אלפי מנשה חושן משפט סב

וממילא גם בבית ראשון שוים המה במעלה זו של נמשח. ולפי"ז לר' יוסי גם בב"ר חיישינן לאיבה ע"כ אף אם תוקי מתני' בבית ראשון ג"כ לא אתי' כר' יוסי משא"כ לר' יוחנן שפיר י"ל דמתני' אתי' כר' יוסי ולמוקי מתני' בב"ר

ועפ"י דרכינו דל"ש איבה. כל היכא דיש מעלה זו של נמשח יש מקום לומר נמי להיפך דר' יוחנן מוקי פלוגתי' דר"מ ור' יוסי רק בבית ראשון ובזה יהי' מיושב מה שהעירותי לעיל באות וא"ו בהא דקאמר ר' יוחנן בירושלמי דהטעם דאין מושחין שנים משום איבה וע"כ דאיבה מדאוריי' דמנ"ל דאיכא תנא שיסבור איבה דאוריי' וגם הלא ר' יוחנן בפ"ע בש"ס יומא דף ע"ג סובר איבה רק מדרבנן וגם בדעת ר' יוסי סובר כן כמו שהארכתי לעיל בפילפול ולדרכינו י"ל דר' יוחנן הי' מפרש פלוגתי' דר"מ ור' יוסי רק בבית ראשון ואין טעמא של ר"מ משום דלא חייש לאיבה רק אדרבא ר"מ חייש לאיבה מדאוריי' וסובר דהטעם דאין מושחין שנים הוא באמת מכח איבה ולכך קאמר דהשני עובד ככ"ג ומשום דאיבה דאוריי' א"כ כהן שמתקינין תחתיו לא הי' נמשח משום איבה לכך ממילא אף אם יעבוד ככ"ג ליכא איבה דהלא יש מעלה להמשמש דהוא נמשח וכהן שעבר לא הי' נמשח אבל ר' יוסי סובר איבה רק מדרבנן ממילא סובר דקרא דאותו דאין מושחין שנים הוא רק בב"א או ביום א' דל"ש לומר דלעולם אין מושחין כיון דמדאור' לא חיישינן לאיבה ולכך כהן שמתקינין תחתיו הי' נמשח ממילא אסרו רבנן שלא יעבוד ככ"ג משום דשייך איבה כיון דשוים המה אבל בבית שני גם ר"מ מודה דחיישינן לאיבה כיון דשוים המה דשניהם לא הי' נמשחים דכל היכא דשוים במעלה חייש ר"מ לאיבה. ושפיר יצא לו לר' יוחנן שיש תנא שסובר איבה דאוריי' ומפרש הטעם של קרא דאותו דאין מושחין שנים היינו לעולם מחשש איבה ולאו דווקא בב"א וביום אחד והיינו ר"מ שהוא סובר כן רק ר' יוחנן בפ"ע יען דקאמר הלכה כר' יוסי דאינו עובד ככ"ג דשייך בזה איבה וע"כ דר' יוסי סובר איבה רק מדרבנן וכמ"ש ע"כ סובר ר' יוחנן ביומא דף ע"ג שם דאיבה רק מדרבנן

אמנם אכתי איננו שוה לי דלפי"ז יהי' קשה בהא דקאמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי דהוא הלכתא למשיחא וכקושית התוספות ואין לתרץ כדברי התוספות דנ"מ בזמן הזה לפרנס והיינו לענין דאין נוהגין כבוד בשני בשוה מחשש איבה וכמש"ל באות ז' דהא בפרנס גם ר"מ מודה דחיישינן לאיבה כיון דשוים המה במעלה ול"ש שם לדון דאיכא מעלה של נמשח ובכה"ג דשוים המה במעלה גם ר"מ חייש לאיבה. כל זה כ' לפלפל לפי דבריו איברא באמת גוף הסברא שכ' כבוד חתני נ"י כיון דיש מעלה לא שייך איבה בש"ס יומא דף ע"ג מבואר ההיפוך דקאמר דשייך איבה גבי משוח מלחמה נגד כ"ג אף דיש הרבה מעלות לכ"ג נגד משוח מלחמה כמו דחשיב שם וע"כ דאין סברא לחלק בכך וצ"ע:

