אלפי מנשה חושן משפט נח

משל המשמש היפך מהירושלמי הוא רק משום דגלי רחמנא דבעינן בעלים ממש וכמ"ש א"כ זאת יתכן גבי פר אכן האיל בודאי בא משל הפסול כיון דבזה לא גלי רחמנא ושוב אין לסתור דעת הירושלמי בדבר שלא נמצא בש"ס דידן ההיפך וממילא לפי"ז כשעבר הכהן מחמת פיסול הפר ועשירית האיפה בא משל המשמש אבל האיל בא משל הפסול וכיון שכן שפיר הי' מפרש הרמב"ם ז"ל מתני' דאין בין כו' דקאי ביו"כ הראשון והכהן שעבר היינו שעבר מחמת מום או מחמת טומאה וכהן השני שעומד תחתיו מקרי הכהן המשמש ובזה קאמר מתני' דאין בין זה לזה רק פר יו"כ ועשירית האיפה דבא משל המשמש ולא חשיב מה דהפסול אינו עובד דזה פשיטא וכמש"ל בשם הראש יוסף. והא דקאמר זו"ז שוים בעבודת יו"כ לא קאי על העבודה דבאמת הפסול לא עובד רק דקאי לענין המעלה והיינו דהמעלה שיש לכ"ג בעבודת יו"כ בדברים שבא משלו שהוא הפר והאיל בזה שקולים המה בפלס יחד הכהן המשמש והכהן שעבר דמעלה זו דעדיף הכהן המשמש נגד הכהן שעבר לענין הפר דבא משל המשמש שוב יש כנגדו מעלה לכהן הפסול שעבר לענין האיל דבא משל הפסול וע"כ ניחא הא דנקט זו"ז שוים בעבודת יו"כ דייקא דלכאורה תקשה מדוע לא נקט סתמא זו"ז שוים בעבודה ויהי' קאי גם לכל השנה דדין כ"ג עליו לענין שילבוש שמנה בגדים ולענין שיהי' מקריב בראש [וגם כבוד חתני נ"י העיר בזה] ולדרכינו ניחא דהאי זו"ז שוים לא קאי כלל על העבודה כיון דבאמת הפסול אינו עובד רק בעבודת יו"כ דחשיב מעלות בדברים אלו שבא משל כ"ג ע"ז קאמר דזו"ז שוים במעלה דזה מביא הפר וזה האיל. וממילא אין ענין לפלוגתא דר"מ ור' יוסי וסתמא דתלמודא דקאמרו דלא אתי' כר' יוסי הי' מפרש הרמב"ם ז"ל דתיסוב אליבא דמ"ד דשחיטת קדשים ל"ב בעלים וכר"י בירושלמי דקידושין וממילא גם הפר בא משל הפסול דל"צ בפר בעלים ממש רק תורת בעלים וכמש"ל א"כ א"א לפרש מתני' דמיירי ביו"כ הראשון וכהן שעבר היינו זה שאירע בו הפיסול דתקשה דאיך קאמר דמשמש מביא הפר דהא הפר בא משל הפסול וע"כ דמתני' איירי ביו"כ השני דכשראשון חוזר לעבודתו והכהן השני מקרי כהן שעבר וכפירוש רש"י ז"ל ובזה א"א לומר דזו"ז שוים בעבודת יו"כ היינו דזה מביא הפר וזה האיל דהא בזה הכהן המשמש מביא הפר וגם האיל וע"כ דקאי לענין עבודה וממילא ע"כ מתני' לא אתי' כר' יוסי רק כר"מ אבל הרמב"ם ז"ל הי' מפרש מתני' שפיר דמיירי ביו"כ הראשון וכמ"ש

ועפי"ז ניחא מה שקשה לי לפירוש רש"י ז"ל וכפי מה שאנו מפרשים בפשטא דמדוע נקט מתני' רק פר ועשירית האיפה ולא נקטו נמי גם האיל דבא משל המשמש. אכן להרמב"ם ז"ל ניחא דא"א למנקט איל כיון דהאיל בא משל הפסול ואדרבא זהו הפירוש של מתני' דזו"ז שוים בעבודת יו"כ. ומעתה ל"ק על הרמב"ם ז"ל גם בהא דפסק כר' יוסי דשני אינו עובד כיון דסתם מתני' דמגלה והוריות אין ענין לפלוגתא דר"מ ור' יוסי כלל. ובזה מיושב נמי מה שהקשה בשיורי קרבן בירושלמי שם על הרמב"ם ז"ל דלא הביא בחבורו משל מי בא הפר ע"ש ולדרכינו מבואר פה בה' שגגות דהפר בא משל המשמש ודלא כהירושלמי ולא אכחד כי יש להעיר בדברינו במש"ל דהא דהירושלמי סובר דבא משל הפסול היא משום דלא בעינן בעלים ממש דהרי עכ"פ גלי רחמנא דבעינן תורת בעלים ומהני רק משום שליחות א"כ נימא כל מילי דאיהו לא מצי עביד כו'. אך באמת ז"א כיון דגם הוא מצי עביד לאחר יו"כ לאחר שעבר הפיסול. ובכה"ג אין לדון מכח כל מילי דאיהו לא מצי עביד כמובן. אכן יש מקום לומר דבאם עבר מחמת מום וזקנה שוב יהי' שייך משום כל מילי דאיהו לא מצי עביד ויש לפלפל בזה ואכמ"ל. ולכאורה רציתי לומר דעפ"י מש"ל ל"ק הקושי' הנ"ל גם לר' יוחנן בהא דקאמר הלכה כר' יוסי מסתם מתני' כיון די"ל דגם ר' יוחנן הי' מפרש על דרך זה שכתבתי בפירוש דברי הרמב"ם ז"ל אולם באמת בדברי ר' יוחנן א"א לפרש כן כיון דסתם ירושלמי הוא ר' יוחנן והך דפר בא משל הפסול הוא סתם ירושלמי וכיון שכן א"א לפרש דמתני' מיירי ביו"כ הראשון דהא לר' יוחנן הפר בא משל הפסול ומתני' קאמר דכהן המשמש מביא הפר אבל דברי הרמב"ם ז"ל יש לפרש שפיר כמ"ש

