אהבת עולם צח

להם דכ' ויענונו מלשון וישכב אותה ויענה. לכן נתחייבו סקילה וא"כ נדון בחמורה ולכך הים ראה וינס שירד לעומקה של הלכה שמי שנתחייב חנק וסקילה נדון בסקילה ואין עליו לעשות למצריים המשפטים כי אם על ההרים שיעשו להם סקילה באבנים ובאו ההרים והשיגו עליו באמרם דאדרבא עליו דידיה ליהדר דהוא יכול לקיים את שניהם חנק במים וסקילה ג"כ כמ"ש ירדו במצולות כמו אבן בתרתי איתנהו וכיון דביה שייך תרתי לריעותא ראוי להחמיר עליהם על מעשיהם הרעים לדונם בשניהם שידונו בים ולא בהרים דלית בהו אלא סקילה כן יאבדו וכו' ודוק

ויבא עמלק מלמד שבא בגילוי הראש. יובן במ"ש המפרשים ז"ל דתיבת עמל"ק נוטריקון ע'מרם מ'שה ל'וי ק'הת וס"ת ד' שמות הנז' אותיות מית"ה ובזה פי' המפ' ז"ל כונת הכתוב ראשית גוים עמלק דהיינו ר"ת הד' שמות ואחריתו של ד' שמות עדי אובד אותיות מיתה. ז"א ויבא עמלק וא"ת מאיזה כח בא. ומתרץ בגילוי הראש כלומר ר"ת ד' שמות הנז' דוקא שאם היה רואה אחריתו ודאי לא היה בא ודוק: פרשת יתרו

ולא תעלה במעלות על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו. אפשר לומר בהק' מ"ש רז"ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא דכ' ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם וסמיך ליה והיה עקב תשמעון ודרז"ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם. וידוע דבכל המצות לא נכתב מתן שכרן בצידן כ"א דוקא בב' מצות והם מצות כבוד אב ואם ושילוח הקן. והטעם שלא נכתב בשאר המצות מתן שכרם בצידן כתבו רז"ל שאפשר שאם נתפרש מתן שכרן היה האדם מניח מצות הקלות ורודף אחר החמורות והקב"ה רצה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות. טעם ב' נתנו רז"ל הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבננו. מזה הטעם לא נכתב מתן שכרן בצידן. עו"נ מענין המזבח שהקב"ה ציוה שנקריב עליו כל הקרבנות כולם. והיה צריך לכל מין קרבן מזבח אחד כפי מדרגתו הבקר. והצאן. והעוף. קרבן מלחה. עולה. תודה. שלמים. וכדומה. עכ"ז הקב"ה ציוה לנו בתו' מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך. וזש"ה ולא תעלה במעל"ת ר"ת במצות עשה לא תעשה. כלומר לא תעשה הבדל במצות קלות וחמורות כנז"ל. והראיה מהמזבח שמקריבים עליו כל הקרבנות כולם א"כ גם אתה לא תעשה כן וטעמא שלא תגלה ערותך עליו מזה נודע שכונתך שלא לשמה: באו"א בהק' מ"ש רז"ל בפרקי אבות אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קורדום לחפור בהם. כלומר שלא ילמוד להתגדל ולהתיהר ויחשוב בדעתו מי כמוהו מורה וכבר רמזו רז"ל ע"פ וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל וכו' והוא במילי דשמיא צריך לידע שיש כמה וכמה גדולים ממנו בחכמה וביראה. וגם מענין המזבח שתלוים בו כמה וכמה מצות היה צריך להיות מכסף וזהב ואבנים יקרות לערך התועליות המושגים ממנו. ועכ"ז בחר הקב"ה ואמר מזבח אדמה תעשה לי מזה מורה שהקב"ה חפץ בענוה. אפ' שזה רמז הפ' על האדם שהוא מתייהר בחכמ' או בגבורה או בעושר. ואו' לו אתה בן אדם לא תעלה במעלות לאחוז מדת הגאוה יען כי היא שנואה בעיני הבורא. קח ראיה מן המזבח שכמה וכמה מצות תלויים בו עכ"ז צוה ואמר מזבח אדמה תעשה לי ואם כן הענוה אין למעלה הימנה ובה בחר ה' ובזה לא תגלה ערותך עליו וק"ל: