אלפי מנשה חושן משפט קנ

אלא אדרבה הוא רוצה להכשיר ולהתגייר היטב עכ"ל. ומזה מבואר בהדיא כדברי הרמ"א בתשובה הנ"ל. אך צ"ע בדברי המרדכי הנ"ל מהא דאיתא בשבועות דף ל"ד דבקנס לא משכחת ראי' בלא ידיעה דמי לא בעי מידע נכרית בעל בת ישראל בעל כו'. וכתבו הרמב"ן והריטב"א בחידושיהם שם והבאתי דבריהם לעיל בסי' א' סק"ג] לפרש דבקנס לא משכחת ראי' בלא ידיעה דאפי' אי אמר לא אנסתי אשה מעולם ובאו עדים שאנס ואין יודעים אם בתו או אשה אחרת אעפ"י שהוחזק כפרן אינו משלם קנס שזה בכלל אשר ירשיעון אלקים פרט למרשיע א"ע דכיון דבהודאת קנס ממש פטור ה"ה דפטור בהודאה הבאה מתוך כפירה עיי"ש. וקשה הרי מה שהוא כופר ואומר להד"מ הוא מתכווין לטובתו לפטור עצמו מלשלם קנס וא"כ שוב כשבאו עדים והוחזק כפרן מהראוי לחייבו הקנס דלא הוי כמודה בקנס כיון דהוא מתכווין לטובתו וכמ"ש המרדכי לענין אאמע"ר ויש ליישב

(יח) שם ברמ"א מי שחשוד על עריות עיין באע"ז סי' מ"ב סעיף ה' ובנוב"י מהדו"ק חאע"ז סי' נ"ז ובשו"ת מהר"ם מינץ סי' יו"ד וי"א

