אלפי מנשה חושן משפט קנד

פ"א ס"ק י"ג ובנתיבות שם סק"ז מה שכתבו בענין זה: סימן

לו

(א) סעיף א כשראיתם דבר זה באתם כדי להעיד כו' עיין ש"ך סק"ג שכתב דאם כולם לא נתכוונו להעיד אף עדות הכשרים נתבטל דלא מסתבר לומר דקרובים שלא נתכוונו להעיד לא יחשבו עדות וכשרים יחשבו לעדות. ועיין בקצה"ח סק"ב שהקשה על הש"ך מסנהדרין דף כ"ג ועפ"י דברי הר"א אב"ד שהביא הריטב"א פ"ק דמכות דבד"מ דעדמ"י מצטרפין בכשרותן מצטרפין נמי בפסלותן עיי"ש. ולפענ"ד לק"מ דעד כאן לא קאמר הר"א אב"ד דבד"מ אף בעדמ"י אם נמצא אחד מהם קא"פ נתבטל גם הכשרים רק בכת אחת והיינו שהי' שלשה או ארבעה עדים ולא ראו ביחד רק א' מחלון זה ואחד מחלון זה אבל בשתי כתי עדים והיינו שראו שנים מחלון זה ושנים מחלון זה אם נמצא בכת אחת א' קא"פ לא נתבטלה כת שני' כיון דשתי כתי עדים כל חדא חשוב עדות בפ"ע ואין צריכין זה לזה לכן אין מצטרפין לענין לפסול כולם בקא"פ. וכן מבואר בתוס' מכות דף ו' ע"ב סוף ד"ה תניא נמי הכי עיי"ש היטב וכן מצאתי בס' שער משפט בסי' זה סק"א שהביא בשם שו"ת לחם רב שכתב דבד"מ דעדמ"י מצטרפין ה"ה דמצטרפין בשתי כתי עדים לענין זוממין וקא"פ והוא ז"ל דחה דבריו מדברי התוס' מכות הנ"ל עיי"ש. ועיין עוד שם בס' שעמ"ש שהביא כדברי הר"א אב"ד בשם הנמוק"י ונראה דהבין ג"כ כך כוונת הנמוק"י דדוקא בכת אחת הוא דמצטרפין בד"מ גם לענין קא"פ אבל לא בשתי כתות עיי"ש. וא"כ לק"מ קושית הקצה"ח מהא דסנהדרין שם דהא שם מיירי בשתי כתי עדים והיינו שלא ראו ביחד וא"ש

ולפי הבנת הקצה"ח בדעת הר"א אב"ד דגם בשתי כתי עדים מצטרפין בד"מ לענין קא"פ וכן הוא דעת שו"ת לחם רב הנ"ל. יש להקשות דהא דעת כל הפוסקים הראשונים הוא דעדמ"י כשר לאסור אשה על בעלה ועיין מזה בנוב"י מהדו"ק חאע"ז סי' ע"ב בסתירת היתר ג' וא"כ עדמ"י שבאים לאסור אשה על בעלה ונמצא ביניהם אחד קא"פ עדות כולן בטילה וכמו גבי ד"מ א"כ מה מקשה הש"ס סנהדרין דף מ"א אלא אשה חבירה היכי משכחת לה דמיקטלא הא יכולו לומר לאוסרה על בעלה באנו הרי שפיר משכחת בכה"ג שהי' עדמ"י ונמצא אחד מהם קא"פ דבזה א"א לומר שבאו לאוסרה על בעלה דהא יש ביניהם קא"פ ונתבטלה עדותן לענין לאוסרה על בעלה א"ו דלהרגה באו דלזה לא נתבטלה עדותן. ובשלמא לפמ"ש דכוונת הר"א אב"ד הוא דווקא בכת אחת ולא בשתי כתי עדים לק"מ דהא ע"כ קושי' זו ל"ש להקשות רק דוקא בשתי כתי עדים ובכת אחת הי' אחד מהם קא"פ דאי בכת אחת והיינו שהי' הרבה עדים ולא ראו ביחד רק אחד מחלון זה ואחד מחלון זה אין מצטרפין כלל בד"נ ואין מחייבין מיתה כלל וכיון דהקושי' אינה אלא דוקא בשנוקמי בשתי כתי עדים א"כ לפי דברינו אין כאן התחלת הקושי' כלל דהא בשתי כתי עדים גם בד"מ אם נמצא אחד מהם קא"פ לא נתבטלה כת שני' ושוב שפיר יכולו לומר לאוסרה על בעלה באנו אף שנמצא בכת אחת קא"פ כיון דלא נתבטלה עדותן גם לענין לאוסרה על בעלה אבל לפי דעת הלחם רב והקצה"ח שפיר קשה והיא קושי' נפלאה

