אלפי מנשה חושן משפט נא

ומה גם דשחיטה דלא נכלל בסוג עבודה הוי כדבר הרשות דעלמא ובזה בודאי לא יתכן לאסור גם מכח מעלין בקודש כו' עכ"ז י"ל דבא למעט עבודה שיש אחרי' עבודה. איברא דבאמת ז"א דמלבד הא דלא חייב גם זר בעבודה שיש אחרי' עבודה היינו רק לענין מיתה אבל עכ"פ איכא איסורא דמקבלה ואילך מצות כהונה בלעדי זאת הרי כ' המל"מ בפ"ט מה' ביאת מקדש הל' יו"ד דמחוסר בגדים דינו שוה כמו שתויי יין וחייב אף כשאינו עבודה תמה. וכן מבואר בהדיא בש"ס זבחים דף י"ח ע"א

אמנם נראה לישב קושי' התוס' הנ"ל עפ"י שיטת הרבה מגדולי הראשונים ז"ל דביו"כ אף דעבודת היום דהיינו פר וקטורת צריך כ"ג דייקא עכ"ז הי' כ"ה מסייע בעבודות אלו וגם בהקטורת הי' מסייע בהולכת והבאת המחתה וכדומה. והנה ביו"כ בעבודות אלו הי' כ"ג ג"כ מלובש רק בד' בגדים ככ"ה א"כ י"ל דבא למעט דאינו ראוי האי כהן שעבר לסייע בעבודת היום של פר והקטורת משום מעלין בקודש כו' והכא א"א לומר משום מחוסר בגדים דאף א"נ דבעבודת סיוע דהוא מכשירי עבודה ג"כ אסור משום מחוסר בגדים והוי כעבודה שיש אחרי' עבודה דאסור וכמש"ל בשם המ =ל"מ עכ"ז הרי בעבודת אלו גם הכ"ג גופא לובש רק ד' בגדים ככ"ה וא"כ שפיר יכול האי כהן שעבר לסייע וילבוש רק ד' בגדים דמשום מחוסר בגדים אין לדון כיון דבעבודת אלו גם הכ"ג לובש רק ד' בגדים ומשום איבה ל"ש כיון דגם כ"ה מוכשר לעבודה זו לסייע ובכה"ג ל"ש איבה אחרי דגם כ"ה כשר ע"כ אתי' לה משום מעלין בקודש כו'. וא"ל דבזה גם משום מעלין בקודש לא שייך דרק בעבודה כזו שצריך הכ"ג ללבוש ח' בגדים ואם הוא לובש ד' בגדים איכא הורדה כיון דמדאורייתא דין כ"ג עליו משא"כ בזה דגם הכ"ג יכול לעשות כל העבודה מראשית עד סופה בלי שום סיוע מלובש רק ד' בגדים ול"ש לומר דאיכא הורדה וכמו דל"ש משום מחוסר בגדים כך אין לדון מכח מעלין בקודש כו' דז"א די"ל דהאי כהן שעבר כיון דבשנה העברה הי' הוא העובד כל העבודה העיקרית ועכשיו הכ"ג הקבוע הוא העובד העבודה העקרית והאי כהן שעבר הוא רק מסייע במכשירי עבודה נראה בזה הורדה ובודאי דשייך משום מעלין בקודש כו' וכיון שכן שוב אין ראי' דר' יוסי סובר איבה דאור' די"ל דאיבה רק דרבנן ועכ"ז ל"ק מדוע לא נקט משום מחוסר בגדים כמ"ש. אולם זה יהי' תליא בפלוגתא של רבי וראב"ש בש"ס יומא דף י"ב דלראב"ש דסובר דאבנטו של כ"ה הי' של בוץ א"כ ביו"כ היו שוים האבנט של כ"ג ושל כ"ה שפיר כשמסייע בעבודת היום ליכא משום מחוסר בגדים. אבל לרבי דסובר דאבנטו של כ"ה הי' של כלאים א"כ ביו"כ לא היו שוים דאבנטו של כ"ג הי' אז של בוץ א"כ שפיר שייך מחוסר בגדים גם בזה ואיך יכול האי כהן שעבר לסייע בעבודת היום דאם ילבש אבנט של בוץ יהי' שייך איבה כיון דכ"ה אינו לובש אבנט כזה ועי"ז מראה עצמו ככ"ג שייך איבה. ואם ילבוש אבנט של כלאים כמו כ"ה הרי כיון דמדאורייתא דין כ"ג עליו איכא שפיר מחוסר בגדים. וכבר הקדמנו דגם במסייע בהולכת המחתה וכדומה שייך האיסור דמחוסר בגדים ומהגם דאף א"נ דמסייע דהוי מכשירי עבודה אין איסור במחוסר בגדים עכ"ז הכא בעבודת היום בפר והקטורת בלא"ה אסור במחוסר בגדים כיון דדעת הרבה מגדולי הראשונים ז"ל וגם הרמב"ם ז"ל בפ"ז מה' בית הבחירה דבין אולם למזבח אף בלי עבודה כלל אסור מחוסר בגדים כמו בעלי מומין ועיין סה"מ ל"ת ס"ט מה שהאריך בזה בעל מג"א והרמב"ן אם גם מקום מזבח בכלל. ואף דהרמב"ם ז"ל שם לא הביא להדי' בלשון מחוסר בגדים נכלל בהא דהביא קרועי בגדים דזהו בכלל מחוסר בגדים כמו שהאריכו בזה רבים. דהרי גם שתוי יין אסור כמו שהאריך המל"מ בה' בית הבחירה בה' כ' ע"ש ומחוסר בגדים דינו שוה כמו שתוי יין כמש"ל בשם המל"מ פ"ט מה' ביאת מקדש. והרי הפר הי' עומד בין אולם למזבח א"כ אסור מחוסר בגדים במקום זה ומכש"כ בהקטורת שהי' עוד להלאה לצד פנים ואף דזה שמסייע לא נכנס לפני ולפנים משום וכל אדם לא יהי' באוהל מועד רק שמסייע בהולכת והבאת המחתה עד הקדשי קדשים עכ"פ מסייע הוא ממזבח להלאה ואסור שם להכניס במחוסר בגדים אף בלי עבודה ומהגם לפמש"ל דדעת הרבה דגם במקום מזבח אסור [ויש להעיר בהא דמבואר ביומא דשחיטת פרו כשר בזר וכן בש"ס יבמות גבי זר ששימש דמוקי בפר ותקשה דנהי דשחיטה לאו עבודה הלא גם בלי עבודה אסור לזר לכנוס במקום זה כיון דהפר הי' עומד בין אולם למזבח וכמו דאסור לכהן במחוסר בגדים ה"ה לזר אכן באמת ז"א קושיא חדא דכבר האריך המלמ"ל בפ"ט מה' ביאת מקדש ה' ט"ו אי הכנסה בלי עבודה במקום זה אסור לזר או דוקא בכהן מחוסר בגדים ע"ש ובפרט דמשכחת בשחט בסכין ארוכה. וי"ל עוד דנהי דאסור הכנסה בלי עבודה עכ"ז אין מתחלל עבודה רק דהוא איסור לאו גרידא כמ"ש הרמב"ם ז"ל א"כ שפיר שחיטתו כשירה בדיעבד ואכמ"ל] ומעתה לרבי דסובר דאבנטו של כ"ה הי' של כלאים שפיר גם ביו"כ בעבודת היום שייך משום מחוסר בגדים ושוב א"א לומר דר' יוסי בא למעט עבודה זו וכמ"ש