(יט) סעיף כ"ז מצטרפין להעיד עליו לפסלו. ידוע קושית הים התלמוד שהקשה לפי שטה זו ל"ל קרא להכשיר עדמ"י בד"מ הא בל"ז נמי יוכל להוציא ממון היינו שיתבענו מתחלה עם עד אחד וישבע הנתבע להכחיש את העד ואז יצטרף הוא עם העד ויפסול אותו לעדות ולשבועה ואח"כ יתבענו עם העד הב' ויהי' מחויב שבועה ואיל"מ. ועיין לעיל בסי' ל' סק"ב שכתבתי תירוץ נכון לקושי' זו. וכעת נראה לי לישב דהנה עדמ"י אף דכשר לממון מ"מ בחייבי מיתות וממון וכגון בהדליק גדיש של חבירו בשבת והי' ע"ז עדמ"י נלע"ד אף דלא מהני עדותן כלל לענין מיתה מ"מ הוא פטור מלשלם כיון דהוי כמו חייבי מיתות שוגגין. ויש להביא ראי' לזה מש"ס כתובות דף ל"ח דקאמר רנב"י קרי בי' אשר לא ארוסה היינו למעוטי ארוסה מקנס ופריך הא ארוסה בת סקילה היא עיי"ש. וקשה לפמ"ש הקצה"ח בסי' ל' דעדמ"י מהני בקנס וכן הבאתי לעיל בסי' ל' בשם הקדמונים א"כ מה פריך הלא משכחת חיוב קנס לבד בלא חיוב מיתה והיינו היכא שהי' עדמ"י דלענין קנס מהני ולענין מיתה לא מהני ושפיר איצטריך קרא למעט ארוסה מקנס. אלא ודאי דגם ע"י עדמ"י פטור מתשלומין כיון דהוי כמו חייבי מיתות שוגגין ושפיר פריך הש"ס דל"ל קרא הא ארוסה בת סקילה היא ולעולם פטור מתשלומין אפי' היכא שהי' עדמ"י והיא ראי' גדולה. מיהו זה הוא דוקא השתא לבתר דגלי קרא דעדמ"י כשר בד"מ אבל לולא הקרא לא הוי מיפטר מתשלומין ע"י עדמ"י מטעם חייבי מיתות שוגגין. והוא דהנה אמינא לך גם טעמא לזה מה דעדמ"י בחייבי מיתות וממון הוי כחייבי מיתות שוגגין ופטורין מתשלומין דאיתא בש"ס שם דף ל"ה ע"א הטעם דחייבי מיתות שוגגין פטורין מתשלומין משום דמקשינן מכה אדם למכה בהמה ישלמנה מה מכה בהמה לא חלקת בה בין בשוגג ובין במזיד כו' לפטרו מממון אלא לחייבו ממון אף מכה אדם לא תחלוק בו בין בשוגג ובין במזיד כו' לחייבו ממון אלא לפטרו ממון עיי"ש. וא"כ ה"נ לענין עדמ"י כיון דבמכה בהמה חייב לשלם אפי' היכא שהי' עדמ"י ממילא בחיוב מיתה פטור מתשלומין גם היכא שהי' עדמ"י. וא"כ זה הוא דווקא השתא לבתר דגלי קרא דעדמ"י כשר בד"מ וא"כ מכה בהמה חייב לשלם ע"י עדמ"י לכן שפיר ילפינן מהיקשא דחייבי מיתות פטורין מתשלומין היכא שהי' עדמ"י משא"כ לולא הקרא דעדמ"י כשר בד"מ והוי אמרינן דעדמ"י פסול בד"מ א"כ לא הוי מצינן למילף מהיקשא דמכה אדם ומכה בהמה דבחייבי מיתות היכא שהי' עדמ"י פטורין מתשלומין מטעם חייבי מיתות שוגגין כיון דגם במכה בהמה פטור מלשלם היכא שהי' עדמ"י [וא"ל דהא אף לולא הקרא דעדמ"י כשר בד"מ ג"כ יצטרך לשלם במכה בהמה והיינו עפ"י שיטת הרבינו יקר וכדרך שכתב הים התלמוד וא"כ שוב שפיר מצינן למילף מהיקשא דמכה אדם ומכה בהמה דבחייבי מיתות וממון היכא שהי' עדמ"י פטורין מתשלומין מנועם חייבי מיתות שוגגין. דז"א דהא באמת ליכא קרא שיהא חייב לשלם ואף שהוא יכול להוציא ממון ע"י העצה הנ"ל מ"מ משום הא ל"ש למילף דחייבי מיתות פטורין מתשלומין בעדמ"י מטעם חייבי מיתות שוגגין דהא כתיב במכה בהמה ישלמנה ואין להקיש רק היכא שבמכה בהמה הב"ד מחייבו לשלם מיד בזה בחייבי מיתות פטור מתשלומין וז"ב ופשוט]. והנה יש נ"מ טובא בין אם הוא פטור מלשלם בחייבי מיתות וממון בעדמ"י מצד דעדמ"י פסול בד"מ ובין אם הוא פטור מלשלם מטעם חייבי מיתות שוגגין דאם הוא פטור מצד דעדמ"י פסול בד"מ הרי הם חשובים רק כמו עד אחד וחייב הוא שבועה להכחיש את העדים ואם אינו רוצה לישבע חייב לשלם. ואם הוא פטור מטעם חייבי מיתות שוגגין הרי ליכא שבועה כלל ולעולם הוא פטור מתשלומין. ועוד יש נ"מ דהא בקלב"מ מהני תפיסה וכמ"ש הפוסקים ואף למהרש"ל דס"ל דלא מהני תפיסה בקלב"מ היינו דוקא היכא דעבדינן לי' החומרא אבל בחייבי מיתות שוגגין דלא עבדינן לי' החומרא. מודה הוא דמהני תפיסה וכמ"ש ביש"ש פרק הכונס והובא בש"ך לעיל בסי' ל"ב] וא"כ אם הוא פטור מלשלם מטעם דחייבי מיתות שוגגין פטורין מתשלומין מהני תפיסה ואם הוא פטור מצד דעדמ"י פסול בד"מ וחייב לישבע להכחיש את העדים הרי לאחר שנשבע לא מהני תפיסה היכא דל"ל מגו וכמבואר בסי' פ"ז סעיף ל'. ומעתה שפיר איצטרך קרא להכשיר עדמ"י בד"מ כדי שנוכל למילף מהיקשא דמכה אדם ומכה בהמה דבחייבי מיתות וממון היכא שהי' עדמ"י פטורין מתשלומין מטעם חייבי מיתות שוגגין כי יש נ"מ טובא בין אם הוא פטור מתשלומין מטעם חייבי מיתות שוגגין ובין אם הוא פטור מטעם דעדמ"י פסול בד"מ וכאמור ודו"ק

(כ) סעיף כט כל מי שנתחייב מלקות כיון שלקה בב"ד חוזר לכשרותו כן הביא הטור לשון הרמב"ם. ובהרמב"ם שלפנינו פי"ב מהל' עדות ה"ד איתא בזה"ל כל מי שנתחייב מלקות בין שעשה תשובה ובין שלקה בב"ד חוזר לכשרותו ועיין בכ"מ שם שכתב לפרש הנוסחא שלפנינו וז"ל כל מי שנתחייב מלקות בין שעשה תשובה כלומר אם לא הי', שם התראה או שחסר דבר מהדברים הצריכים לחייבו מלקות בין שלקה בב"ד כלומר שנתחייב כפי הדין מלקות ולקה חוזר לכשרותו כו' ובפ"ב מהל' טוען ונטען כתב דאם הי' עליו עדים שלקה ועשה תשובה יחזור לכשרותו בין לעדות בין לשבועה וביאור דבריו שאם לקה ועודנו לא נכנע לבבו לא חזר לכשרותו עד שתצטרף תשובה עם המלקות ולפי"ז גם אותה הגירסא נפרש דוקא נתחייב מלקות אלא עבר עבירה שאילו נתקיימו בה התנאים הצריכים הי' חייב מלקות