ואמרתי ליישב דהנה במתני' דמכות פליגי ר' יוסי ורבי בהא דנמצא אחד מהם קא"פ עדותן בטילה ר"י אומר בד"א בד"נ אבל בד"נ תתקיים העדות בשאר ורבי אומר אחד ד"מ ואחד ד"נ. והנה ידוע דסתם ר' יוסי המוזכר במשנה ובגמרא הוא ר' יוסי בר חלפתא אולם מצינו בכמה מקומות בש"ס דאף דאיתא סתם ר' יוסי אמרינן דהוא ר' יוסי בר' יהודה וכן הוא בש"ס מכות דף ו' ע"ב ועוד בכמה דוכתי' ועיין מזה בס' אורח מישור בנזיר דף ס"ו עיי"ש. וא"כ י"ל דהאי ר' יוסי דפליג עם רבי במתני' מכות שם ואמר דבד"מ תתקיים העדות בשאר הוא ר' יוסי בר' יהודה ולא ר' יוסי בר חלפתא וכן מצינו עוד בדוכתי' אחריתא דרבי פליג עם ר"י בר"י והוא בר"ה דף ל"ב ע"א ובסוכה דף נ' ע"ב ובחגיגה דף כ"ד ע"א וגם יש להביא ראי' לזה דהאי ר' יוסי הוא ר"י בר"י עפי"מ שראיתי בכללי הגמרא למרן הב"י שבס' הליכות עולם שכתב שם בשער ה' דרבי ור' יוסי הלכה כר' יוסי דהוא רבו דרבי עיי"ש וקשה דהא קאמר ר"נ במכות שם בפלוגתא דר"י ורבי הנ"ל דהלכה כרבי וקיי"ל כן כאן בש"ע וע"כ צ"ל דר"י במכות שם דפליג עם רבי הוא ר"י בר"י ורבי ור"י בר"י הלכה כרבי וכ"כ במבוא התלמוד לרבינו שמואל הנגיד עיי"ש. ומ"ש מרן ז"ל דרבי ור"י הלכה כר' יוסי כוונתו על ר' יוסי בר חלפתא דהוא הי' רבו של רבי וכמבואר בש"ס בכמה דוכתי'. והנה כי כן דר"י דקאמר במתני' דמכות דבד"מ תתקיים העדות בשאר הוא ר"י בר"י א"כ לק"מ קושיתינו הנ"ל דהא טעמיי' דהפוסקים דעדמ"י כשר לאסור אשה על בעלה הוא משום דדמי' לד"מ מצד הכתובה ועיין בב"י סי' למ"ד. ולפי"ז לר"י בר"י דס"ל דבד"מ תתקיים העדות בשאר ה"ה בעדים שהעידו לאסור אשה על בעלה ונמצא אחד מהם קא"פ ג"כ תתקיים העדות בשאר וכמו בד"מ. והרי התם בסנהדרין דפריך הש"ס אשה חבירה דמיקטלא היכי משכחת לה מקשה זאת אליבא דר"י בר"י דאמר חבר א"צ התראה וא"כ לק"מ קושיתינו הנ"ל דהא לר"י בר"י לשיטתו אף אם נוקמי בעדמ"י ונמצא אחד מהם קא"פ ג"כ יכולו לומר לאוסרה על בעלה באנו כיון דלדידי' תתקיים העדות בשאר

איברא ראיתי בתוס' סנהדרין דף ט' ע"א ד"ה בזמן שהתרו בהן שכתבו בשם הרשב"א דהאי ר' יוסי דפליג עם רבי במתני' במכות דף וא"ו ע"א לענין נמצא קא"פ הוא הך ר' יוסי דקאמר שם במתני' בעמוד ב' דלעולם אין נהרגין עד שיהיו שני עדיו מתרין בו עיי"ש והרי אמרינן שם בגמ' מכות דהאי ר' יוסי דאמר דאין נהרגין עד שיהיו שני עדיו מתרין בו הוא לאו ר' יוסי בר"י דר"י בר"י ס"ל דחבר א"צ התראה אלא ר' יוסי בר חלפתא הוא עיי"ש ובהריטב"א שם. וא"כ לפי"ד התוס' בשם הרשב"א הנ"ל ממילא ר' יוסי דפליג עם רבי לענין נמצא אחד קא"פ הוא ג"כ ר' יוסי בר חלפתא ולא ר"י בר"י וא"כ ליתא לתירוצנו על קושיתנו הנ"ל. ושוב הדק"ל. וצ"ע

וגם לפי"ד התוס' בשם הרשב"א הנ"ל שוב קשה על מרן ז"ל שכתב דרבי ור' יוסי והיינו ר' יוסי בר חלפתא הלכה כר' יוסי הלא הכא קיי"ל כרבי לגבי ר' יוסי בר חלפתא והן אמת דמדברי התוס' ב"ב דף מ"א ע"ב ד"ה נחלקה נראה דפסקו כר' יוסי דבד"מ תתקיים העדות בשאר שכתבו שם וז"ל ואומר ר"י דב"ש כר' יוסי ס"ל דאמר בד"א בד"נ אבל בד"מ תתקיים העדות בשאר והכי הלכתא דפסק ר"נ כוותי' עיי"ש. וא"כ ליכא תפיסה כלל על מרן ז"ל מהתוס' בשם הרשב"א הנ"ל דהא באמת התוס' ס"ל דהלכה בזה כר' יוסי