אהבת עולם צ

ויאנחו בנ"י מן העבודה ויזעקו בעבור שהכביד פרעה עולו עליהם והוא קושי השעבוד כדכתיב ויעבידו מצרים וכו' אבל לא היתה כונתם שיעשה למען שמו הגדול לאקמא שכינתא מעפרא שהיא עמהם בגלות כדכתיב אנכי ארד עמך מצרימ'ה גי' שכינה. אבל עתה צעקת בנ"י באה אלי. ותיבות באה אלי כזה בי"ת אל"ף ה"א. א'לף למ"ד יו"ד. גי' בשביל השכינה. והשכינה השלימה המנין

א"נ טעם שישראל יצאו קוה"ז ארז"ל משום שישראל נקראו קודש דכתיב קודש ישראל לה' וכו' וקי"ל דהקדש מפקיע מידי שעבוד וז"ש וגם ראיתי את הלחץ ב' תיבות ראית'י א'ת גי' כי ישראל הם קודש עם ב' כו'. והק' מפקיע מידי שעבוד

א"נ ריבוי האוכלוסין השלים המנין דכ' בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה וכו' ובעלותם כתיב כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף וזה שאמר וגם ראיתי את וכל את לרבות. גם תיבת את גי' רבוי האוכלוסין ע"ה. זו היא סיבה שיצאו קוה"ז

א"נ את הלחץ כמ"ש רז"ל דלילות השלימו המנין יען שבכל לילה היו המצריים מחשבים על ישראל כיצד ישעבדו אותם וקי"ל דלגבי אוה"ע מחשבה רעה מצטרפת למעשה ז"ש את לרבות. ותיבת הלחץ עם האותיות גי' לילה ויום כלומר שנצטרפו הלילה והיום למעשה. ומ"ש אשר מצרים יובן במ"ש רז"ל דע"י מכירת יוסף היתה הסיבה מאת ה' ליציאת מצרים קודם הזמן כדכתיב לעבד נמכר יוסף ויוסף כיפר העבדות ולא ישבו כ"א רד"ו שנה. וידוע דע"י דם פסח ודם מילה יצאו קודם הזמן דכתיב ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמי'ך תרתי משמע דם פסח ודם מילה. וז"ש אשר מצרים גי' הן מכירת יוסף. הן בזכות דם פסח ודם מילה דיים וק"ל

עוד ידוע דקושי השעבוד השלים המנין דכ' תכבד העבודה על האנשים וגו' שהכבידו עולם עליהם. וז"ש אשר מצרים לחצים אתם. תיבות לחצים אתם בגימ' והם היו מכבידים העול עליהם בזה אני גואלם. מזה הטעם יצאו קודם הזמן. הנה כי כן ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בנ"י ממצרים וק"ל

ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח. הנה רז"ל תמהו תמיהא גדולה על משה רע"ה איך שם פה לומר להקב"ה שלח נא וגו' אחר שהקב"ה אמר לו ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בנ"י ממצרים. והשיב מי אנכי וגו' ויאמר כי אהיה עמך וגו'. עוד נתן לו אות ראשון ויאמר אליו ה' מזה בידך וגו' אות שני הבא נא ידך בחיקך וגו'. אות שלישי ולקחת ממימי היאור ושפכת היבשה וגו'. אחר כל זה ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח ל. ויובן לענ"ד בס"ד בהקדים מ"ש רז"ל אחד מהטעמים שסירב משה רע"ה בשליחותו של מקום הוא משום שהקב"ה הבטיחו ליעקב אע"ה אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה שהקב"ה בכבודו ובעצמו יעלם ולא ע"י שליח. וזה הוא הטעם שסירב משה. והקב"ה ס"ל כדקי"ל שלוחו של אדם כמותו ואפשר שתהיה הגאולה על ידי שליח. ומהיכן למדנו ששלוחו של אדם כמותו מדרשת רע"ק שדרש רע"ק את ה' אלהיך תירא לרבות ת"ח שהקב"ה השוה כבודם לכבודו וממילא משה רע"ה יכול להיות שליח. ומשה רע"ה לא ס"ל הכי וע"ז רמז שלח נא ביד תשלח ודרז"ל ביד רע"ק שדרש את ה"א תירא לרבות ת"ח וכו'. עוד נקדים מ"ש הרב שער החצר ז"ל משם הרב עיר דוד ז"ל עפ"י מ"ד בפרקי רבי אליעזר דישראל היו במצרים שעה אחת מיומו של הקב"ה והיינו פ"ג שנה בקירוב שליש. ואיתא בגמ' ע"פ בחריש ובקציר תשבות רבי עקיבא