אלפי מנשה חושן משפט נב

וסיפא דקרא תוקמי דקאי על הלבישה וזאת לא יצדק כלל ומהגם דסיפא והי' להם כהונת עולם אין לו פירוש בפ"ע רק דקאי על מה דנאמר מקודם ועיקר הלימוד של ר"י מדכתיב וחגרת אותם ועל זה קאמר והי' להם כהונת עולם בא ללמד דבזמן שמחוגרים בבגדי כהונה אז המה דינם ככהן משא"כ מחוסר בגדים דאין בגדים עליהם כמו זר נחשבו א"כ ע"כ דקאי על מה דנאמר ברישא דקרא ותקשה שפיר דרישא דקרא לא מיירי כלל מלבישה רק מעשי' א"כ נימא דכל שיש להם בגדי כהונה שנעשה עבורם אעפ"י שאין מלובשים בהם על זה נאמר והי' להם כהונת עולם ומדחזינן דיליף ר' יוחנן מהאי קרא על מחוסר בגדים משמע דסובר ר' יוחנן אהרן ובניו בב"א ונרמז סדר הלבישה בקרא זה דוחגרת אותם ויתכן שפיר הלימוד דעל זה דנאמר ברישא לבישת הבגדים על גופם על זה סיים והי' להם כהונת עולם דרק אז כשהמה מלובשים על גופם דינם ככהנים ולא זולת. וממילא לפי"ז צ"ל דקרא אחרינא דכ' וחגרת אותו בא על עשי' להורות דאבנט של כ"ג בכל השנה לא יהי' שוה לאבנט של כ"ה דאבנט של כ"ה הי' של בוץ ואבנט של כ"ג בכל השנה של כלאים וע"כ ניחא נמי הא דאמרו שם דמטו בה משמי' דראב"ש כיון דראב"ש סובר כן בש"ס יומא דף י"ב דאבנטו של כ"ג בכל השנה לא הי' שוה לאבנטו של כ"ה ולדידי' בקרא דאותם נרמז סדר הלבישה וכנ"ל [הן אמת שלדברינו יש להעיר על הרמב"ם ז"ל בפ"י מה' כלי המקדש שהביא ג"כ לימוד זה דר' יוחנן דהרי הוא פוסק כרבי דאבנטו של כ"ג בכל השנה, הי' שוה לאבנטו של כ"ה דשניהם של כלאים וכמ"ש בפ"ח מה' כלי המקדש שם ולרבי בעכצ"ל דקרא דאותם בא על עשי' וצ"ע]

ואחר הודיע אלקים אותנו כל זאת תתישב שפיר דסתמא דתלמודא במגילה והוריות י"ל דאזלו אליבי' דרבי דאבנטו של כ"ה הי' של כלאים וממילא ביו"כ לא הי' שוה דאבנטו של כ"ג אז הי' של בוץ א"כ א"א לתרץ הא דנקט ר' יוסי משום מעלין בקודש כו' ולא מטעם מחוסר בגדים דבא למעט לסייע בעבודה יו"כ דל"ש בזה משום מחוסר בגדים. אחרי דלרבי גם בזה שייך מחוסר בגדים באם ילבוש האבנט של כ"ה דכיון דמדאורייתא דין כ"ג עליו ואבנט של כ"ג ביו"כ צריך להיות משל בוץ ואיכא מחוסר בגדים שפיר ובאם ילבוש אבנט של בוץ יהי' שייך איבה כנ"ל ובעכצ"ל דר' יוסי סובר דחשש איבה מדאורייתא. ומדאורייתא אין דין כ"ג עליו ע"כ ל"ש משום מחוסר בגדים וכמש"ל וכיון דאיבה מדאורייתא שפיר קשה ממתני' דאין בין כו' ומוכח דמתני' אתי' כר"מ דייקא אבל ר' יוחנן לשיטתו דהעליתי דהוא סובר בזה כראב"ש א"כ ביו"כ הי' שוה האבנט של כ"ג ושל כ"ה דשניהם היו של בוץ ממילא י"ל דר' יוסי סובר דחשש איבה הוא באמת רק מדרבנן ומדאורייתא דין כ"ג עליו ועכ"ז ל"ק מדוע לא נקט משום מחוסר בגדים כיון די"ל דבא למעט עבודה זו לסייע בעבודת היום של יו"כ דל"ש משום מחוסר בגדים רק משום מעלין בקודש כו' כמש"ל וכיון דרק מדרבנן קאמר ר' יוסי דשני אינו ראוי שוב ל"ק ממתני' דאין בין כו' כיון די"ל דמתני' איירי ממידי דאוריית' ותיקו שפיר מתני' כר' יוסי וכקוש' הרשב"א ודו"ק

