אלפי מנשה חושן משפט סז

שגם הוא עמד בקושיתנו הנ"ל דאמאי אין לוקין על לאו דלא תגזול בגוזל קרקע ועבדים ושטרות. אך קושיתו הוא שם רק באופן אם נשרפו או נאבדו [בקרקע ל"ש נשרפה או נאבדה וצ"ל כגון ששטפה נהר] כיון דכל זמן שהוא בעין אינו חייב מלקות משום דניתן לתשלומין דצריך להחזיר כיון דאינו ממון שלו וצידד ג"כ לתרץ עפי"ד המשל"מ הנ"ל עיי"ש. אולם באמת הקושי' קשה אף אם הגזילה הוא בעין והיינו דאם הוא בעין מהראוי לומר דמחזיר ולוקה וכנ"ל. סוף דבר דמ"ש הרמב"ם והרא"ה דבלאו הניתן לתשלומין משלם ואינו לוקה אף דלא הוי לאו הנל"ע וגם לא גלי קרא שישלם הדבר צריך עיון אצלי ולע"ע לא מצאתי טעם נכון ומספיק לזה

ומדי דברי פה קצת בענינא דכמדארל"ת זכור אזכור בדרך אגב מה דקשה לי על מ"ש המהרי"ט הידוע בשער בת רבים דלא קאמר רבא אעל"מ רק היכא דאי נימא לא מהני מעשיו נתקן העבירה שעשה משא"כ היכא דאפי' אי נימא דל"מ ג"כ לא נתקן העבירה גם רבא מודה דמהני עיי"ש. עפ"י ע"ש תלמידי הרשב"א והובא ביתה יוסף סי' ע"ה דהטוען מנה של ריבית יש לי בידך והלה אומר להד"ם אין משביעין אותו כיון דלדברי התובע חשוד הוא דריבית ליתא בחזרה דאף אם מחזיר לא נתקן לאוי' בהכי ולא דמי לגזילה דנתקן הלאו בחזרת הגזילה עיי"ש. א"כ איך אמרינן בתמורה שם דאביי ורבא פליגי בפלוגתא דר"א ור"י אי ריבית קצוצה יוצאת בדיינים לאביי דאמר אי עביד מהני ריבית קצוצה אינה יוצאה בדיינים ולרבא דאמר אעל"מ ריבית קצוצה יוצאה בדיינים הלא בריבית לא מתקן הלאוין בחזרת הריבית וגם רבא מודה בזה דמהני. והוא תמי' גדולה על המהרי"ט וכבר האריכו רבים וגם שלימים בדברי המהרי"ט הנ"ל ולא ראיתי מי שיתעורר בזה. ונ"ל לישב דהנה באמת לכאורה צריך להבין מדוע ישתנה דין הריבית מדין גזל דבגזל נתקן הלאו בחזרת הגזילה משא"כ בריבית אף אם מחזיר הריבית לא נתקן הלאו ומצאתי ראיתי בהריטב"א ב"מ דף ס"א שכתב ג"כ כדברי תלמידי הרשב"א הנ"ל וז"ל למורא ניתן ולא להישבון כלומר דמפני מורא השם אין לו ליקח ריבית אבל אם לקחו לא ניתן להישבון דמ"מ עבר עליו את השם ואין לו תקנה בהשבה כמו שאנו אומרים בגזילה דכיון שהשיב את הגזילה הוי הלאו מתוקן לגמרי כאלו לא גזל דבריבית אעפ"י שהשיב הממון לא נתקן הלאו וצריך לעשות תשובה על העבירה על לאו של ריבית עיי"ש. ומבואר מדבריו דמה דבריבית לא מתקן הלאוין בחזרת הריבית הוא כיון דגלי קרא דכתיב ויראת מאלקיך ודרשינן דלמורא ניתן ולא להישבון היינו דלא מתקן הלאווין בהשבת הריבית. וא"כ לפי"ז לק"מ קושייתינו הנ"ל על המהרי"ט דהא מה דדרשינן מקרא דויראת דלמורא ניתן ולא להישיבון קאמר זאת הש"ס תמורה שם אח"כ לדחות דעת הס"ד דלא פליגי אביי ורבא בפלוגתא דר"א ור"י אי ריבית קצוצה יוצאה בדיינים דר"א ור"י לאו בסברא פליגי אלא בקרא עיי"ש וא"כ הס"ד עדיין לא ידע מזה דדרשינן מקרא דויראת דלמורא ניתן ולא להישבון שפיר הי' סבור הס"ד דגם בריבית מתקן הלאוין בחזרת הריבית וכמו בגזילה הלכך שפיר קאמר דלרבא דאמר אעל"מ ריבית קצוצה יוצאה בדיינים:

