אלפי מנשה חושן משפט מה

שהמשוח שעבר לא הי' יכול לשמש תחת הכ"ג כגון שהי' חולה או שלא הי' שם כלל לכן תיקנו סגן אחר ושפיר חשיב משוח שעבר וסגן ועיין בגמרא סנהדרין שם ותראה כי כנים דברינו אלו דשפיר יש לפרש כן. אך לפי"ז ג"כ יש להסתפק כנ"ל והיינו אם לא היה שם הכהן שעבר בשעה שאירע פסול פעם שנית בכ"ג ביו"כ אחר ונתמנה אחר תחתיו ואחר יו"כ הרי הראשון חוזר לעבודתו ושניהם עוברים ואח"כ מת הכ"ג הראשון מי חוזר לעבודתו אי הכהן שעבר הראשון או הכהן שעבר השני. ויש אתי אריכות דברים בזה ולישב בזה קושית הכנ"י הנ"ל הא דר' יוחנן פוסק כר' יוסי נגד סתם משנה ואין רצוני להאריך כעת יותר

וזאת תורת העולה מכל דברינו הנ"ל שכת"ה זכה בכתר הרבנות במחנתו ואין ביד שום איש להורידו מכסאו והאל הטוב ירים קרנו מעלה מעלה וישפות לו שלום ושלוה באהלו וישב על כסאו בשלום כאות נפשי ונפש ידידו הדו"ש

אמר המחבר תשובה זו הצעתי לפני כ"ק מו"ח הרב הגאון הצדיק מוה' יהושע הוורויטץ שליט"א אבד"ק דזיקוב. וזאת אשר השיב לי: כבוד חתני הרב הגאון מוה' מנשה אייכנשטיין נ"י. (א) ע"ד טענה הראשונה שטען דאין להרב השני חזקה יען דנתן מעות להקהל מקור הדברים אלו הוא בש"ס סנהדרין דף ז' ובירושלמי סוף פ"ג דבכורים בש"ס דידן קאמר דהמתמנה בשביל עשרו על זה נאמר אלקי כסף כו' ולא מיירי שנתן מעות עבור זה גם לא מבואר שמה דמצוה לבזותו. אכן בירושלמי סוף פ"ג דבכורים איתא שם ר' מנא מיקל לאילין דמתמנה בכסף ר' אימי קרא עליהן אלקי כסף כו' א"ר יאשי' וטלית שעליו כמרדעת של חמור והרמב"ם ז"ל פ"ג מה' סנהדרין הביא שם ב' מימרות אלו של ש"ס דידן וירושלמי ע"ש. והלום ראיתי בת"ח בסנהדרין שם שכ' דהיינו דווקא בדלא גמיר ואין מעמידין אותו אלא בשביל עשרו לבד אבל אם הוא גמיר אלא דאיכא התם דגמיר טפי בכה"ג אינו עובר על איסור זה דלא תעשון אתי ולפע"ד הי' נראה דגם בכה"ג איכא איסורא והוא דבש"ס ברכות דף כ"ח בעובדא דתעבירו לר"ג ונשיאתו קאמר נוקמי לראב"ע דהוא חכם והוא עשיר כו' עשיר דאם אית לי' לפלוחי בי קיסר אף הוא אזל ופלח וצריך להבין דלמה האריך כ"כ בדברים לפרש המעלה של עשיר משום דאזל לפלוחי לבי קיסר דהלא בלא"ה איכא מעלה כיון דאין השכינה שורה אלא על חכם ועשיר כמאמרם ז"ל וכבר הרגיש בזה בס' סמיכות חכמים