") ומ"ש להקשות על דברי הכנסת יחזקאל בסי' י"ג שתירץ דר' יוחנן מוקי מתני' כר' יוסי ומוקי לענין דיעבד דבעבר ועבד עבודתו כשירה והא דקאמר אין בין כו', אלא פר ועשירית האיפה דבא משל המשמש בזה גם בדיעבד אם הביא הכהן שעבר משלו פסול עכ"ד הכנס"י. וע"ז תמה כבוד חתני נ"י דנעלם מעיני הגאון בעל כנס"י דברי הירושלמי ביומא ומגלה דקאמר שם ר' יוחנן להדיא דאם עבר והביא עשירית האיפה משלו כשר וע"ז מפלפל אם גם בפר כן הוא. לפע"ד הי' נראה להעמיד דברי הכנס"י על קנקנם והוא דהרי התוס' כ' דהא דלא נקט ר' יוסי משום מחוסר בגדים הטעם כיון דמסתלק בפה וע"כ כוונת התוס' דע"י דאסרו רבנן הרי אמרו שיסתלק בפה ושוב גם מדאוריי' אין דין כ"ג עליו ונעשה ככ"ה גמור וממילא צ"ל דהא דמבואר בש"ס דבאם עבר ועבד עבודתו כשירה היינו רק כשעבד בד' בגדים ככה"ד דאין איסור בזה רק משום מעלין בקודש כו' אמרינן דלא נאסר רק אלכתחלה ולא על דיעבד משא"כ בשמנה בגדים בודאי פסול דהוי יותר בגדים כיון דהוא כה"ד גמור מדאוריי' וכן הבין הפנ"י בדברי התוס' אלו ועיין גם טורי אבן מגלה משמע ג"כ שהי' מפרש כך ומעתה לפי"ד התוס' אלו הא דקאמר ר' יוחנן בירושלמי שם דבאם עבר והביא עשירית האיפה משלו כשר זה רק לר"מ דדין כ"ג עליו ור' יוחנן קאי על מתני' דנאמר במתני' דעשירית האיפה בא משל המשמש וזו גם לר"מ ועל זה אמר ר' יוחנן דאם כהן שעבר עבר והביא משלו כשר אבל לר' יוסי דהכהן שעבר דין כה"ד עליו גם מדאוריי' א"כ בודאי דפסול דאין סברא לומר דכ"ה שמביא עשירית האיפה משלו יהי' כשר ומדברי ר' יוחנן בעצמו משמע כן דאל"כ הי' לר' יוחנן לומר כ"ה שהביא עשירית האיפה משלו כשר ומדנקט ר' יוחנן רק הכא בכהן שעבר ע"כ דאם כ"ה הביא משלו פסול רק הכא כיון דמדאוריי' דין כ"ג עליו ע"ז קאמר דכשר ואף דעשירית האיפה כשר בכ"ה זו הקרבה אבל לענין שיהי' בא משלו בודאי דפסול אם הביא כ"ה משלו. וכיון שכן זהו רק לר"מ אבל לר' יוסי דהוא כ"ה ממש לפי דברי התוס' בודאי דפסול ואף דר' יוחנן סובר כר' יוסי עכ"ז הא דקאמר שם בירושלמי דאם עבר והביא כו' קאי על מתני' דאתי' כר"מ. ומעתה שפיר י"ל כדברי הכנס"י ונימא דר' יוחנן מוקי מתני' בין לר"מ ובין לר' יוסי דאם אתי' כר' יוסי תוקמי דמתני' קאי רק לענין דיעבד ע"כ קאמר שפיר זו"ז שוים בעיו"כ דבדיעבד כשר ועכ"ז פר ועשירית האיפה לענין שיהי' בא משל המשמש בזה גם בדיעבד פסול אם הביא הכהן שעבר משלו כיון דלר' יוסי דין כ"ה עליו ואם אתי' כר"מ אף דלר"מ כשר אם הביא הפר ועשירית האיפה משל כהן שעבר הלא לר"מ תוקי מתני' לענין לכתחלה כמובן

אפס אכתי לא נחה דעתי דא"א לשלב תירוצו של הכנס"י דמתני' מיירי לענין דיעבד ותוקי כר' יוסי אם ניזל בשיטת התוס' דאיך נפרנס האי זו"ז שוים בעיו"כ דא"ל דבדיעבד כשר דבשלמא לשיטת רש"י והרמב"ם ז"ל דגם לר' יוסי מדאוריי' דין כ"ג עליו והא דעבר ועבד היינו בשמנה בגדים ע"כ שפיר י"ל דמתני' קאי לענין דיעבד דאם עבר ועבד ככ"ג כשר. אבל להתוס' דמדאוריי' דין כ"ה עליו והא דעבר ועבד היינו רק בד' בגדים ככ"ה אבל לעבוד ככ"ג בשמנה בגדים פסול בדיעבד וכמ"ש הפנ"י הנ"ל א"כ איך קאמר זו"ז שוים בעיו"כ דאף אם תוקי בדיעבד הלא גם בדיעבד פסול ) ")הג"ה מה שהקשה כ"ק מו"ח שליט"א על סברתינו מש"ס יומא לפענ"ד לק"מ והוא עפ"י מה דמחלק שם בגמרא לר"מ דלית לי' איבה דכי ל"ל איבה לגבי משוח שעבר דהוא גדול כמותו אבל לגבי משוח מלחמה דהוא זוטר מני' אית לי' איבה עיי"ש. כמו כן יש לחלק במה שכתבתי דהיכא דאית לי' לכ"ג הראשון מעלה יתירה גם ר"י מודה דליכא איבה דזה הוא דוקא לגבי משוח שעבר דהי' גדול כמותו לכן ע"י מעלה יתירה ליכא איבה אבל לגבי משוח מלחמה דזוטר מני' שייך איבה אף דיש לכ"ג כמה מעלות יותר וז"פ. וא"כ לק"מ קו' מו"ח יחי' על סברתינו עכ"ה. מאת המחבר