אלפי מנשה חושן משפט מא

ע"כ צריך לפרש המתני' דאין בין כהן המשמש כו' כפשוטו וכמו דאמרינן בכל מקום בפשט הלשון אין בין דמודה דזולת ההפרש הנאמר בפירוש שוים הם לכל הדברים וא"כ הכא כוונת המתני' אין בין כהן המשמש לכהן שעבר אלא פר יו"כ ועשירית האיפה היינו דזולת הפר ועשירית האיפה שוים המה לכל דבריהם ולכן מקשה שפיר דמתני' ר"מ הוא משא"כ ר' יוחנן לשיטתו דהוא סובר דהא דאין מושחין שנים הוא משום איבה א"כ היכא דאירע פסול לכ"ג מושחין השני שנתמנה תחתיו וא"כ שפיר הוא מפרש המתני' דאין בין כהן המשמש כו דקאי ארישא והדיוק הוא דשוים הם בפר הבא על כל המצות דהא גם הכהן שעבר משוח הוא ומביא פר הבא על כל המצות אבל לענין שאר דברים באמת אינם שוים וכר' יוסי

והא דקתני במתני' דהוריות זו"ז שוים בעבודת יו"כ זה לא הי' עומד לנגד ר' יוחנן לסתור דהמתני' לא אתיא כר' יוסי וכמ"ש האו"מ לתרץ קושיתו הנ"ל על המקשן דמגלה דסמך על מתני' דהוריות הנ"ל דע"כ מתני' כר"מ. והוא דהבט נא וראה בש"ס הוריות דהתם ג"כ פריך דמתני' ר"מ הוא וגם שם לא מקשה מהא דקתני זו"ז שוים בעבודת יו"כ אלא מהא דתני אין בין כהן המשמש לכהן שעבר אלא פר יו"כ ועשירית האיפה ומדייק הא לכל דבריהם שוים ואמאי לא מקשה עכ"פ התם מהא דקתני זו"ז שוים בעבודת יו"כ ונ"ל דמהא דקתני זו"ז שוים בעבודת יו"כ לא הוי מצי להקשות דמתני' אתיא כר"מ דאדרבה מזה יש להוכיח דמתני' אתיא כר' יוסי דיש לדקדק מדוע נקטה המתני' דשוים בעבודת יו"כ אמאי לא קאמרה דשוים גם בעבודת כל השנה דהרי גם בכל השנה כ"ג עובד אם רוצה ועובד בשמנה בגדים וכדתני במתני' ביומא דף י"ד, ועיין גם בירושלמי יומא פ"ק ה"ב ובחגיגה פ"ב ה"ד דאיתא שם בכל יום כ"ג מתלבש בכליו ומקריב תמיד של שחר (והוא בכל ימות השנה ולא בשבעת ימי הפרישה דוקא ועיין בשירי קרבן יומא שם ד"ה ובא ולן):