ועפ"י דרכינו הי' מקום לישב מה שיש להעיר דלמה סידר רבי תרי מתני' אחד במגלה ואחד בהוריות על ענין אחד. וגם למה במתני' מגלה לא סיים זו"ז שוים בעבודת יו"כ ובהוריות סיים זו"ז שוים בעבודת יו"כ. והוא דמש"ל דהרמב"ם ז"ל סובר היפך מהירושלמי רק דפר לא בא משל הפסול אם כי גם בעל באר שבע דעתו כן כמש"ל עכ"ז באמת יש מקום לחלק דהיכא דעבר מחמת פיסול שאירע קרי דלאחר יו"כ חוזר להיות כ"ג אזי גם הרמב"ם ז"ל מודה להירושלמי דבא הפר משל הפסול כיון דכהן המשמש הוא רק לשעה וכהן הפסול הוא קבוע משא"כ כשעבר מחמת פיסול זה ע"י מום וזקנה שיהי' כן לעולם בזה הרמב"ם ז"ל סובר דלא בא משל הפסול רק משל המשמש וכמו בפר כן האיל דשניהם אין להביא הפסול כיון דהוא עבר לעולם. אכן כבר כתבתי לעיל דמלשון הרמב"ם דקאמר וכיוצא בהם משמע דקאי גם על שאר פיסול כגון טומאה ובזה אינו עבר לעולם ועכ"ז קאמר דבא משל המשמש הרי דפליג על הירושלמי. אמכם עכ"פ י"ל דהיכא דעבר מחמת מום וזקנה גם הירושלמי מודה דבין הפר ובין האיל לא בא משל הפסול כיון דעבר לעולם. ומדברי הירושלמי מוכח כן דאיתא התם מעשה בבן אולם כו' ושאל פר ואיל משל מי כו' אמר לו בן אולם לא דייק כו' וידע בן אולם שהסיע מן הכהונה ומפרש במראה פנים שם דעיקר השאלה הי' אם יהיה נשאר הוא כ"ג קבוע לעולם אף אחר שיעבור הפיסול משל הראשון או שיהי' רק לפי שעה ובתוך השאלה כלל ג"כ אם יביא הוא הפר והאיל ע"ש ומדכלל זאת יחד משמע דהשאלה זו אם יביא הפר תלי' אם יהיה קבוע לעולם דאם הוא רק לפי שעה בודאי דבא משל הפסול כיון דהמשמש הוא רק לפי שעה והפסול יחזור ויהי' קבוע לעולם משא"כ אם הוא ישאר להיות קבוע אזי הפר והאיל שייך להמשמש ולא להפסול וכן מבואר בתוס' ישנים ביומא שם דכ' דכיון דהמשמש יביא הפר דין הוא שיהי' קבוע משמע דתלי' זב"ז. ומעתה י"ל דבין מתני' דמגלה ובין מתני' דהוריות מיירי ביו"כ הראשון רק דבמגלה מיירי דעבר מחמת פיסול ע"י מום וזקנה שהוא העברה לעולם ובזה א"א לומר זו"ז שוים בעבודת יו"כ דאם לענין עבודה הרי כהן הפסול א"א לו לעבוד ואם על מעלה לומר דהמשמש מביא הפר משלו והפסול מביא האיל משלו הלא כשעבר לעולם בין הפר ובין האיל לא בא משל הפסול רק משל המשמש והא דקאמר אין בין כו' ומשמע דשוים המה באיזה דבר זהו קאי לענין פר הבא על כל המצות דנקט ברישא דמתני' שם דזאת מביא גם הפסול אף שעבר לעולם ומתני' דהוריות מיירי דעבר מחמת פיסול טומאה ואינו העברה לעולם ובזה מהראוי שהפר והאיל יבוא משל הפסול