אמנם נראה דכיון דאף דיש מעלה דאין השכינה שורה אלא על חכם ועשיר עכ"ז אין למנות דיין בשביל עשרו דאיכא איסור משום לא תעשון אתי ולאשר ידעו כלם כי ראב"ע עשיר הוא לזאת חששו פן יחשדו העם אותם דממנים לראב"ע בשביל עשרו לבד ע"כ באו לפרש דאין ממנים אותם בשביל להחניף את העשיר רק דיכול לעשות טובות להעם בי קיסר ובכה"ג אין לאסור למנותו לנשיא ומזה ראי' דאף בת"ח כל היכא דאיכא עדיף מיני' איכא איסור דלא תעשון אתי דאל"כ איך יחשדו העם דעברו על לא תעשון אתי אחרי דכבר הגיד להם כי ראב"ע הוא ת"ח ושוב תקשה דלמה האריך לפרש הטעם דאזל לפלוחי בי קיסר אמנם באמת אין לבנות יסוד על דקדוק כזה להרוס את דברי הת"ח ומעתה לפי דברי הת"ח אמינא דה"ה למי שנותן ממון ג"כ ליכא איסורא כל היכא דגמיר אף דאיכא מי שעדיף מיני' כיון דמחד קרא דלא תעשון נפקא למי שנותן מעות ומי שנתמנה בשביל עשרו ומהיכי תיתי לחלק ביניהם. ומהירושלמי דבכורים מוכח כן דעל הא דנתמנה בשביל שנתן מעות תרגם ר' יעקב איש כפר נבורייא הוי אומר לעץ הקיצה כו', וכל רוח אין בקרבו לא חכים כלום כו' וש"ס דידן בסנהדרין הביאו זאת על דיין דאוקמי בי נשיאה דלא גמיר הרי דגם במי שנתן מעות להתמנות ליכא איסור רק היכא דלא גמיר כלל

אפס ראיתי להב"ח בחו"מ סי' ח' שם דכ' דהא דאיכא איסורא היכא דנתמנה בשביל עשרו זהו כשלא גמיר משא"כ כשגמיר אבל כשנתן מעות כדי שיתמנה גם כשהוא גמיר וליכא עדיף מיני' אסור והוכיח כן מדברי הרמב"ם ז"ל דעל מי שנתן מעות נקט כל דיין כו' והמתמנה בשביל עשרו לא נקט כל כו' רק בשביל עשרו לבד ע"ש. ולפע"ד עפר אני תחת כפות רגלי הב"ח ובכל זאת הפריז פה על המדה אחרי דבירושלמי שהבאתי דדרש על דיין שנתן מעות האי קרא הוי אומר לעץ הקיצה כו' וסיים לא חכים כלום משמע דכל איסור בזה הוא רק היכא דלא גמיר ובאמת אין מהרמב"ם ז"ל ראי' כלל דאין כוונת הרמב"ם ז"ל בהא דנקט כל דיין לכלול גם הת"ח ובזה דנקט בראשונה בשביל עשרו לבד למעט כשהוא ת"ח רק דזה המתמנה בשביל עשרו איכא איסור אף כשלא נתן מעות ובזה שנתן מעות איכא איסור אף שלא הניח לעצמו כלום ואינו עשיר רק איזה סך שהיה לו נתן בשביל שיתמנה לדיין ע"כ נקט תחלה בשביל עשרו לבד ובא למעט שלא נתן מעות עבור זה רק העם בחרו בו ויכירו לו פנים בשביל חשיבתו שהוא עשיר בכל זאת איכא איסור ואח"ז קאמר כל דיין כו' היינו אף שאינו עשיר והעם לא יכירו לו פנים בשביל חשיבות עשרו רק מכח זה שנתן מעות נ"כ אסורא אבל רבינו ז"ל לא רמז בזה מאומה מענין אם הוא ת"ח אי לא וממילא שפיר י"ל דכמו בשביל עשרו כל שהוא ת"ח וגמיר ליכא איסורא כדברי הת"ח ה"ה היכא שנתן מעות דדא ודא אחת היא ומחד קרא ילפינן תרווי'. וראיתי בס' אילת אהבים להגאון מהר"ל תאומים במס' ברכות דף כ"ח שכ' דלכך אזל ראב"ע ואימלך בדביתהו יען דהאי דאית לי' לפלוחי בי קיסר הי' צריך לפזר הון רב עבור זה וכה"ג בעניני ממון צריך למלוך באשתו כמו דאז"ל איתתא גוצא גחין ולחיש לה ע"ש הרי דנשיאתו של ראב"ע הי' בא מכח שביכולתו לפזר ממון הרבה עבור הצבור בי קיסר ותקשה דאיך מותר לראב"ע לתת המעות עבור שיקבלו לנשיא וע"כ כדברינו דאם הוא ת"ח וגמיר ל"ל מידי

אכן הראי' שהביא הב"ח שם מהך דיבמות דף ס"א דקאמר ר"י קטיר קאי חזינא על יהושע בן גמלא דנתן מעות לינאי המלך אף דיב"ג תי' ראוי