אלפי מנשה חושן משפט יז

לקחת מס מקרקעות והרי להטיל מס על הקרקעות על זה לא הובררו וכמ"ש המוהר"ם שם וז"ל ועל זה סמכו הקדמונים שלא להטיל מס על הקרקעות עיי"ש. וא"כ בודאי לא הובררו לכך. לכן שפיר ס"ל להמהר"מ בזה דאין בכח טובי העיר לעשות חדשות בלי הסכמת כולם. ג'. דיש לדקדק מה דסיים המוהר"ם בתשובה שם וז"ל אין שומעין להם לעשות תקנה לעצמם שלא כתורה עכ"ל הרי דדקדק לכתוב תיבות אלו "שלא כתורה", וא"כ י"ל דהר"מ בפירוש דברי הר"ת מיירי היכא דהתקנה היא אינה נגד התורה

אכן אחר העיון לא מצאתי מרגוע לנפשי בכל זה תירוץ הא' לא ניחא לי. חדא דהא הר"מ שם בפירוש דברי הר"ת כתב וז"ל כך טובי העיר הפקירן הפקר. ומשמע דאיכא פסידא. ועוד דהרי בתשובת מוהר"ם שם גופי' מבואר בהדיא דאף היכא דאיכא רווחא להאי כמו להאי בעינן דעת כולם. שכ' שם וז"ל דהא דאמרינן רשאין בני העיר להסיע על קצתן היינו קצתן שנהגו כבר מקודם לכן בעיר מימי קדם או שהן עצמן באין לתקן תקנות מדעת כולם כו'. הכא ודאי מהני בההוא הנאה דקא צייתי להדדי במידי דאיכא רווחא להאי כמו להאי איידי דקני גמר ומקני עכ"ל. הרי בהדיא דדעתו הוא דאף היכא דאיכא רווחא להאי כמו להאי בעינן דעת כולם או שהי' המנהג כן מימי קדם [והן אמת דלפ"ז דברי מוהר"מ באותה תשובה עצמה סותרים אהדדי דבריש דבריו משמע דאף היכא דאיכא רווחא להאי כמו להאי בעינן דעת כולם. ובסוף דבריו משמע דדוקא היכא דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי בעינן דעת כולם וכמ"ש. וכבר עמד בזה הריב"ל שם ולא מצא מענה וצע"ג]. וע' גם בשלטי הגבורים שברי"ף רפ"ק דב"ב שהוכיח שם מתשובת מוהר"מ שבמיימוני לספר קנין דדעתו הוא דאף היכא דליכא פסידא להיחיד ג"כ אינם יכולים לשנות שלא מדעת כולם עיי"ש: תירוץ הב' לא ניחא לי דהא לפי"ז תקשי דא"כ למה הוצרך המהר"מ בתשובה שם לדחוקי לפרש הך דרשאין בני העיר להסיע על קצתן דקמ"ל דנתקיימו הדברים בדיבור בעלמא ושלא כמשמעות לשון דרשאין דמשמע דבא להשמיענו דרשאין ויכולים לעשות כן בלי דעת כולם. והלא הו"ל לפרש כפשוטו דמיירי בכה"ג שהובררו לכך דבזה הרשות בידם לעשות אף בלי דעת כולם וכמ"ש הר"מ בפירוש דברי הר"ת. ויתפרש על נכון לישנא דרשאין דאשמעינן שהרשות בידם ויכולין לעשות וכדברינו אלו כתב גם המהרי"ק בשורש ק"פ להוכיח דמה דמבואר בתשובת מוהר"מ דלמיגדר מילתא יש כח לטובי העיר לעשות תקנה אף בלי דעת כולם. [והיינו לפי הגירסא שהי' לפני מהרי"ק בתשובת מוהר"מ ולאו מיגדר מילתא הוא ע"ש במהרי"ק. דמשמע מזה דלמיגדר מילתא יש כח לטובי העיר בלי הסכמת כולם] דהוא דוקא במילי דשמיא עיי"ש ותבין גם דברינו. ולפי"ז ממילא לא יתכן נמי תירוץ הג' וכמובן