אך לכאורה, א"א לומר דדברי תלמידי הרשב"א ודברי הריטב"א הנ"ל בקנה אחד עולים וטעם אחד להם דמש"ה אף בחזרת הריבית לא מתקן הלאו כיון דילפינן כן מקרא דויראת דלמורא ניתן ולא להישבון. דהרי האי קרא דרש רק ר"י דס"ל ריבית קצוצה אינה יוצאה בדיינים אבל ר"א דס"ל ריבית קצוצה יוצאה בדיינים לא דרש כלל הך קרא דויראת דלמורא ניתן ולא להישבון וכמ"ש המפורשים וכ"כ הריטב"א שם וז"ל וכל הני מיעוטי לא דרש להו ר"א כלל. עיי"ש. ותא אנן קיי"ל כר"א דריבית קצוצה יוצאה בדיינים וכדאמרינן בב"מ דף ס"ה דהלכתא כר"א וגם תלמידי הרשב"א שם דנין לענין להוציא ממנו הריבית שלקח כיון דר"ק יוצאה בדיינים וא"כ איך כתבו תלמידי הרשב"א לדינא דהטוען מנה של ריבית יש לי בידך והוא טוען להד"מ לא משתבע כיון דלא מתקן הלאוין בחזרת הריבית הרי לר"א דס"ל דריבית קצוצה יוצאה בדיינים לא דרשינן כלל הקרא דויראת וכן אינך קראי דדרש ר"י דלא ניתן להישבון וא"כ לדידן שורת הדין נותן דגם בריבית מתקן הלאוין בחזרת הריבית. אע"כ צ"ל דטעם אחר יש להם לתלמידי הרשב"א הנ"ל שכתבו לדינא דבריבית לא מתקן הלאוין בחזרת הריבית ולא כטעמא דהריטב"א ושוב לא מתיישב קושיתינו הנ"ל על המהרי"ט בתירוצינו הנ"ל אמנם נלע"ד בזה והוא דהנה קשה לי על הריטב"א מ"ש דר"א לא דרש כלל כל הני מיעוטי דדרש ר"י הלא לפי פירושו שמפרש דמש"ה ס"ל לר"י דריבית קצוצה אינה יוצאה בדיינים משום דיליף מקרא דבריבית לא מתקן הלאוין בחזרת הריבית וסברתו בזה לע"ד הוא משום דאין הב"ד מצווים לכוף את האדם רק לקיים מ"ע או שלא יעבור על ל"ת או אם כבר עבר על הלאו ויוכל לתקנו כופין אותו הב"ד לתקן אבל בריבית דאף אם יחזיר הריבית לא יהיו הלאוין מתוקן הלכך אין הב"ד מצווים להוציא ממנו הריבית וא"כ לפי"ז הרי שפיר נוכל לומר דגם ר"א דריש כל הני מיעוטי דדרש ר"י דלאוין דריבית לא מתקן בהשבת הריבית ואפ"ה ס"ל לר"א דריבית קצוצה יוצאה בדיינים כיון דהוא דרש קרא דוחי אחיך עמך דר"ק יוצאה בדיינים וגילתה התורה דאף דלא מתקן הלאוין בחזרת הריבית בכל זאת מוציאין ממנו הריבית. וצ"ל דהריטב"א ס"ל דמקרא משמע נמי דר"ק אינה יוצאה בדיינים ותרתי קמ"ל דמש"ה ריבית קצוצה אי"ב משום דלא מתקן הלאווין בחזרת הריבית וא"כ כיון דמקרא משמע נמי דריבית קצוצה אי"ב שוב ממילא צ"ל דר"א דדרש קרא דוחי אחיך עמך דר"ק יוצאה בדיינים לא דרש כל הני מיעוטי דדרש ר"י. ומעתה לפי"ז אומר אני דתלמידי הרשב"א הנ"ל ס"ל דהקרא דויראת וכן אינך קראי דדרש ר"י דלא ניתן להישבון לא משמע רק דלא מתקן הלאוין בחזרת הריבית אבל לא משמע ג"כ דר"ק אינה יוצאה בדיינים. וזהו דקאמר ר"י שלא ניתן להישבון היינו דהלאו לא ניתן שיהי' מתוקן בהשבה והא דס"ל לר"י דר"ק אי"ב הוא משום דזאת ממילא ידעינן דכיון דלא מתקן הלאוין בחזרת הריבית א"כ אין הב"ד מצווים להוציא ממנו הריבית וכאמור וא"כ שפיר נוכל לומר דגם ר"א דרש כל הני מיעוטי דדרש ר"י דריבית לא ניתן להישבון היינו דהלאוין דריבית אינן מתוקן בהשבת הריבית ואפ"ה ס"ל לר"א דר"ק יוצאה בדיינים כיון דהוא דריש קרא דוחי אחיך עמך דר"ק יוצאה בדיינים אף דלא מתקן הלאוין בחזרת הריבית

ומה מאוד מיושב על נכון לדרכינו מה שהקשה האספ"ז והפנ"י בב"מ שם מדוע לא מקשה הש"ס על ר"א דמה עביד לי' עם הנך קראי דדרש ר"י דלא ניתן להישבון כי היכי דפריך על ר"י דמה עביד לי' עם הקרא דוחי אחיך עמך עיי"ש שנדחקו בזה: ש ולדרכינו .ש