך שוב ע"כ ס"ל כר"י בר"י דסמיכה מותר בעבודה דהא אין ראי' לאסור סמיכה בעבודה אחרי די"ל דהקרא דלעמוד לשרת אתי למלכי בית דוד היכא שהוא כהן דצריך לעבוד העבודה בעמידה וכנ"ל. וא"כ שפיר לא ולי רב משרשי' למיעבד הק"ו גם באונן מסמיכה כיון דהוא ס"ל דבאמת סמיכה מותר בעבודה והוצרך למיעבד הק"ו גם באונן מישיבה ממש וא"ש ולק"מ על הרמ"א ודו"ק היטב

עוד י"ל קושיתינו הנ"ל מהך דאונן לפי תירץ הישיע"ק הנ"ל בדרך הנ"ל ועל אופן אחר. והוא דמש"ה סמיכה אסור בעבודה דאל"כ ל"ל קרא דלעמוד לשרת הא בלא"ה אין ישיבה בעזרה וע"כ דהקרא אתי להורות דסמיכה אסור בעבודה. והנה לפי מה דאיתא במדרש שוח"ט והביאו התוס' סוטה דף מ' דכ"ג מותר לישב בעזרה א"כ אין ראי' דאסור סמיכה בעבודה מהקרא דלעמוד לשרת דהא איצטרך קרא לכ"ג דמותר לישב בעזרה מ"מ בעבודה צריך לעמוד וכ"כ התומים והבאתיו לעיל לפרש קושית התוס' סוטה שם. וא"כ י"ל דבזה פליגי ת"ק ור"י בר"י ת"ק סבר דגם כ"ג אסור לישב בעזרה וא"כ קשה ל"ל קרא דלעמוד לשרת הא בלא"ה אין ישיבה בעזרה וע"כ דהקרא אתי להורות דסמיכה אסור בעבודה ור"י בר"י ס"ל דכ"ג מותר לישב בעזרה וא"כ אין ראיה מהקרא דלעמוד לשרת לאסור סמיכה בעבודה דהא י"ל דהקרא אתי לכ"ג דמותר לישב בעזרה מ"מ בעבודה צריך לעמוד. והנה רב משרשי' דיליף זר דמחלל עבודה מק"ו מיושב והיינו מישיבה ממש ולא מסמיכה וכדברי הישיע"ק הנ"ל א"כ לפי שיטת רש"י ותוס' דאין ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא שוב קשה קושית התוס' הנ"ל מה ליושב שכן אסור בעזרה והק"ו פריכא הוא וכמש"ל. וצ"ל דרב משרשי' ס"ל דכ"ג מותר לישב בעזרה ושוב עלה כהוגן הק"ו די"ל דיליף מיושב כ"ג דמותר לישב בעזרה וכמו דמשני לענין עדות דיליף מיושב ת"ח וכיון שכן דרב משרשי' ס"ל דכ"ג מותר לישב בעזרה שוב אין ראי' לאסור סמיכה בעבודה מהקרא דלעמוד לשרת וכנ"ל. לכך שפיר לא מצי רב משרשי' למיעבד הק"ו גם באונן מסמיכה כיון דס"ל דבאמת סמיכה מותר בעבודה וא"ש ודו"ק. ועוד מילין בפי לישב לפענ"ד קושית העולם הנ"ל עד"א ויתיישב בזה גם קושיתינו מהך דאונן והוא עפ"י ההקדמה הנ"ל דמש"ה אמרינין דסמיכה אסור בעבודה דאל"כ ל"ל קרא דלעמוד לשרת הא בלא"ה אין ישיבה בעזרה וע"כ דהקרא אתי לאסור סמיכה בעבודה. אמנם זה יתכן רק אי נימא דאין ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא וכשיטת רש"י ותוס' שהבאתי לעיל ושפיר קשה דל"ל קרא דלעמוד לשרת הא בלא"ה אין ישיבה בעזרה מה"ת וע"כ צ"ל דהקרא אתי לאסור סמיכה בעבודה. אבל אי נימא דאין ישיבה בעזרה הוא מדרבנן ומה"ת מותר לישב בעזרה וכמ"ש התוס' זבחים שם בהג"ה מתחלה. א"כ שפיר איצטרך קרא דלעמוד לשרת לענין ישיבה ממש לאסור בעבודה מה"ת ואין ראי' לאסור סמיכה בעבודה. ולפי"ז י"ל דבהא פליגי ת"ק ור"י בר"י ת"ק ס"ל דאין ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא וע"כ דהקרא דלעמוד לשרת אתי לאסור סמיכה בעבודה לכן קאמר דעמידה מן הצד לא הוי עמידה ור"י בר"י ס"ל דאין ישיבה בעזרה הוא מדרבנן וא"כ אין ראי' לאסור סמיכה בעבודה דהא הקרא דלעמוד לשרת אתי לאסור ישיבה ממש בעבודה מה"ת ולא סמיכה לכן קאמר דעמידה מן הצד הוי עמידה. והנה צריך לדעת טעם פלוגתתן בהא דפליגי בענין איסור ישיבה בעזרה דת"ק סובר דהוא מדאורייתא ור"י בר"י סובר דהוא מדרבנן:

ונ"ל דהנה איסור ישיבה בעזרה מדאורייתא ילפינן מקרא דהעומדים שם לפני ד' וכמ"ש רש"י ז"ל יומא דף כ"ה [ומה דרש"י ז"ל נקט שם גם הקרא דלעמוד לשרת הוא לאו דוקא דהא בהאי קרא הרי כתיב להדיא לשרת ואין ראי' מזה לענין ישיבה בעזרה בלא עבודה אלא עיקר הילפותא היא מקרא דהעומדים שם לבד וכ"כ המפורשים] והנה בגמרא זבחים דף כ"ג איתא יושב מנלן דאם עבד חילל אמר רבא אר"נ אמר קרא לעמוד לשרת לעמידה בחרתיו ולא לישיבה ופרש"י רישא דקרא כי בו בחר ד' אלקיך וכיון דלא נבחרו הו"ל זרים וזר מחיל עבודה עיי"ש ותו איתא שם ת"ר לעמוד לשרת מצוה כשהוא אומר העומדים שנה הכתוב לעכב עיי"ש. ולפי"ז נחזי אנן דמה שכתב רש"י ז"ל ביומא שם דילפינן מקרא דהעומדים שם דאין ישיבה בעזרה זה יתכן רק לר"נ דיליף יושב דמחלל עבודה מהקרא דלעמוד לשרת לבד ומשום זרות הוא דמחלל עבודה וא"כ לדידי' אייתר קרא דהעומדים שם ושפיר נוכל למילף מהקרא דהעומדים שם דאין ישיבה בעזרה מדאורייתא אבל להברייתא דתני דיושב מחלל עבודה מכח הני תרי קראי דלעמוד לשרת הוא למצוה והעומדים שם הוא לעיכובא א"כ א"א למילף מקרא דהעומדים שם דאין ישיבה בעזרה דהא בעינן האי קרא לענין עבודה לעיכובא. וא"כ ע"כ צ"ל דלהברייתא אין ישיבה בעזרה הוא מדרבנן:

וא"כ י"ל דבזה פליגי ת"ק ור"י בר"י ת"ק סובר כר"נ דיושב מחלל עבודה מטעם זרות ושפיר ס"ל דאין ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא מקרא דהעומדים שם וכנ"ל לכן שפיר ס"ל דהקרא דלעמוד לשרת בא