אלפי מנשה חושן משפט נד

בשני וע"ז הביאו ממעשה דר"ג וראב"ע דגם שם אמרו נדרוש מר חדא שבתא ומר חדא אתי' לקנאויי הרי דהקפידו וחששו על חשש איבה שלא יהי' השני שוה כמו הראשון. ואף אם לא באנו למחוק תיבת "גם" יש לדחוק ולפרש דנכלל בלשון התוס' תחלה מ"ש דראשון חוזר לשררתו היינו דראשון מחזיק בשררה אלימתא נגד השני ואין נוהגין כבוד בשני כמו בראשון שיהי' דומה שוה בשוה ובזה נ"מ בין ר"מ ור' יוסי רק דסיימו וגם נוהגין כבוד בשני היינו דקצת כבוד עדיין מחויב לנהוג בשני כמו שמצינו אצל ר"ג וראב"ע. וכן ראיתי להריטב"א ביומא בד"ה הלכה שהביא תירץ זה בשם הר"י בעל תוס' וז"ל שם שאם עבר מאונס חוזר למנויו אין נוהגין בזיון בשני ועושין בענין שלא יהי' איבה ושלא יורידו לגמרי כעין ר"ג וראב"ע הרי כמ"ש

אפס עדיין לא מצאתי מרגוע לנפשי להעמיד דברי התוס' על קנקנם דהנה הכא סובר ר' יוסי דשני אינו ראוי לא לכ"ג ולא לכ"ה משום מעלין בקודש כו' ומורידין אותו לגמרי וצריך להבין דאם מורידין אותו לגמרי בודאי דשייך מעלין בקודש ואין מורידין ובעכצ"ל דר' יוסי הי' סובר דל"ש הסברא דמעלין בקודש ולא מורידין רק מקדושה חמורה לקדושה קלה אבל במורידין לגמרי אין לדון מכח הסברא דמעלין בקודש כו' ולכך אם יעבוד ככ"ה דהוא קדושה קלה שייך לומר מעלין בקודש כו' משא"כ כשמורידין לגמרי ודלא כסברת הטו"ז דטפי עדיף קדושה קלה מלהוריד לגמרי ומעתה תקשה בש"ס ברכות דף כ"ח שם דקאמר נעברי' מעלין בקודש כו' נדרוש מר חדא שבתא כו' אתי לקנאויי אלא נדרוש ר"ג תלתא וראב"ע חדא ובירו' שם מבואר דהי' נעשה ראב"ע אב"ד וקשה מדוע לא כעברי' לראב"ע לגמרי אחרי דבזה ל"ש משום מעלין בקודש כו' ואם נעשה אב"ד הוי קדושה קלה כמו הכא בכהן הדיוט ובקדושה קלה נחשב הורדה ובעכצ"ל דהש"ס ברכות סברו להיפך דטפי עדיף קדושה קלה מלהוריד לגמרי ומעלין בקודש כו' שייך רק במורידין לגמרי ולא בקדושה קלה ופליגא על ש"ס דיומא וכיון שכן איך כ' התוס' בדברי ר' יוחנן דקאמר הלכה כר' יוסי דנ"מ לענין פרנס וסיימו כהאי מעשה דר"ג וראב"ע דהלא ר' יוחנן דפוסק כר' יוסי דהשני אינו ראוי לכ"ה דבקדושה קלה שייך הורדה ולכך מורידין אותו לגמרי א"כ בודאי דגם בפרנס ונשיא הדין כן דמורידין אותו לגמרי ולא לעשותו קדושה קלה וא"כ הוא היפך ממעשה דר"ג וראב"ע וא"כ נהי דדברי ר' יוחנן בהא דקאמר הלכה כר' יוסי נ"מ לפרנס בהאי חילוקא שלא יהי' שני שוה במעלה ממש כמו הראשון מחשש איבה עכ"ז איך משלב התוס' מעשה זו דר"ג וראב"ע להיות עולים בקנה אחד עם דברי ר' יוחנן דהכא בש"ס יומא אחרי דסתרי אהדדי לענין זה דלר' יוחנן דפסק כר' יוסי מורידין להשני לגמרי ולפי מעשה דש"ס ברכות אין מורידין להשני לגמרי רק למדרגה קטנה. ובאמת מלבד דברי התוס' קשה סתירת הש"ס ברכות לש"ס הכא ביומא ומש"ל די"ל דפליגא בהאי סברא אם טפי עדיף להוריד לגמרי או לקדושה קלה זה דוחק לעשות פלוגתא בדבר שלא מצינו בפירוש. ובפתחי ספרים ראיתי בחמד משה באו"ח סי' קנ"ג ס"ק מ"ט שהרגיש בזה בקיצור מילין ולא העיר מדברי התוס' כמ"ש רק בפשטא מש"ס יומא לש"ס ברכות ע"ש

