אלפי מנשה חושן משפט נה

משום מחוסר בגדים לזאת נקט הטעם דמעלין בקודש כו' דזה שייך גם בפרנס ע"ש ולדברינו מיושב שפיר דהתוס' לא כתבו דהלכתא דנקט ר' יוחנן נ"מ לפרנס רק לענין זה שלא יהי' נוהגין כבוד בשני שוה ממש כמו בראשון משום איבה דבזה נ"מ בין ר"מ ור' יוסי ומעתה נהי דהא דקאמר ר' יוסי דאינו עובד ככ"ג משום איבה נכלל בה גם לפרנס דגם בפרנס הדין כן אבל הא דקאמר אינו עובד ככ"ה משום מעלין בקודש כו' ומורידין אותו לגמרי בזה ע"כ לא נכלל בה הדין גם לפרנס משום דבפרנס אין הדין כן דאין מורידין אותו לגמרי גם לר' יוסי רק דמורידין אותו למדרגה קטנה וכנ"ל. וע"כ הך דאין ראוי לכ"ה קאי דייקא בכ"ג ולא נכלל בה פרנס וע"ז שפיר הקשו בתוס' מדוע לא נקט משום מחוסר בגדים כמובן

ועפ"י דרכינו אלו הי' מקום לומר דמה שהבאתי לעיל באות ג' בשם שו"ת זרע אברהם להסתפק אי הא דאמרינן דבמת ראשון השני חוזר לעבודתו הוא דווקא כשלא הניח הראשון בן או אף דהניח הראשון בן החזקה להשני ובדברינו יש לחלק בין כ"ג לנשיא דבכ"ג שפיר י"ל דבאם הניח הראשון בן ממלא מקומו משא"כ בנשיא החזקה להשני ואמינא בטעמי' דבשלמא בכ"ג דכל זמן שהי' הראשון בחיים חיותו הי' מעבירין את השני לגמרי ולא הי' שום מעלה ונפסק כח החזקה של השני לגמרי רק כשמת הראשון ולא הניח בן אז יש עדיפות להשני נגד איש אחר ולא נגד בנו. משא"כ גבי נשיא דאף כשהי' הראשון בחיים חיותו אין מעבירין להשני לגמרי רק למדרגה קטנה וכמש"ל בטעמא וכמו שמצינו באמת כן גבי ר"ג וראב"ע לכך אלימי החזקה של השני אף נגד בן של הראשון וגם כשהניח הראשון בן אין הבן ממלא מקום אביו והחזקה של השני לגמרי. והא דמצינו דנעשה ר"ש בנו של ר"ג נשיא אף שהי' אז ראב"ע בחיים חיותו ולא עשאו לראב"ע לנשיא זהו משום דראב"ע אז במיתת ר"ג הי' זקן ואין מושיבין זקן כו' כמ"ש כל זה לעיל

(ח) אפס אכתי לא נחה דעתי בכל הדרכים אשר כ' כי יסוד בניני על קושי' הרשב"א ז"ל דדלמא האי אין בין כו' רק ממידי דאורי' איירי והלא המעיין ברשב"א ז"ל יראה שהביא תחלה דברי הירושלמי מגלה גבי מתני' דאין בין יו"ט לשבת דפריך ממשילין כו' ועל זה כ' הרשב"א ז"ל לתרץ דמתני' לא איירי ממידי דרבנן ועל זה בא שוב להקשות מהך דאיבה היא ג"כ דרבנן והנה דברי הרשב"א אלו צ"ב דלמה הביא ממרחק לחמו מדברי הירושלמי מגלה דהלא גם ש"ס דידן בביצה דף ל"ז פריך ג"כ קושי' זו. ונראה בכוונתו דבאמת כבר העירו בתוס' ביצה שם דמדוע סדרו מסדרי התלמוד קושי' זו רק על מתני' דביצה ולא בש"ס מגלה וכ' לתרץ די"ל דבש"ס מגלה לא איירי רק ממידי דאוריי' משא"כ במתני' דביצה דחשיב שבותין דרבנן ומעתה י"ל דהרשב"א ז"ל הביא קושי' זו בשם הירושלמי יען דבירושלמי גם במגלה פריך קושי' זו ואף דהביא בירושלמי מגלה שם מתני' דביצה והדר פריך ממשילין וי"ל דתיסוב רק על מתני' דביצה כש"ס דידן עכ"ז הי' מפרש הרשב"א דע"כ מסדר הירושלמי אשר סידר קושי' זו גם במגלה דבודאי קאי הקושי' גם על מתני' דמגלה וע"ז כ' הרשב"א לתרץ די"ל דמתני' דמגלה מיירי רק ממידי דאוריי' ומתאימים יחד עם דברי התוס' ביצה ומעתה נחזי אנן דכיון דסתם ירושלמי הוא ר' יוחנן ומדחזינן דסידר במגלה ג"כ להקשות קושי' זו מהך דמשילין ע"כ דר' יוחנן מפרש כל מתני' דמגלה דנאמר בה אין בין כו' דמיירי גם ממידי דרבנן ושוב הדק"ל דאיך סתם ר' יוחנן הלכתא כר' יוסי נגד סתם מתני' ואין לתרץ כיון דאיבה היא מדרבנן דהלא לר' יוחנן כל מתני' דמגלה דאין בין כו' כולל גם מידי דרבנן ואף דש"ס דידן בפ"ע מפרשו מתני' דמגלה רק ממידי דאוריי' וכמ"ש התוס' ביצה הנ"ל עכ"ז בדעת ר' יוחנן א"א לומר כן מדחזינן דסידר קושי' זו דמשילין על מתני' דמגלה ומסדרי תלמודא דידן היו בקיאים בסדרי הירושלמי כמ"ש הרי"ף בהלכות עירובין ובעל מגדול עוז בה' שופר א"כ ידעו דר' יוחנן סובר כן. ואף לפי דעת הרב בעל כפתור ופרח דסתם ירושלמי אינו ר' יוחנן זה שהוא בר פלוגתי' דר"ל ושוב י"ל דש"ס דידן הי' סובר גם בדעת ר' יוחנן דמפרש מתני' דמגלה דאין בין כו' רק במידי דאוריי':