איברא באמת אין אנו צריכין לדחוקי לישב סתירת דברי הר"מ הנ"ל כי כבר הקשו המהריב"ל ומהר"מ אלשיך שם סתירת דברי הר"מ בפשיטות דבפירוש דברי הר"ת כתב הר"מ הטעם דרשאין בני העיר להסיע על קצתן משום דטובי העיר יש להם כח להתנות אף בלי דעת כולם. ובתשובה מוקי להך ברייתא דרשאין בני העיר היכא דכבר התנו כולם מתחלה והסכימו בכך ואשמעינן דנתקיימו הדברים וכו' ותירצו דמ"ש הר"מ מתחלה לפרש דברי הר"ת דיש כח לט"ה לעשות אף בלי דעת כולם לא קאמר זאת רק לדעת הר"ת בלשון ראשון. אבל הר"מ גופי' באמת לא ס"ל כן רק כמ"ש בתשובה דאינם יכולים לעשות מחדש בלי דעת כולם והוא כלשון שני של הר"ת ע"ש ולפי"ז ליתא מעיקרא לתמיהת מוח"ז ז"ל על הסמ"ע דשפיר נסתפק הסמ"ע לדעת המוהר"מ בתשובה איך ס"ל במקום דאיכא מיגדר מילתא ותלי' בגרסת הלשון שם וכמ"ש הסמ"ע ולק"מ

ובאמת מ"ש מוח"ז ז"ל לתרץ סתירת דברי הר"מ לחלק בין למיגדר מילתא בין לאו למיגדר מילתא. אינו עולה כהוגן להתיישב יפה סתירת דברי הר"מ דאכתי יש סתירה בדבריו. חדא כמו שהקשו המהריב"ל ומהר"ם אלשיך שהבאתי בסמוך דבפירוש דברי הר"ת כתב הר"ם לפרש הך דלהסיע על קצתן משום דטובי העיר יש להם כח להתנות ולהפקיר אף בלי דעת כולם ובתשובה מפרש הך דלהסיע על קצתן היכא דכבר התנו כולם, וקמ"ל דנתקיימו הדברים. ועוד לפמ"ש המהרי"ק שורש ק"פ דהא דמבואר בתשובת מוהר"מ דלמיגדר מילתא יכולין ט"ה לעשות התקנה בלי דעת כולם [והיינו לפי הגרסא שהי' לפני מהרי"ק בתשובת מוהר"מ ולאו מיגדר מילתא הוא וכמש"ל] פשיטא דלא מיקרי מיגדר מילתא אלא במילי דשמיא שהדור פרוץ לעבור על דברי תורה ורוצים לגדור גדר ולעשות סייג ובזה הוא דקאמר מוהר"מ דיש כח לטובי העיר בלי הסכמת כולם. אבל לא בשום ענין השייך לתקנת העיר ולית בי' משום גדר מילי דשמיא. והביא ראי' לזה מדברי מוהר"מ שם בתשובה עיי"ש. ועיי"ש עוד שכתב וז"ל ואין להקשות סוף סוף אמאי לא מוקים בכה"ג דאיכא מיגדר מילתא דשמיא דפשיטא דאין זה קושיא כלל דהא לישנא דלהסיע על קיצתן לא משמע הכי דקיצתן משמע קצבה שלהם כלומר שהדבר נוגע אליהם ולא לשמים ועוד דבהדיא קתני רשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי. ולהתנות על המדות ועל השערים ולהסיע על קצתן ויש לפרש הך קצתן דומיא דלהתנות על המדות ועל השערים דלאו מילי דשמיא הוא עכ"ל. והנה לפ"ז צ"ע דהרי הר"מ בפירוש דברי הר"ת נקט לשון מיגדר מילתא אהך דלהסיע על קצתן. וע"כ צ"ל אחת משתי אלה או דס"ל להר"מ בפירושו לר"ת דקצתן הוי ג"כ מילי דשמיא. או דס"ל להר"מ בפירושו לר"ת דמיגדר מילתא מיקרי אפי' בדבר שאינו נוגע לשמים. ועיין גם בשו"ת שער אפרים סי' ע"ב באמצע התשובה בד"ה אבל ז"א כי אף שהי' בידם וכו' שכתב שם דזה הוא מחלוקת בין הפוסקים אי מיגדר מילתא הוא דוקא במילי דשמיא עיי"ש. וא"כ הרי הר"מ סותר עצמו גם בזה דבפירושו לר"ת ס"ל דקיצתן הוי מילי דשמיא או דמיגדר מילתא מיקרי אפי' בדבר שאינו נוגע לשמים ובתשובתו ס"ל דקיצתן לא הוי מילי דשמיא ומיגדר מילתא אינו אלא במילי דשמיא וכמ"ש המהרי"ק. וא"כ לפי"ז אף לתירוץ מוח"ז ז"ל אכתי דברי הר"מ סותרים אהדדי וכאמור. אע"כ צ"ל כמ"ש המהריב"ל ומהר"מ אלשיך דהר"מ מתחלה לא כתב רק לפרש דברי הר"ת ולי' לא סבירא לי' כן רק כמו שכתב בתשובה

ובגוף קושית מוח"ז ז"ל על הסמ"ע נלפענ"ד דאין כוונת הסמ"ע לומר דלהגרסא לאו