אלפי מנשה חושן משפט כא

במה שכתוב בפרשת ומלפניהם ילפינן דבשאר משפטים במילי דכפי' בעינן מומחין. וכמו שכתבו התוס' אליבא דפרש"י. ונ"ל דסברתו הוא. דהנה מה שכתבו התוס' דמלפניהם ילפינן דדוקא במילי דכפי' בעינן מומחין בשאר כל המשפטים ובדין בעלמא בלי כפי' לא בעינן מומחים בשאר כל המשפטים הוא משום דכתיב אשר תשים ודרשינן בגמרא אשר תשים אלו כלי הדיינים דשייך בהם שימה. ומש"ה כתבו התוס' לפרש הקרא דואלה המשפטים אשר תשים לפניהם גם לענין מומחין על דרך זה דרק המשפטים אשר תשים היינו שיכופו אלו יהיו לפני המומחין עיי"ש היטב בתוס':

ובאמת הוא דחוק קצת דהרי נוכל לתרץ דמלפניהם ילפינן דבכל המשפטים בעינן מומחים ואפי' בדין בעלמא בלי כפי'. ונוכל לפרש מה דכתיב אשר תשים היינו שישים לפני מומחין וכפשטא דקרא ולא צריכין לכנוס בפרצה דחוקה לומר דכוונת הקרא הוא דרק המשפטים אשר תשים היינו שיכופו אלו יהיו לפני מומחין, ומהגם דבעירובין דף נ"ד ע"ב דרשינן דרשה אחריתא ממה דכתיב אשר תשים ולא אשר תלמדם שחייב להראות פנים עיי"ש וברש"י שם. ועיין גם בהרשב"א גיטין דף פ"ח שכתב ג"כ לתרץ כן דמלפניהם ילפינן דבכל המשפטים בעינן מומחין. ולא הוזכר שם כלל כפי'. ומשמע בהדיא מדבריו שם דבכל המשפטים בעינן מומחין אף בדין בעלמא בלי כפי' עיי"ש, אכן כיון דהתוס' באו בזה לתרץ אליבא דפרש"י דלפניהם קאי אשבעים זקנים הוכרחו התוס' לחלק כן בין מילי דכפי', לדינין בעלמא, והוא דהנה לפרש"י דלפניהם קאי אשבעים זקנים הרי מלפניהם לבד אף לולא אלקים ג"כ ידעינן דבעינן מומחין דהא השבעים זקנים היו מומחין, וא"כ אי נימא דמלפניהם ילפינן דבכל המשפטים בעינן מומחים אפי' בדין בעלמא בלי כפי' א"כ אכתי הקושיא במקומה עומדת דל"ל אלקים דהרי כיון דמלפניהם ילפינן דבכל המשפטים בעינן מומחין ממילא ידעינן דגם בשומרים וגזילות וחבלות בעינן מומחין. אע"כ צ"ל דמלפניהם לא ממעטינן הדיוטות בכל המשפטים רק במילי דכפי' ומפרשינן הקרא דואלה המשפטים אשר תשים לפניהם דרק המשפטים אשר תשים היינו שיכופו אלו יהיו לפני מומחין, אבל בדין בעלמא בלי בפי' לא בעינן מומחין בשאר כל המשפטים. ושפיר אצטריך אלקים להורות דבשומרים וגזילות וחבלות בעינן מומחין אפי' בדין בעלמא בלי כפי'. משא"כ לפירוש התוס' דלפניהם קאי אאלקים הרי מלפניהם לבד לא ידעינן דבעינן מומחין דהיכי משמע מיעוט הדיוטות מלפניהם. וכ"כ הרשב"א גיטין שם. ועיקר הילפותא דבעינן מומחין הוא מאלקים. ולדידהו לא קשה רק על לפניהם דל"ל לפניהם דכיון דמאלקים לבד ג"כ ידעינן דבעינן מומחין, א"כ שפיר מצינן למימר דמאלקים לבד לא ידעינן רק בשומרים וגזילות וחבלות דבעינן מומחין ואצטרך לפניהם למילף דבכל המשפטים ואפי' בדין בעלמא בלי כפי' בעינן מומחין ומפרשינן הקרא דאשר תשים בפשטא היינו שישים לפני מומחין דהא לדידהו לא תקש' דאי מלפניהם ילפינן דבעינן מומחין בכל המשפטים אפי' בדין בעלמא בלי כפי', א"כ אלקים ל"ל דז"א דהא אי לאו אלקים לא הוי יכול למעט הדיוטות כלל מלפניהם לבד וא"כ שפיר התוס' לפירושם דלפניהם קאי אאלקים לא הצריכו כלל לחלק בין מילי דכפי' לדין בעלמא אלא דגם בדין בעלמא אפי' בלא כפי' בעינן מומחין וכמו שמתרץ הרשב"א, כן נ"ל דזה הוא סברת הקצה"ח במ"ש דהתוס' לא מחלקו בין מילי דכפי' לדין בעלמא רק לפרש"י ולא לפירוש התוס' דלפניהם קאי אאלקים והבן היטב

אמנם אף כי כנים אנחנו בדברינו הנ"ל לדעת הקצה"ח דחילוק התוס' הנ"ל אינו רק לפרש"י ולא לפירוש התוס' דלפניהם קאי אאלקים, אבל באמת בתוס' גיטין דף פ"ח ד"ה לפניהם נראה דמחלקו כן גם לפירושם עיי"ש, וביותר נראה כן בתוס' ב"ק דף ט"ו ע"א ד"ה אשר תשים כו'. שלא הזכירו שם כלל פירש"י רק פירושם דלפניהם קאי אאלקים והקשו שם ג"כ דל"ל לפניהם. ותירצו דלפניהם אצטריך למילי דכפי' עיי"ש. ומהתימא על הקצה"ח איך הי' בהעלם עיניו דברי התוס' אלו

ועיין ברשב"א גיטין שם שלפי תירוצו שמתרץ דאצטריך לפניהם לכל המשפטים דבעינן מומחין ואפי' בדין בעלמא בלי כפי', תמה שם לפי"ז על פרש"י דלפניהם קאי אשבעים זקנים. א"כ אלקים למאי אצטרך ועירוב פרשיות למאי אצטרך עיי"ש. ולא זכיתי להבין דהרי גם לפי פירושו דלפניהם קאי אאלקים קשה עירוב פרשיות למאי אצטריך דהרי כיון דמלפניהם ממעטינן הדיוטות בכל המשפטים שוב א"צ עירוב פרשיות, והא זאת א"א לומר דמה דאמרי' מכח דכתיב לפניהם בכל המשפטים דאלקים קאי אכל המשפטים למעט הדיוטות, דהוא דוקא למ"ד ע"פ כתיב ואלקים דכתיב בפרשה דש"ח קאי אפרשה דאם כסף תלוה לכן שפיר י"ל מכח דכתיב לפניהם בכל המשפטים דאלקים קאי גם אשאר משפטים, אבל למ"ד אין ע"פ כתיב ואלקים לא קאי רק דייקא אשומרים ולא אפרשה דאם כסף תלוה לא נוכל לומר מכח דכתיב לפניהם בכל המשפטים דאלקים קאי אכל המשפטים, דז"א דמה סברא יש בזה לומר כן דהלא מה דפליגי אי ע"פ כתיב לאו פלוגתתם אהא דכתיב בפרשה דש"ח אלקים ולענין אי בעינן מומחין בהודאות והלואות אם קאי אלקים אפרשה דאם כסף תלוה אי לא אלא דפלוגתתם הוא אתא דכתיב בפרשה דש"ח אשר יאמר כי הוא זה דילפינן מיני' מודה במקצת הטענה ישבע בזה פליגי אי אשר יאמר כי הוא זה קאי אשומרים ובעינן בשומרים הודאה במקצת או קאי אאם כסף תלוה ודוקא במלוה בעינן מודה במקצת ולא בשומרים וע' בש"ס ב"ק דף ק"ז דשם הוא מקור הפלוגתא. רק דלענין מומחין אי בעינן מומחין בהודאות והלואות ממילא נשמע דלמ"ד ע"פ כתיב ובשומרים לא בעינן הודאה במקצת ואשר יאמר כי הוא זה קאי אאם כסף תלוה ממילא נשמע דבהודאות והלואות בעינן גם מומחין דכיון דע"פ כתיב הרי גם אלקים קאי אאם כסף תלוה ולמ"ד דאין ע"פ כתיב ואשר יאמר כי הוא זה קאי רק אשומרים ובעינן בשומרים הודאה במקצת ממילא גם אלקים לא קאי אאם, כסף תלוה ולא ידעינן דבעינן מומחין בהודאות והלואות אבל באמת מאלקים גופי' לא מיירי כלל אי קאי אאם כסף תלוה או קאי דייקא אשומרים וא"כ שפיר כשיש לנו הקרא דלפניהם למיליף מיני' דאלקים קאי אכל המשפטים. שוב אין חילוק בין אי ע"פ כתיב ובין אי אין ע"פ כתיב. ואפי' דאין ע"פ כתיב שפירי נוכל למיליף מלפניהם ומאלקים דבעינן מומחים בכל המשפטים והבן היטב וצ"ע, ועל התוס' שתירצו דמלפניהם ילפינן דבכל המשפטים דוקא במילי דכפי' בעינן מומחין וכמ"ש בסמוך בשם התוס' גיטין וב"ק לק"מ ע"פ למאי איצטריך דשפיר אצטריך ע"פ למיליף דבדיני הודאות והלואות בעינן מומחין אפי' בדין בעלמא בלי כפי' דהא אי אין ע"פ הוי אמרינן דגם בהודאות והלואות לא בעינן מומחין רק במילי דכפי' וכמו בשאר כל המשפטים,