אלפי מנשה חושן משפט פד

מקשה א"כ מהו וישב היינו דכיון דלכ"ג הי' ישיבה בעזרה ולשאר אנשים אסור אפי' סמיכה בעזרה שוב קשה מהו וישב דוד דהא השתא א"א לפרש שסמך עצמו לכותל דהא גם סמיכה אסור בעזרה ולזה משני שישב עצמו בתפלה ודו"ק כי נכון הוא

ומעתה תתפרש בטוב טעם קושית התוס' והוא דחסר בדברי התוס' וכמ"ש המהרש"א שם אך לא כמו שהגי' המהרש"א רק כך צ"ל ופריך וליתב מיתב ולקדש. ותו לא. וכך היא כוונת התוס' עפ"י מה שהקשו התוס' זבחים שם בהא דפריך וליתב מיתב ולקדש הא אין ישיבה בעזרה ותירצו דהכוונה הוא בסמיכה עיי"ש. ולפי דברי המדרש דלכ"ג הי' ישיבה בעזרה וא"כ לשאר אנשים אסור גם סמיכה בעזרה א"כ מה פריך וליתב מיתב ולקדש הא אפי' סמיכה אסור בעזרה אע"כ דהגמרא סובר דלכ"ג ג"כ אסור לישב בעזרה ושפיר יש ראי' מהקרא דלעמוד לשרת דסמיכה מותר בעזרה ושפיר פריך התם וליתב מיתב ולקדש והיינו בסמיכה ודו"ק

ולפי דברינו אלו יש מדברי המדרש והתוס' הנ"ל סתירה לדעת הרמ"א דהא מבואר להיפך דבכ"מ דבעינן עמידה סמיכה לא הוי כעמידה ורק בעזרה דיש הכרח דמותר סמיכה מדכתיב לעמוד לשרת וכנ"ל

איברא אף כי דברינו הנ"ל נכונים מאוד בכוונת המדרש והתוס'. בכל זאת לא ניחא לי בזה דלפי דברינו תקשה על הירושלמי דס"ל ג"כ כהמדרש דלכ"ג הי' מותר לישב בעזרה וכמ"ש הראב"ד בפ"ק דתמיד וז"ל בירושלמי משמע שכ"ג נמי יש לו ישיבה כמו למלכי בית דוד ומביא ראי' מעלי דכתיב ועלי הכהן יושב על הכסא על מזוזת היכל ד' עכ"ל (הן אמת דלא מצאתי כן בירושלמי שלפנינו אמנם מלבד דבודאי בירושלמי שלפני הראב"ד הי' נמצא כן בהדיא. בלעדי זה גם לפי הירושלמי שלפנינו אף דלא נמצא כן להדיא מ"מ יש ראי' דשיטת הירושלמי הוא דכ"ג הי' מותר לישב בעזרה והוא דבסוטה סוף פ"ז מקשה הירושלמי רק על מתני' דתני גבי מלך דקורא יושב הא אין ישיבה בעזרה אבל על מתני' שם דתני גבי כ"ג דקורא עומד ומשמע דיושב הוא לא פריך הא אין ישיבה בעזרה וכמו דפריך בש"ס דידן בסוטה שם גם בכ"ג וע"כ דס"ל להירושלמי דכ"ג הי' מותר לישב בעזרה לכן מקשה רק במלך ולא בכ"ג) והלא בירושלמי סוטה אהא דפריך גבי מלך הא אין ישיבה בעזרה משני דמה דתני קורא יושב תיפתר שסמך לו בכותל (עיין במהרש"א סוטה שם שהוא מפרש הא דאמר בירושלמי תיפתר שסמך עצמו לכותל דקאי על הא דכתיב וישב דוד וכמ"ש במדרש שוח"ט עיי"ש. ודבריו תמוהים בזה דבירושלמי משמע בהדיא דקאי על מתני' ולא על וישב דוד וכן פירשו הק"ע והפ"מ עיי"ש וכן מבואר בהדיא בירושלמי יומא פ"ג סוף הלכה ב' עיי"ש). ולפי דברינו הנ"ל קשה הא אם לכ"ג הי' מותר לישב בעזרה שוב לשאר אנשים דאסור לישב בעזרה גם סמיכה אסור ומה משני בירושלמי גבי מלך שסמך עצמו בכותל וע"כ צ"ל דמה דמותר סמיכה בעזרה לא ילפינן מהא דכתיב גבי עבודה לעמוד לשרת דע"כ דמותר סמיכה בעזרה אלא זה פשוט הוא דבכ"מ דבעינן עמידה הוי סמיכה בכלל עמידה זולת בעבודה דכתיב לעמוד לשרת דיש הכרח לומר דאסור סמיכה בעבודה וכמ"ש התומים: וא"כ שוב ממילא יש מקום לדברי התומים להביא ראי' מהתוס' הנ"ל לדעת הרמ"א והבן

אכן עדיין קושית העולם וגם קושיתנו הנ"ל מהירושלמי פ' מ"ש במ"ע. ועיין בתומים שמתרץ קושית העולם בפשיטות דרב משרשי' דיליף זר מק"ו מיושב רוצה למיעבד הק"ו אליבא דכ"ע והיינו גם אליבא דר"י בר"י דס"ל דבעבודה עמידה מן הצד שמה עמידה עיי"ש. וראיתי בישיע"ק או"ח סי' קמ"א שמתרץ קושית העולם בדרך הפלפול. והוא דהנה מה דאמרינן דסמיכה פסול בעבודה ולא אמרינן דסמיכה הוי כעמידה משום דהך קרא דלעמוד לשרת מיותר הא בלא"ה אין ישיבה בעזרה וע"כ דלסמיכה קאתי. והנה לכאורה קשה דלמא אתי קרא דלעמוד לשרת לענין שחיטה דיוכל לשחוט חוץ לעזרה בסכין ארוכה ואשמעינן קרא דבעי עמידה. אולם ז"א דהא שחיטה לאו עבודה הוא וא"צ עמידה. אכן מה דשחיטה לאו עבודה הוא זה הוא השתא דידעינן דזר אם עבד חילל אבל להס"ד דלא ידע דזר מחלל עבודה הוי שחיטה עבודה וחילי' דילי' הוא מתוס' יומא דף מ"ב ושפיר י"ל דאתי קרא דלעמוד לשרת לענין שחיטה דצריך שישחוט בעמידה ובאמת סמיכה הוי כעמידה גם לענין עבודה עיי"ש. אמנם לא יצא בזה ידי חובתו דהא באמת קושית העולם יש להקשות גם מהא דיליף רב משרשי' שם לקמן דאונן אם עבד חילל מק"ו מיושב מה יושב שאוכל כו' ופריך ג"כ הש"ס מה ליושב שכן פסול לעדות והתם ג"כ קשה דהו"ל לרב משרשי' למיעבד הק"ו מסמיכה ותו לא מצי להקשות שכן פסול לעדות לדעת הרמ"א והתם ל"ש תירץ הישיע"ק הנ"ל דהא התם כבר ידעינן דזר מחלל עבודה א"כ ידעינן דשחיטה לאו עבודה הוא וא"כ שוב לא נוכל לומר דהקרא דלעמוד לשרת אתי לענין שחיטה דצריך לשחוט בעמידה ושוב ממילא צ"ל דהקרא אתי לאסור סמיכה בעבודה וא"כ הו"ל לרב משרשי' עכ"פ באונן למיעבד הק"ו מסמיכה. (ועיין גם בתומים שהביא בשם הגאון מהר"א ברודא שמתרץ קושית העולם כתירץ הישיע"ק ועל דרך אחר עיי"ש. וגם בתירוצו לא מתיישב מהא דאונן. אך גוף דברי הגאון מהר"א ברודא בלא"ה מופרכים ואין להם שחר כלל וכמו שדחה דבריו התומים שם). אך אני אומר לפי תירץ הישיע"ק דרב משרשי' הי' מוכרח גבי זר למיעבד הק"ו מיושב ממש ולא מסמיכה שוב שפיר לא יכול למיעבד הק"ו גם באונן מסמיכה והוא דהנה יש להקשות עוד דמנ"ל דהקרא דלעמוד לשרת בא לאסור סמיכה בעבודה משום דבלא"ה אין ישיבה בעזרה הלא דלמא איצטרך קרא דלעמוד לשרת למלכי בית דוד היכא שהוא מצד האם מזרע דוד ומצד האב הוא כהן ונעשה מלך והרי הוא בר עבודה ומותר לישב בעזרה דהא לא מצינו בהא דמלכי בית דוד יש להם ישיבה בעזרה דבעינן דוקא שיהא מבית דוד גם מצד האב ועיין גם בהרמב"ם הל' מלכים פ"ב ה"ד שכתב וז"ל ואם נכנס לעזרה והי' מזרע דוד ישב כו' עיי"ש ומדכתב זרע דוד משמע דאפי' אם הוא מזרע דוד מצד האם מותר לישב בעזרה. ואתי קרא דלעמוד לשרת לאשמעינן דבעבודה צריך לעמוד ואין ראי' לאסור סמיכה בעבודה. אמנם זה תליא בפלוגתא דר"י ור"ח ב"א בירושלמי סוטה פ"ח ה"ג ובהוריות פ"ג ה"ב בהא דאיתא שם דאין מושחין כהנים מלכים ר"י אמר הטעם משום דכתיב לא יסור שבט מיהודה ור"ח ב"א אמר הטעם משום דכתיב לא יהיו לכהנים הלוים ומבואר בק"ע בסוטה שם דלטעמא דר"י דוקא משיחה הוא דלא אבל בלא משיחה ממנין כהן למלך ולטעמא דר"ח ב"א אפי' בלא משיחה ג"כ אסור לעשות. כהן למלך עיי"ש היטב. וא"כ לר"י דבלא משיחה מותר לעשות כהן למלך שפיר משכחת שיהא מצד האם מזרע