אולם אי נימא דמתני' אתיא כר' יוסי ניחא שפיר די"ל דאיבה לא שייך רק היכא דאין לו לכ"ג הראשון מעלה יתירה יותר מחבירו אבל אם יש לו מעלה יתירה יותר מחבירו לא שייך איבה דהא הוא עדיף מחבירו במעלה היתירה. ולפי"ז מה דקאמר ר' יוסי דהשני אינו עובד ככ"ג משום איבה היינו דוקא בכל ימות השנה דאז אם השני יעבוד ג"כ ככ"ג שפיר יהא לו איבה כיון דאז אין לכ"ג הראשון מעלה יותר מהשני משא"כ ביו"כ מודה ר' יוסי דהשני עובד ככ"ג דהא ביו"כ אית לי' להכ"ג הראשון מעלה יתירה דהפר בא משלו וכדקתני במתני' במגלה ובהוריות וא"כ ליכא אז איבה. ואף דקתני במתני' דגם עשירית האיפה בא משל כהן המשמש ועשירית האיפה היא בכל יום וא"כ הרי אית לי' מעלה יתירה גם בכל ימות השנה עם העשירית האיפה, אמנם ז"א דהא קאמר ר' יוחנן בירושלמי שהבאתי לעיל דאם הביא הכהן שעבר עשירית האיפה משלו כשר וא"כ שוב שפיר אין לו לכ"ג הראשון מעלה יותר מהשני בכל ימות השנה עם עשירית האיפה ורק ביו"כ אית לי' מעלה יתירה עם הפר דהא ר' יוחנן קאמר רק דאם הביא הכהן שעבר עשירית האיפה משלו כשר ומשמע אבל הפר אם עבר והביא הכהן שעבר משלו פסול וגם יש להוכיח כן דאם הביא הכהן שעבר הפר משלו פסול ממה שהקשו התוס' במגלה דף ט' לפי מה דאיתא בירושלמי דאפי' ביום שאירע בו פסול להכהן המשמש ושימש זה תחתיו בא הפר משל הראשון א"כ מה אמרינן בשבועות דף י"ד אשר לו ולא משל אחיו הכהנים הו"ל למימר רבותא טפי דאפי' לא משל המשמש תחתיו ותירצו בדוחק עיי"ש. ואי נימא דמה דקאמר ר' יוחנן דאם הביא הכהן שעבר עשירית האיפה משלו כשר דלאו דוקא עשירית האיפה רק הה"נ הפר אם הביא משלו כשר. א"כ מה הקשו התוס' הלא בש"ס שבועות יליף שם עוד מאשר לו השלישי לעיכובא דאפילו בדיעבד פסול אם הביא משל ציבור או משל אחיו הכהנים וא"כ שפיר נקט דייקא ולא משל אחיו הכהנים ולא קאמר רבותא דאפי' לא משל המשמש תחתיו כיון דמשל המשמש תחתיו אינו פסול בדיעבד ואף דר"י מיירי ביו"כ השני דהכהן הראשון כבר חזר לעבודתו והשני מקרי כהן שעבר והתוס' מיירי ביו"כ זה שאירע פסול לכ"ג דהכהן השני משמש תחתיו. אולם אי נימא דביו"כ השני דהכהן השני כבר עבר ואינו משמש אם הביא הפר משלו כשר כ"ש הוא דביו"כ זה שאירע פסול לכ"ג והכהן השני משמש בודאי אם הביא הפר משלו כשר ולא קשיא כלל קושית התוס'. אלא ודאי דהתוס' הבינו ג"כ דכוונת ר' יוחנן הוא דדוקא עשירית האיפה אם הביא הכהן שעבר משלו כשר אבל הפר אם הביא הכהן שעבר משלו פסול ואפי' ביו"כ זה שאירע בו פסול לכ"ג ולכך הקשו שפיר קושיתם הנ"ל. וכיון שכן דאין לו לכ"ג מעלה יתירה מחבירו רק ביו"כ עם הפר ובשאר ימות השנה אין לו מעלה יתירה עם העשירית האיפה הלכך שפיר נקטה המתני' זו"ז שוים בעבודת יו"כ כי דוקא ביו"כ עובד ככ"ג דאז ליכא איבה וכאמור אבל בכל ימות השנה אינו עובד ככ"ג משום איבה וכר' יוסי:

והנה זה הוא דוקא לר' יוחנן דהוא סובר דמה דאין מושחין שנים הוא מפני איבה וא"כ מושחין הכהן השני שנתמנה תחת הכ"ג שאירע בו פסול וכמש"ל וא"כ הוא מפרש המתני' דאין בין כהן המשמש כו' דהכוונה הוא דשוים הם לענין פר הבא על כל המצות ולא לענין עבודה לכן שפיר הוי מצי הוא לפרש מה דקתני זו"ז שוים בעבודת יו"כ דדוקא בעבודת יו"כ שוים אבל בעבודת שאר ימות השנה אינם שוים וכר' יוסי וכנ"ל. משא"כ המקשן דמוקי המתני' כר"מ הוא סובר דמה דאין מושחין שנים הוא לאו משום איבה רק גזה"כ הוא ולדידי' אין מושחין הכהן השני שנתמנה תחת הכ"ג שאירע בו פסול וכמש"ל א"כ מוכרח הוא לפרש המתני' דאין בין כהן המשמש כו' כפשוטו היינו דזולת הפר יו"כ ועשירית האיפה שוים המה לכל דבריהם וכמש"ל וא"כ לדידי' צ"ל דמה דנקטה המתני' זו"ז שוים בעבודת יו"כ הוא לאו דוקא אלא דשוים הם גם בעבודת כל ימות השנה וכר"מ ודו"ק בכל זה

[ואין להקשות לפי דברינו הנ"ל דהיכא דאית לי' לכ"ג הראשון מעלה יתירה ליכא איבה ולכן ביו"כ עובד השני ככ"ג אפי' לר' יוסי דאז אית לי' לכ"ג הראשון מעלה יתירה עם הפר וליכא איבה. א"כ הרמב"ן והריטב"א הנ"ל דס"ל דאין מושחין הכהן השני אף דאירע פסול לכ"ג. וכן המקשן במגלה והוריות דמוקי המתני' כר"מ ס"ל כן וכמש"ל. איך יפרנסו הך דר' יוסי דאמר דאינו עובד ככ"ג מפני איבה, הרי גם בכל ימות השנה אית לי' לכ"ג הראשון מעלה יתירה מחבירו דהוא משוח וחבירו אינו משוח וליכא איבה. דז"א די"ל דבהא דהוא משוח לא חשיב מעלה יתירה כ"כ דלא יהא לו עי"ז איבה כיון דזה אינו ניכר]: