אהבת עולם פט

היא ונוסף כמאן דאמר הולך ומוסיף ודוק

במדרש מי שמך לאיש שר ושופט עלינו. וכי בנה של בתיה את בנה של יוכבד את. ויובן דאיתא במדרש ז' שמות נקראו לו למשה אמו קראתו טובי'ה כי טוב הוא יעו"ש והקב"ה לא בחר אלא בשם שקראתו בתיה משה. וא"ש לא יסור שבט מיאודה עד כי יבא שיל'ה בגי' משה. זה הוא דקאמר ליה וכי בנה של בתיה את שקראה שמך משה. והלא אמך יוכבד וקראה שמך טוביה. והעיקר הוא השם המושם מפי האב והאם וטוביה אינו בגימט' שילה ומהיכן תהיה שר ושופט. בשלמא אי באמת בנה של בתיה ניחא ודוק. ועפ"י המדרש שאמר וכי בנה של בתיה את וכו' יובן בהקדים משל אחד למלך אחד שהמליך על הגוים מלך גוי ועל הערלים מלך ערל ועל ישראל מלך ישראל הישראלים לא קבלו שיהיה עליהם מלך ישראל מה עשו יום אחד המלך הגדול ירד לשוק ראה אותו ישראל אחד הלך אחריו עד שהגיע בשוק אחד שהיו כותשים ארגז. אותו ישראל תפס למלך ואמר לו אדוני המלך שאלה אחת יש לי לשאול והשיבו המלך שאל בני אמ"ל בכל השווקים שהלכנו לא היה קול יוצא ממלאכתם ולמה בכאן כשכותשים יוצא קול גדול השיבו המלך איני יודע. אמר לו אם רצונך יתן לעבדך רשות משיב לך תשובה אמ"ל המלך אמור. אמ"ל בכל השווקים מין בשאינו מינו כגון שחותכים במספרים בגדים וכיוצא הוא מין בשאינו מינו מקבל עליו הגרוע לו. אבל כאן מין במינו זה עץ וזה עץ זה ברזל וזה ברזל מין במינו לכך אינו מקבל עליו מלכיותו וצועק. כך אנו מנית עלינו מלך ישראל בכל יום מחלוקת גדולה ואין אנו מקבלים. מעתה ז"א וכי בנה של בתיה את שתהיה מין בשאינו מינו ונקבל מלכותך. בנה של יוכבד את והוי מין במינו ואין אנו מקבלים עלינו מלכותך שתמלוך עלינו ודוק כי נכון הוא

ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם. ועתה לכה וגו'. אפשר לרמוז בס"ד לענ"ד בזה הפסוק כמה טעמים ליציאת ישראל ממצרים קודם הזמן המובאים בספרי המפרשים ז"ל הלא בספרתם במה שנקדים אוז"ל אין ועתה אלא תשובה דכתיב ועתה ישראל. וידוע מ"ש רז"ל דהצעקה היא יותר גדולה מן הזעקה וראיה לזה מארבעה שצריכים להודו' ומהם הולכי מדברו' ויורדי הים שהליכתם למרחוק והם תמיד בסכנה ב"מ נאמר בהם ויצעקו אל ה' בצר להם וכו' משא"כ החולים והיוצא מבית האסורים אפשר בדרך מקרה ומיד הם ניצולים. ברם הכא אין לך צער וסכנה יותר מגלות מצרים דכתיב ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך. וזה שאמר ועתה ר"ל מאחר שישראל הרהרו בתשובה צריך לדלג להם את הקן והוא תיבת הנ'ה בחילוף אותיות אתב'ש כזה אות ה' באות צ'. אות נ' באות ט'. אות ה' באות צ' ע"ה גי' קן. ותיבת צעקה ארז"ל אשר דעה קנה. צועק מתוך התשובה ומתוודה על עונותיו וצועק אל ה' שהוא ירחמהו כמ"ש הרב תורת משה אלשיך ז"ל עהת"ו. וידוע מאי דאיתא במדרש שפרעה הרשע נצטרע והיה שוחט ק"ן ילדים בבוקר וק"ן ילדים בערב והיה רוחץ בדמן. וז"ש צעקת גימ' ק"ן ילדים ק"ן ילדים בכל יום ויום עם ב' כו'. זהו סיבה שיצאו קודם הימן

א"נ בני ישראל עם האותיות גי' תורה. לרמוז שע"י קבלת התורה זכו לצאת קוה"ז. ומ"ש באה אלי כלומר למעני בשביל קבלת התורה. עוד כיוין באומרו הנה צעקת בני ישראל והוא כאמור ע"פ וימת מלך מצרים