אלפי מנשה חושן משפט טז

עשירים להקל מעליהם בזה שיטילו מס מקרקעות בזה שפיר כתב שאין בכחם כי בנידון כזה גם לגדולי הדור אין להם כח בזה כמו שמבואר במהרי"ק שורש א' דגם לבי דינא דרב אמי ור"א אין להם כח ע"ז כו': אבל לדינא ודאי כח טובי העיר כב"ד. ולזאת לא הביאו כלל דעת הר"ת דדעתו הוא אף במקום שיש כח לב"ד הגדול עכ"ז אין כח לטובי העיר כי גרע כחם מב"ד הגדול ומפני זה לא הביאו לדיעה כלל. ומעתה מה דמספקא לי' להסמ"ע בגירסת המרדכי לדידי פשיטא לי דודאי הגרסא הוא ולאו למיגדר מילתא דאי לאו [בס' א"כ נשמט כאן מלת לאו ובודאי הרב המגי' השמיטו. ולא דק בזה כאשר יראה המעיין בסמ"ע] מיגדר מילתא הוא. הא סותר מוהר"מ דברי עצמו שכתב דטובי העיר כגדולי הדור בכל מקום דאיכא מיגדר מילתא ונעלם מעיני הסמ"ע דברי המהרי"ק שכ' בפירוש אשר שני הדינים הא דטובי העיר כב"ד הגדול והא דתשו' מוהר"מ דאינם יכולים לעשות דבר. ממקום אחד יהלכו וע"כ אינם סותרים רק החילוק הוא בין אם למיגדר מילתא לתקנת דת יהודית אז כחם יפה. ובין אם אין למיגדר מילתא רק לתקנת אנשי עשירים כנ"ל. והנה לפי"ז נפלאתי על הרמ"א מאוד שמביא מקודם דטובי העיר כב"ד הגדול והפקירן הפקר והוא ממש דברי הר"מ במרדכי. וכמו כן נרשם ע"ז מרדכי פ"ק דב"ב. ואח"ז מביא יש חולקין ונרשם בשם תשובת מוהר"מ הלא המה שפה אחת ודברים אחדים וממחבר אחד יצאו הדברים וע' היטב במהרי"ק ויראה עד כמה גדולה הפליאה. עכ"ל כ"ק מוח"ז ז"ל

והנה מ"ש מוח"ז ז"ל דלדעת ר"ת. נראה ברור דאף דהוא למיגדר מילתא אינם יכולים לעשות בלי דעת כל העיר. ועפי"ז תמה על הסמ"ע שנסתפק אי-היש חולקין מודים היכא דאיכא מיגדר מילתא. יש מקום לתמיהתו יותר על הב"ח שכ' בפירוש בפשיטות דלמיגדר מילתא גם הר"ת ס"ל דיכולים לעשות אף בלי דעת כולם. שכתב וז"ל וכן כתב במרדכי פ"ק דב"ב ע"ש ר"ת דאף רוב הקהל אין להם כח להכריח למיעוט לשנות דבר במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי או להפקיע ממון שלא מדעת כולם. אא"כ להכריח הצבור במה שהי' מנהג מקדם או למיגדר מילתא במילי דשמיא דאז יש כח לרוב הקהל או טובי העיר כו'. והראבי' לשם חולק כו' ואעפ"י שלא הי' כן מנהג מקדם וגם אינו מיגדר מילתא עכ"ל הב"ח. הרי שכתב בהדיא לדעת הר"ת דאם הוא למיגדר מילתא יש כח לטובי העיר לעשות וקשה הרי במרדכי מבואר שם דדעת הר"ת הוא להיפך דאף דהוא למיגדר מילתא ג"כ אין בכח טובי העיר לעשות. אמנם נ"ל לישב דברי הב"ח. דהנה מה שהעתיק מוח"ז ז"ל ריש דברי המרדכי בשם פר"ח ומש"ה כתב אח"כ דדעת הר"ח והר"ם דטובי העיר יכולים לתקן כל מה שירצו והר"ת חולק עליהם. אמת שכן ראיתי במרדכי דפוס פרעסבורג דאיתא שם כך פר"ח. אבל הוא טעות וצ"ל פר"ת. וכן הוא במרדכי דפוס לבוב ושאר דפוסים וכן העתיק גם המהרי"ק שם בשורש א' בשם פר"ת עיי"ש. ואף דהמרדכי הביא אח"כ בשם ר"ת להיפך. אולם באמת הוא תרי לשונות בשם ר"ת. וע' בשו"ת מהר"ם אלשיך סי' נ"ט שכתב כן דתרי לשונות על דעת ר"ת הוא במרדכי, וכ"כ המהריב"ל ח"ד סי' ט"ו עיי"ש. ולפי"ז הרי לכאורה יש לישב בפשטא דברי הב"ח די"ל דהב"ח כיוון ללשון ראשון על שם ר"ת. אמנם ז"א דמלשון הב"ח שהביא דעת הר"ת נראה דכוונתו הוא על לשון שני של ר"ת. וכאשר יראה המעיין. אך נ"ל דהב"ח מרכיב ב' לשונות על דעת ר"ת ומשוה אותם דלא פליגי. והיינו דבלשון ראשון מיירי במקום דאיכא מיגדר מילתא וכמו שפירש הר"מ שם. ובכה"ג יכולים לעשות אף שלא מדעת כולם ובלשון שני שכתב דבעינן דעת כולם או היכא שנהגו כן כבר מקדם מיירי במקום דליכא מיגדר מילתא. וא"ש ולק"מ על הב"ח. אמנם דברי הסמ"ע שרוצה לומר דהיש חולקין והוא הר"ת בלשון שני מודה דלמיגדר מילתא יש כח לטובי העיר לעשות כרצונם א"א לישב בהכי דכוונתו הוא להשוות ב' לשונות על דעת הר"ת דלא פליגי וכמ"ש הב"ח. דא"כ מה נסתפק לו. אך האמת יורה דרכו דהסמ"ע סובב הולך אליבא דמוהר"ם וכמ"ש מוח"ז ז"ל דהא הסמ"ע נסתפק בגרסת לשון המרדכי אי ולאו למיגדר מילתא או לאו מיגדר מילתא והוא לשונו של המוהר"מ בתשובה שם והובא גם בד"מ. וא"כ שפיר נסתפק הסמ"ע לומר דהיש חולקין והוא המוהר"ם בתשובה מודה דלמיגדר מילתא יש כח לטובי העיר לעשות כרצונם והבן היטיב