אכן לדרכינו תתישב הכל כמין חומר די"ל דהחילוק הוא כך דהיכא דחזי' עוד לקדושה ראשונה בזה בין אם מורידין לגמרי ובין בקדושה קלה חשוב הורדה נגד קדושה ראשונה לכך כשאנו דנין אם להורידו לגמרי או לקדושה קלה אמרי' דטפי עדיף להורידו לגמרי אף דגם זה נראה הורדה עכ"ז הוא בשוא"ת כגון הכא בכ"ג דאמרינן דאינו עובד לא ככ"ג ולא ככ"ה והורדה זו היא בשוא"ת משא"כ כשיעבוד ככ"ה אזי ענין הורדה נעשה בקום ועשה וממילא אסור להוריד לקדושה קלה רק להוריד לגמרי אבל היכא דלא חזי' עוד לקדושה ראשונה אזי לא נראה הורדה בקדושה קלה יען דלא חזי' עוד לקדושה ראשונה ומותר לעשות קדושה קלה וממילא שוב אסור להוריד לגמרי דכשמורידין לגמרי נראה הורדה בזו גופא כיון דחזי' לקדושה קלה עכ"פ

ומעתה ניחא שפיר דהכא בכ"ג דאיסור דמעלין בקודש ולא מורידין הוא מדאוריי' כמש"ל בשם בעל ארעא דרבנן. ואיסור איבה הוא רק מדרבנן א"כ מדאוריי' חזי' עוד לקדושה ראשונה דאם רוצה עובד ככ"ג ממילא מדאוריי' אסור לו לעבוד ככ"ה דכל שראוי לקדושה ראשונה חשוב בקדושה קלה ג"כ הורדה א"כ טפי עדיף שלא יעבוד כלל דהוא בשוא"ת משיהי' נראה הורדה בקו"ע לכך נהי דהחמירו רבנן משום איבה שלא יעבוד ככ"ג ומדרבנן לא חזי' עוד לקדושה ראשונה עכ"ז אין בכחם להקל שנימא דעי"ז יהי' מותר לעשות קדושה קלה להיות עובד ככ"ה ולעשות הורדה בקו"ע אחרי דמדאורייתא אסור זאת רק דבכחם להחמיר שלא יעבוד כלל אף ככ"ג ולהיות שוא"ת ושפיר סובר ר' יוסי דאינו עובד כלל ואסור לעבוד ככ"ה משום מעלין בקודש ולא מורידין. משא"כ בש"ס ברכות שם גבי נשיא דכל האיסור דמעלין בקודש כו' התם הוא רק מדרבנן כמש"ל א"כ כשאנו דנין אם נכון יותר להוריד את הנשיא לגמרי או לקדושה קלה דהיינו לעשות אותו למדרגה קטנה לאב"ד וכדומה בזה בודאי נכון יותר לעשותו לקדושה קלה מלהוריד לגמרי יען דאם ניזול בתר דאוריי' הלא מדאוריי' אין איסור בהורדה כלל מדרבנן דאסרו גם גבי נשיא להוריד משום מעלין בקודש כו' הלא מדרבנן לא חזי' עוד לקדושה ראשונה משום איבה וכל היכא דלא חזי' לקדושה ראשונה לא חשיב הורדה בקדושה קלה ולכך מחויב לעשות אותו קדושה קלה דלא נראה בזה הורדה וממילא שוב אסור להוריד לגמרי דנראה בזה הורדה כיון דחזי' לקדושה קלה. לזאת נעשה ראב"ע אב"ד ול"ש לאסור משום מעלין בקודש כו' כיון דלא חזי' עוד לקדושה ראשונה. אבל נעברי' לגמרי שפיר אמרו דאסור משום מעלין בקודש כו' ומטעם כיון דחזי' לקדושה קלה. ומעתה לא יסתרו דברי הש"ס אהדדי דגבי נשיא דאיסור דמעלין בקודש כו' הוא רק מדרבנן גם ר' יוסי ור' יוחנן מוד' דכשמעבירין אותו אין מעבירין לגמרי רק למדרגה קטנה ומטעם שכ' ושפיר כ' התוס' דנ"מ לפרנס וסיימו כהאי מעשה כו' והיינו דנ"מ דאין נוהגין כבוד בשני שוה כמו בראשון משום איבה כמו גבי ר"ג וראב"ע דהקפידו שם דלמא אתי לקנאויי ועכ"ז לאו בחדא מחתא הוא דאילו הכא בכ"ג מעבירין אותו לגמרי ולא לעשותו למדרגה קטנה שיהי' עובד ככ"ה אבל בנשיא גם ר' יוסי ור' יוחנן מוד' דנוהגין קצת כבוד בשני ולעשותו למדרגה קטנה וכהאי מעשה דר"ג וראב"ע

ועפ"ז תתישב ג"כ מה שהקשה בשו"ת מקום שמואל בשער התירוצים שלו בהא דהקשו בתוס' ביומא שם דלמה לר' יוסי הטעם דמעלין בקודש כו' ולא נקט משום מחוסר בגדים והקשה הוא דדלמא נקט ר' יוסי טעם זה להיות נכלל גם לענין פרנס וכמו דכ' התוס' בעצמם דנ"מ לפרנס וגבי פרנס ל"ש לאתי'