אלפי מנשה חושן משפט מג

עפ"י מה שהביאו התוס' מגלה שם בשם הירושלמי דאפי' ביו"כ זה שאירע פסול לכ"ג המשמש הפר בא משל זה שאירע בו פסול ולא משל הכהן שנתמנה תחתיו עיי"ש. וא"כ הרי לא זכה כלל הכהן שעבר בהבאת הפר להביא משלו אפי' ביו"כ זה שאירע פסול לכ"ג לכך שפיר ביו"כ השני שלא אירע פסול לכ"ג אם הביא הכהן שעבר הפר משלו פסול, משא"כ עשירית האיפה הרי ביו"כ זה שאירע פסול לכ"ג מביא הכהן השני המשמש אז שנתמנה תחתיו את עשירית האיפה וכמ"ש הרמב"ם פ"ג מה' תמידין ומוספין הלכה כ' דאם נטמא הכ"ג ומינו אחר תחתיו מביא השני עשרון מביתו ע"ש. ומקור הדין זה לא ציין הכ"מ אי' הוא ואנכי מצאתי ת"ל מקורו בירושלמי שקלים פ"ז ה"ג דאית' שם וז"ל לא סוף דבר שמת אלא אפי' נטמא ואפי' נדחה ממום ע"ש. ולכך שפיר אחר יו"כ שהראשון חוזר לעבודתו אף דאז צריך לכתחלה הכ"ג המשמש להביא עשירית האיפה משלו מ"מ אם הביאו הכהן שעבר משלו ג"כ כשר כיון דכבר זכה תוא ג"כ בהבאת עשירית האיפה ביו"כ זה שאירע פסול לכ"ג. אולם מה שהביאו התוס' בשם הירושלמי דאפי' ביו"כ זה שאירע פסול לכ"ג הפר בא משל זה שאירע בו פסול אין זה מוסכם מכל הפוסקים דהתו"י ביומא דף י"ב ד"ה שני כל עצות כהונה גדולה עליו הביאו בשם רבינו שהוא מפרש דברי הירושלמי להיפך דביו"כ זה שאירע פסול לכ"ג הפר בא משל כהן השני שנתענה תחתיו עיי"ש. וא"כ לפי שיטת רבינו צ"ל גם בפר דאם הביא הכהן שעבר הפר משלו כשר כיון דכבר הי' לו זכות גם בהבאת הפר ביו"כ זה שאירע פסול לכ"ג. ומעתה לפי"ז י"ל דר' יוחנן ס"ל כשיטת התוס' דביו"כ זה שאירע פסול לכ"ג הפר בא משל זה שאירע בו פסול ולא משל כהן השני שנתמנה תחתיו ואם כן דוקא עשירית האיפה אם הביא הכהן שעבר משלו כשר כיון דכבר זכה בהבאת עשירית האיפה ביו"כ הראשון שהי' הוא אז משמש אבל הפר אם הביא הכהן שעבר משלו פסול כיון דבהבאת הפר לא זכה בו הכהן שעבר גם ביו"כ זה שהוא הי' משמש וא"כ הרי שפיר אית לי' להכהן הראשון מעלה יתירה מחבירו ביו"כ עם הפר ושפיר ס"ל דמודה ר' יוסי דביו"כ גם הכהן שעבר עובד ככ"ג ומפרש הא דקתני אין בין כו' אלא פר יו"כ ועשירית האיפה זו"ז שוים בעבודת יו"כ דהמתני' פירושי קא מפרש דמה דמשמע דזולת הפר יו"כ ועשירית האיפה הם שוים הוא רק בעבודת יו"כ אבל בשאר ימות השנה אינם שוים ואינו עובד השני ככ"ג בשאר ימות השנה דאז איכא איבה וכר' יוסי, משא"כ המקשן י"ל דהוא ס"ל כשיטת רבינו, דכוונת הירושלמי הוא דביו"כ זה שאירע פסול לכ"ג הפר בא משל השני, וא"כ לדידי' שוב צ"ל גם בפר אם תביא הכהן שעבר הפר משלו כשר וא"כ אין לו לכ"ג הראשון אפי' ביו"כ מעלה יתירה יותר מהכהן שעבר, וא"כ שייך איבה גם ביו"כ וא"כ אין לומר דכוונת המתני' דקתני אין בין כו' זו"ז שוים בעבודת יו"כ דקאי אליבא דר' יוסי ולחלק בין עבודת יו"כ לשאר כל ימות השנה כיון דבאמת אין חילוק לר' יוסי בין עבודת יו"כ לעבודת שאר ימות השנה דהא גם ביו"כ שייך איבה אע"כ דהמתני' קאי אליבא דר"מ ודו"ק

