אהבת עולם צב

במספר בי"ד ששה עשר פעמים אחד וחמשים יעלו כמנין שמונה מאות וששה עשר גי' כי עדין לא נשלם הקץ. עם התיבות והכולל והוא רמז למ"ש רז"ל טעם שסירב משה רע"ה בשליחותו של מקום משום דסבירא ליה שישראל פגמו בעשרה שמות הוי"ה שהם עולים גימ' ס"ר ועתה לא ישבו כ"א רד"ו משו"ה סירב והאמת הם פגמו בעשרה פעמים אהיה שעולים רד"ו וה"ט כשאמ"ל משה להקב"ה ואמרו לי מה שמו השיבו ה' אהיה אשר אהיה ר"ל שלא תחשוב יו"ד פעמים הוי"ה שהם ס"ר אלא יו"ד פעמים אהי"ה. וממילא עתה עת לחננה וק"ל: פרשת וארא

(למ"ק) מי ומי ההולכים. יל"ד דתיבת ומי יתירה והול"ל מי ההולכים. וי"ל עפ"י מאי דקי"ל שבית דין של מעלה אין מענישין אלא מבן כ' ובית דין של מטה מבן י"ג ולמעלה דהיינו בן י"ד. ומעתה זה אומרו כשאמר משה לפרעה נלכה ונזבחה א"ל למה אתם צריכין לילך כלכם דממ"נ אם ס"ל כב"ד של מעלה א"כ מ"י ההולכים דוקא שהם חייבין ואם ס"ל כב"ד של מטה א"כ ומ"י ההולכי' דוקא שהם מבן נ"ו שנה שהם חייבין דוקא ולזה השיבו בנערינו ובזקננו נלך ודוק. מהרב ר' רפאל מאמאן זיע"א

אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל. קשה איך יחלק קודם שיכבוש אותם. אלא לפי שלא רצו לילך עמו מפחדם מישראל מה עשה חלק להם מכיסו לבני חיילותיו כדי שיחזק לבם ואח"כ ילחמו עמו. או ירצה שדרך המלכים כשיבואו להלחם על מדינה ולא יכלו לכבשה שולחים דורונות לגדולי המדינה בסתר כדי להראות להם מבוא העיר. וז"א ארדוף אשיג ם לא אוכל להם אחלק שלל לגדוליהם שהם משה ואהרן והם יסייעוני עוד שאריק חרבי וד ק

טעם למה היו ישראל במצרים רד"ו שנים ובגלות בבל לא היו כ"א ע' שנים. והוא עפ"י מאי דאיתא במדרש אמר ר' שילא גבי מצרים כתיב לבנת הספיר וגבי בבל כתיב כאבן ספיר כשם שאבן קשה מלבנה כך שעבוד בבל קשה משעבוד מצרים עוד נקדים מ"ש במס' ב"ב לא ישתין אדם מים בצד כתלו של חבירו אא"כ הרחיק ממנו ג' טפחים בד"א בכותל לבנים אבל בכותל אבנים סגי בטפח. א"כ מוכח דאבן קשה מלבנה ב' טפחים דגבי לבנה צריך הרחק ג' טפחים וגבי אבנים סגי בטפח. ואם כן שעבוד בבל השבעים שנים הם שלש פעמים ע' דהוא רד"ו מכוון כגלות מצרים דהיה רד"ו שנים והיו שוים בשעבוד וק"ל. הרב רמת שמואל בחי' על בתרא שם

מאמר פליאה הים ראה וינוס מה ראה ראה ברייתא דרבי ישמעאל עכ"ל והוא פלאי כשמו כן הוא. ויובן בהקדים משרז"ל דטענת שרו של ים היתה מה אלו וכו' אף אלו וכו' אבל באמת הוא דאינה טענה דהא ארז"ל דעיקר תשובת הע"ז הוא דוקא כשמבטלה דהוי תשובה גמורה והני ישראל עבדו במצרים למזל טלה כעבודת המצריים וכשנצטוו על קרבן פסח ושחטו הפסח הוי כמבטל הע"ז דהוי תשובה גמורה וא"כ לפי"ז מה טענת שרו של ים דמה אלו אף אלו. האמנם י"ל דתשובת ישראל לא מהנייא אחר שלא נצטוו על התשובה כי אם אחר מתן תורה וכמו שמנאה הרמב"ם ז"ל בס' המצות וישראל קודם מתן תורה היה להם דין ב"נ ומהיכא תיתי דתועיל להם התשובה. אבל איתא בגמרא דבתרא סוף פ"ק אמר רבי ישמעאל וכו' וה' ברך את אברהם בכל שעשה ישמעאל תשובה בימיו. ואיתא ביומא דל"ז