ומה שתמה מוח"ז ז"ל על הסמ"ע לפי"ז דהוא סובב לדעת המוהר"מ א"כ הרי ע"כ בודאי דעת המהר"מ הוא דלמיגדר מילתא יש כח לטובי העיר לעשות כרצונם. ובודאי הגרסא הוא ולאו למיגדר מילתא. דאל"כ דברי הר"מ סותרים אהדדי. ונעלם מעיני הסמ"ע דברי המהרי"ק שורש א' דהר"מ ותשובת מוהר"ם חד הוא. הנה זה לא ניתן להאמר דנעלם מעיני הסמ"ע דברי המהרי"ק בזה. דהלא הסמ"ע בס"ק י"א הביא מילתא אחריתא בהאי ענינא בשם המהרי"ק שם בשורש א' עיי"ש. ובודאי ראה גם מ"ש המהרי"ק שם במקומו דהר"מ ותשובת מהר"ם חד הוא. אך לק"מ קו' מוח"ז ז"ל על הסמ"ע דיש לישב סתירת דברי הר"מ עד"א באופנים שונים. א', דהא המוהר"מ בתשובה שם כתב וז"ל. אבל לשנות שלא מדעת כולם במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי כו' אין שומעין להם. ומשמע דדוקא היכא דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי בזה בעינן דעת כולם. אבל היכא דאיכא רווחא להאי כמו להאי שפיר ס"ל למהר"מ דיש כח לטובי העיר לתקן אף בלי דעת כולם. א"כ י"ל דמה שכתב הר"מ בפירוש דברי הר"ת דיש כח לטובי העיר לתקן בלי דעת כולם מיירי היכא דאיכא רווחא להאי כמו להאי וכן מבואר בהדיא בתשובת מוהר"מ שם שמפרש דהך דלהסיע על קצתן מיירי היכא דאיכא רווחא להאי כמו להאי שכתב שם אהך דרשאין בני העיר להסיע על קצתן וז"ל וקמ"ל דנתקיימו הדברים ואע"ג דבדיבור בעלמא קא מתנו וגרע טפי מאסמכתא דכל דאי לאו כלום הוא. הכא ודאי מהני בההוא הנאה דקא צייתי להדדי במידי דאיכא רווחא להאי כמו להאי איידי דקני גמר ומקני עיי"ש. וע' בתשובת מהריב"ל שם שמפרש איך הוי בהך דלהסיע על קיצתן רווחא להאי כמו להאי עיי"ש. ב'. דיש לדקדק במ"ש הר"מ בפירושו לר"ת דטובי העיר הוי בעירם למה שהובררו כגדולי הדור כו'. ולמה נקט תיבות אלו "למה שהובררו" דלכאורה הוא שפת יתר. וי"ל דכוונתו הוא בזה דדוקא אם הובררו לכך. בזה יכולים לעשות בלי הסכמת כולם. וא"כ בתשובה שם דמיירי לענין