עוד יש לישב בפשיטות עפ"י מ"ש הר"ש אלגאזי ביבין שמועת כלל ע"ז בשם הסמ"ג דשבקינן סתם מתני' ופסקינן כמעשה משום דמעשה רב עיי"ש. וא"כ שפיר פוסק ר' יוחנן כר' יוסי נגד סתם משנה כיון דר' יוסי הביא מעשה דבן אלם כוותי': ומעתה אחרי שהעליתי תירוצים אחרים לתרץ קושית הכנ"י הנ"ל ומחמתם לא נסתר דברי מהראנ"ח הנ"ל שוב שפיר דברי מהראנ"ח שרירין וקיימין ועיין גם במהראנ"ח שם שהביא בשם מהרי"ק שכתב כדבריו לענין חזקת ישוב עיי"ש ודברי מהרי"ק הביא גם הרמ"א בחו"מ סי' קנ"ו. ושוב שפיר גם הרב הישיש אבד חזקתו ואינו יכול לחזור למתנתו לדחות את כ"ת

ושוב ראיתי דאין אנו צריכין כלל לדון בנ"ד מכח יאוש ועפי"ד מהראנ"ח הנ"ל רק אף אי נימא דבנ"ד לא נתייאש הרב הישיש מלחזור למחנתו להשתמש בכתר הרבנות ג"כ אינו יכול לדחות את כ"ת דהא בהדיא כתבו התוס' נזיר דף מ"ז ע"א ד"ה וכן משוח דכ"ג שגלה ומינו אחר תחתיו ושימש כמה שנים אף ששב הראשון אינו חוזר לעבודתו שהרי שימש זה תחתיו כמה שנים עיי"ש, והה"נ בנ"ד כיון שכ"ת כבר שימש בכתר הרבנות בקהלתו ששה שנים שוב אין בכח הרב הישיש לדחות את כ"ת. והן אמת שראיתי בס' ברכת ראש על מס' נזיר שם שכתב דמ"ש התוס' דהראשון אינו חוזר לעבודתו ר"ל שיהי' חוזר לגמרי שיתא השני נדחה מפניו כדין מי שאירע לו קרי ומינו אחר תחתיו דראשון חוזר לעבודתו לגמרי דשם מינותו להשני לפי שעה ליומו כו' אבל בכה"ג שכתבו התוס' דמינו לשני לחלוטין דהא אינם יודעים מתי יחזור הראשון וגם שימש כמה שנים יש לחוש גם לאיבה דשני ולהכי שניהם שוים דלשניהם יש דין כ"ג ואפ"ה המשוח שגלה עדיף בזה דמביא פר הבא על כל המצות אבל ליכא למימר שר"ל דראשון אינו חוזר כלל דא"כ למה משוח עדיף הא המרובה בגדים בר עבודה ומקריב חביתי כ"ג ואי מהא דמשוח מביא פר הבא על כל המצות הלא גם משוח שעבר מביא פר הבא על כל המצות ואפ"ה מרובה בגדים עדיף עכ"ל עיי"ש, ודבריו נכונים וגם אנכי מסברא דנפשאי אמרתי לפרש כן כוונת התוס', ולפי"ז לכאורה אין להביא ראי' מדברי התוס' הנ"ל לנ"ד רק לענין שכ"ת לא נדחה מפני תרב הישיש אבל הא הרב הישיש ג"כ יוכל לשמש שם בכתר הרבנות כמו כ"ת, אמנם נ"ל דדוקא בכהונה גדולה דשניהם יכולים לעבוד בכ"ג שפיר בכהאי גוונא לא נדחה הראשון מפני השני אבל בענין הוראה ורבנות דבקהלתו שא"א שיתנהגו שניהם ברבנות שפיר נדחה הרב הישיש מפני כ"ת. ותדע שכן הוא דהא פר יו"כ ועשירית האיפה של כל יום דא"א להביא שנים בודאי דמביא אותם הכ"ג השני ולא כ"ג הראשון ששב עגלות דאל"כ מה אמרינן שם דמשוח עדיף ממרובה בגדים כיון דמשוח מביא פר הבא על כל המצות הלא כיון דמיירי בכה"ג שפירשו התוס' דהמשוח גלה ומינו אחר תחתיו מרובה בגדים ואח"כ שב המשוח לביתו, ואי נימא דהמשוח ששב מגלות חוזר ועובד ככ"ג וגם מביא הפר יו"כ ועשירית האיפה הרי בודאי הוא עדיף אף לולא הא דמביא פר הבא על כל המצות ומה קאמר דמש"ה המשוח עדיף משום דמביא פר הבא על כל המצות אלא ודאי כמו שכתבתי דהכהן השני מביא הפר יו"כ ועשירית האיפה לכך שפיר אמרינן דאפ"ה המשוח עדיף משום דמביא פר הבא על כל המצות והוא פשוט וברור וה"נ בנ"ד דא"א שגם הרב הישיש ישמש בכתר הרבנות במחנתו לכן נדחה הוא לגמרי מפני כ"ת

ולפי דברינו הנ"ל ליתא נמי לתירץ הא' של הכנ"י