והנה בש"ס יומא דף ה' פליגי בני ר"ח ור' יוחנן האיך הי' סדר לבישת הבגדים ח"א אהרן ואח"כ בניו וח"א אהרן ובניו בב"א ומוקי הש"ס פלוגתי' באבנט דמאן דסובר אהרן ואח"כ בניו יליף מקרא דוחגרת אותו והדר ויחגור אותם ועל דרך זה הי' באמת סדר הלבישה וקרא אחרינא דוחגרת אותם לא נרמז סדר הלבישה ורק דבא על עשי' ולהורות שיעשה האבנט של כ"ג של כלאים כמו אבנט של כ"ה וכרבי ומאן דסובר אהרן ובניו בב"א יליף מקרא דוחגרת אותם דזהו קאי על הלבישה וקרא דוחגרת אותו בא על עשי' ולהורות שיעשה האבנט של כ"ג משונה מאבנט של כ"ה דאבנט של כ"ה הי' של בוץ ואבנט של כ"ג בכל השנה הי' של כלאים וכראב"ש. והנה אף דבש"ס שם לא מבואר להדי' אי בני ר"ח סברו אהרן ואח"כ בניו ור' יוחנן סובר אהרן ובניו בב"א או להיפך. עכ"ז משטחות לשון הש"ס דנקט תחלה בני ר"ח ואח"כ ר' יוחנן וע"ז קאמר תחלה ח"א אהרן ואח"כ בניו וח"א אהרן ובניו בב"א משמע דכל אחד תיסוב על זה דנקט ברישא ור' יוחנן הוא דסובר אהרן ובניו בב"א ואף אם באנו לדחות ולומר דאין זה כללא כיון דמצינו הרבה פעמים בש"ס בדבר שלא נמצא הפלוגתא מפורש דקאמר תסתיים עכ"ז גם ממקום אחר יש להביא ראי' דר' יוחנן סובר כן והוא דבש"ס זבחים דף י"ז איתא שם מחוסר בגדים מנ"ל אמר ר' יוחנן ומטו בה משמי' דראב"ש דאמר קרא וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו והי' להם כהונת עולם לחק עולם בזמן שהבגדים עליהם כו' וקשה דאיך יתכן לימוד כזה לפרש האי והי' להם כהונת עולם דקאי על לבישת הבגדים אחרי דצריך להפסיק קרא בסכינא חריפא דהרי רישא דקרא וחגרת אותם לא קאי כלל על הלבישה דהא הלבישה הי' אהרן ואח"כ בניו וסדר הלבישה נרמז בקרא וחגרת אותו ולא בקרא דאותם