אמנם נהי דלא יהי' קשה על ש"ס דידן אבל עכ"פ יהי' קשה על ש"ס ירושלמי דהרי בירושלמי הביא נמי דר' יוחנן סובר כר' יוסי דהא קאמר שם ר' יוחנן דעבר ועבד עבודתו כשירה הרי דסובר להלכה כר' יוסי דהשני אינו עובד כו' ותקשה דאיך סובר ר' יוחנן נגד סתם מתני' ואין לתרץ דמתני' מיירי רק ממידי דאוריי' דהא ש"ס ירושלמי מפרשו כל, מתני' דאין בין כו' דמיירי גם ממידי דרבנן וכנ "ל. ולישב זאת הי' נראה עפי"מ שהאריכו התוס' ב"ק דף ע' ע"א ד"ה כסתם וחולין דף ע"ז ד"ה בלשון כו' דהא דקאמר ר' יוחנן הלכה כסתם מתני' הוא אף ביחיד נגד רבים אמנם דעת הירושלמי הוא דביחיד נגד רבים לא אמר ר' יוחנן דהלכה כסתם וכמו שהאריך בדברי ירושלמי אלו בס' דברי אמת להגאון בכר דוד בקונטרסו בענין חלה עש"ה ומעתה ניחא שפיר דר' יוחנן דמפרש הטעם של התנא דדריש אותו דאין מושחין שני כ"ג הוא משום איבה וכמש"ל באות ה' וכן התנא בברייתא יומא דף ע"ג דמשוח מלחמה אינו עובד כו' היא משום איבה א"כ איכא עם ר' יוסי עוד תרי תנאים דחיישי לאיבה ולכך אף דסתם מתני' לא חייש לאיבה וכר"מ הוא יחיד נגד רבים ולדעת הירושלמי ביחיד נגד רבים לא אמר ר' יוחנן דהלכה כסתם משנה א"כ ל"ק על ר' יוחנן ממתני' דאין בין כו' ולתלמודא דידן דסובר דגם ביחיד נגד רבים אמר ר' יוחנן דהלכה כסתם ג"כ ל"ק על ר' יוחנן כיון דש"ס דידן הי' סובר גם בדעת ר' יוחנן דהאי אין בין כו' מיירי רק ממידי דאוריי' כמובן

ויש מקום בזה לומר במה שהעירותי לעיל באות ה' בהא דירושלמי הביא דברי ר' יוחנן אותו אחד מושחין ואין מושחין שנים הוא משום איבה ומשמע דהירושלמי סובר בדעת ר' יוחנן דאיבה דאוריי' ומש"ס דידן יומא דף ע"ג משמע שסובר בדעת ר' יוחנן דחשש איבה היא רק מדרבנן והארכתי בזה לעיל כעת נראה לו' דתלי' בשיטתי' דלש"ס ירושלמי ל"ק כלל מהך דר' יוחנן אמר הלכה כר' יוסי מסתם מתני' כיון דהוא יחיד נגד רבים א"כ י"ל דר' יוחנן סובר איבה דאוריי' משא"כ ש"ס דידן דסברו דהלכה כסתם דאמר ר' יוחנן הוא אף ביחיד נגד רבים תקשה על ר' יוחנן מסתם מתני' וע"כ דר' יוחנן סובר דאיבה היא רק מדרבנן דאם מדאוריי' תקשה שפיר אבל אם איבה הוא רק מדרבנן ניחא כיון דש"ס דידן סובר גם בדעת ר' יוחנן דמתני' דאין בין מיירי רק ממידי דאוריי' והבן

שוב ראיתי בפנ"י מגלה שכלל בדבריו בדרך קצרה דל"ק על ר' יוחנן ממתני' כיון דמתני' מיירי רק ממידי דאוריי' אכן לא ביאר דמדוע סתמא דתלמודא לא ניחא להו לתרץ בכך וגם לא הרגיש דבירושלמי מגלה פריך ממשילין משמע דר' יוחנן מוקי מתני' אל