ולא אכחד כי יש להעיר בדברינו לפי שיטת הראב"ד ז"ל דגם במצנפת הי' חילוק בין כ"ג לכ"ה א"כ מלבד האבנט אין לכהן שעבר לעבוד ולסייע ביו"כ דאם ילבוש מצנפת של כ"ה איכא מחוסר בגדים כיון דמדאו' דין כ"ג עליו ואם ילבוש מצנפת של כ"ג שייך איבה כיון דכ"ה אינו לובש מצנפת כזה ושוב גם לר' יוחנן א"ל דבא למעט עבודה זו כמובן. אמנם באמת אין מקום בזה לדחות דברינו דדברינו סובבים עפ"י שיטת הרמב"ם ז"ל דלא הי' חילוק במצנפת ואף דגם להרמב"ם ז"ל הי' קצת חילוק בשעת הלבישה עכ"ז כיון דלא הי' ניכר ל"ש משום איבה וגם לא משום מחוסר בגדים כיון דבמעשה היו שוים ולא חסר מאומה ובעכצ"ל דלא הי' ניכר דאל"כ תקשה בהא דקאמר הש"ס ביומא דף י"ב שם במאי מחנכו ומפלפל הש"ס באבנט ומדוע לא קאמר במצנפת וכבר הקשו כן בתוס' שם ותרצו משום דלא הי' ניכר. ואם לדעת התוס' ז"ל דסברו דהי' חילוק במצנפת במדת ארכו בכל זאת כ' דלא הי' ניכר ל"ש חינוך מכש"כ להרמב"ם ז"ל דמעשה המצנפת הי' שוה ממש בלי הבדל רק קצת שינוי הי' בלבישה בודאי דלא הי' ניכר ולכך יכול לעבוד עבודת מורק שפיר דאם בשעת הלבישה ילבוש עצמו כדרך כ"ג כיון דלא ניכר ל"ש איבה ואם ילבוש עצמו כדרך כ"ה ליכא משום מחוסר בגדים

(ו) ובדרך קצרה עפ"י דרכינו הנ"ל י"ל עוד דבאמת גם ר' יוחנן מודה דר' יוסי ע"כ סובר איבה דאורייתא מדחזינן דנקט רק משום מעלין בקודש כו' ולא משום מחוסר בגדים וע"כ ניחא מה שיש להעיר דאיך המציא ר' יוחנן בירושלמי סברא זו לומר דחשש איבה דאורייתא אחרי דחששות כאלו מצינו בכל דוכתא רק מדרבנן. וע"כ דר' יוחנן הוכיח כן מר' יוסי דע"כ ר' יוסי סובר איבה דאורייתא וכיון דמצינו לתנא שסובר כן לזאת יש לפרש שפיר דגם התנא זה דדרש אותו דאין מושחין שנים ג"כ סובר איבה דאורייתא ומחשש איבה קא אתיא לה בטעמא דאין מושחין שני כהנים גדולים. אכן ר' יוחנן בפ"ע אחרי דהי' לו לימוד ערוך מקרא דבגדי קודש אשר לאהרן כו' דמשוח מלחמה לובש שמונה בגדים ככ"ג כמבואר בש"ס יומא דף ע"ג הנ"ל והי' קשה לו מתנא דברייתא דמשוח מלחמה אינו משמש בשמונה ועכצ"ל דהאי תנא סובר איבה רק דרבנן ולא קשיא עליו מקרא לזאת סובר ר' יוחנן להלכה כהאי תנא דאיבה הוא רק מדרבנן [ודברינו פה תסבו דלא כר' אבין בש"ס יומא דף ע"ג דנשאל אתמר רק כרב דימי דמשמש אתמר וכר' אבהו שם דקאמר מימרא זו משמי' דר' יוחנן] וא"ל דכיון דסובר בדעת ר' יוסי דאיבה דאורייתא ואיך יפרנס ר' יוסי קרא דבגדי הקודש דמשוח מלחמה ישמש בשמונה בגדים דהרי שייך איבה ז"א קושיא די"ל דר' יוסי סובר דל"ש איבה גבי משוח מלחמה בזוטר מיני' היפך מסברת הש"ס ביומא דף ע"ג שם. ולפי"ז י"ל דהא דקאמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי היינו בעיקר הדין בחשש איבה אבל לא מטעמי' דלר' יוסי החשש איבה הוא מדאורייתא ולר' יוחנן החשש איבה הוא רק מדרבנן ומעתה ניחא שפיר דסתמא דתלמודא במגלה והוריות סברו כיון דפליגי ר"מ ור' יוסי דר"מ לא חייש לאיבה כלל ור' יוסי חייש לאיבה גם מדאורייתא א"כ לא מצינו לשום תנא אחרינא שיהי' דיעה ממוצע שיחוש לאיבה ויסבור איבה דרבנן לזאת פריך שפיר רישא לא אתי' כר"מ וסיפא כר"מ אבל ר' יוחנן מפרש מתני' דאתיא כהאי תנא דברייתא דחשש איבה הוא רק מדרבנן והאי אין בין כו' ממידי דאורייתא מיירי ע"כ שפיר ל"ק על ר' יוחנן בהא דקאמר הלכה כר' יוסי ממתני' כיון דכבר הקדמנו דר' יוחנן לא קאמר רק בעיקר הדין דחיישינן לאיבה בזה הלכה כר' יוסי אבל חשש זה הוא רק מדרבנן ובזה לא מתנגד סתמא דמתני' כמובן

ואם כנים אנחנו בזה יש לישב מה שקשה לי טובא בדברי הירושלמי והוא דבירושלמי יומא