אהבת עולם ט

זה לזה שכל מה שאירע לאדה"ר אירע ליצחק וזהו ר"ת א'דם ה'ראשון ו'יצחק ב'מעשיה' ת'דמו א'דם ה'יה ב'גן ו'יצחק ב'עקדה. ואמרו רז"ל על פסוק, וישב אברהם אל נעריו ויצחק היכן הלך אלא מלמד שהלך יצחק לגן עדן להתרפאות. וזהו ר"ת א'דם ה'בל ו'קין ב'או ת'אומים. ו'יצחק ה'ביא א'ת ב'ניו ת'אומים. ו'הנה ת'ומים ב'בטנה ה'ראשון א'דמוני. א'דם ה'בל ת'מים ו'קין ב'רוצח. דכתיב ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו. ו'עשו ת'מיד ב'דעתו ה'ורג א'חיו. דכתיב יקרבו ימי אבל אבי וגו' ו'אדם א'ור ה'עינים ב'אחריתו ת'חשכנה. כמ"ש במדרש תלפיות די"ח ע"א. ו'יצחק א'ור ה'עינים ב'זקנותו ת'כהינה. דכתיב ויהי כי זקן יצחק ותכהינה עיניו מראות. ו'נתגללל א'דם ה'ראשון ת'חילה ב'אברהם. ו'חוה א'שתו ה'יתה ת'יקונה ב'שרה. ו'משה א'תא ב'גלגול ה'בל ת'חילה. ו'קין ת'יקונו א'תא ב'שאר ה'נביאים. ו'קין ה'רג א'חיו ב'עבור ת'אומתו. ו'לקח ת'אומה ה'יותרת ב'טמאו א'ותה. ב'תייה א'תת ו'נכנסה ת'וך ה'גן ב'חיותה ו'לא ת'טעום א'ת ה'מיתה. ת'אומה ה'שנית א'תת ב'צפורה ו'מקודשת. ו'צפורה ה'יתה ב'טהרתה א'ל ת'טמא. ב'תיה ו'צפורה א'חות 'אומים ה'יו. ו'משה א'חיהן ה'יו ת'אומים ב'בטן

גם ידוע משרז"ל שבסיבת משה אשר היה גלגול הבל צריך שתהיה גאולת ישראל ממצרים על ידו יען שפרעה היה ניצוץ מקין וקין הרג את אחיו את הבל. וזהו ר"ת ו'ה' א'מר ה'גאולה ב'משה ת'לויה. ו'קין א'חר ת'קלתו ה'ובא ב'פרעה. ו'הוא א'שר ה'רגו ב'ו ת'נקם ו'בתיה א'שר ה'צילתך ב'טובתה ת'חזיק. ו'קודם ב'ריאת א'דם ה'כין ת'שובה. ו'התיעץ ב'תורה א'מרה ה'אדם ת'חטא. דכתי' ונפש כי תחטא וגו'. ה'שיבה ו'כבר ב'ראתי א'ליו ת'שובה

עוד דרז"ל ע"פ ויצא קין מלפני ה' מלמד שיצא שמח. פגע בו אדה"ר א"ל מה נעשה בדינך אמ"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי טפח אדה"ר על פניו אמר כ"כ היא כחה של תשובה ואני לא ידעתי פתח ואמר מזמור שיר ליום השבת. וזהו ר"ת ו'אחר א'כילת ה'עץ ב'יקש ת'שובה. ו'קיבל ת'ענית ב'כל א'ותם ה'שנים כמ"ש הרב בעל עשרה מאמרות ז"ל הביד"ק הרב מדרש תלפיות ז"ל דט"ו ע"א שכ' תתק"ל שנה כמנין תענית. ב'סיגופים ת'חינות ו'תפילות א'ל ה'שם ו'עמד א'ל ת'וך ה'מים ב'תשובה. כמ"ש במד"ת די"ח ע"א. ו'נתקבלה ת'שובתו ה'רמה א'הבה ב'רצון. ו'מאמר ה'שם ב'יום א'כלך ת'מות. וידוע שיומו של הקב"ה אלף שנים. וזהו ר"ת ו'יומו א'לף ה'שנים ב'חשבון ת'מימים. ו'מלאך ה'מות ב'יקש א'דם ת'מיתהו. ו'אם ה'נפשות ב'אות א'חריו ת'תנו ואיתא בספר גלי רזיא כשראה ס"מ שחטא אדה"ר ביקש תיכף להמיתו וקם והלך לב"ד של מעלה וביקש דין על חטא אדה"ר שלא קיים מה שציוה לו הקב"ה. והיה צועק באומרו כי השי"ת גזר כי ביום אכלך ממנו מות תמות ולכן תנו אותו לידי כי שלי הוא ואמיתנו. שלכך נבראתי או תנו לי חלק בכל תולדין דיליה וזהו ו'כל ה'נשמות ב'גוף ה'אדם ת'לוים. ו'עשה א'דם ת'פלה ב'הר ה'מוריה. כמ"ש מד"ת דט"ו ע"ב. ו'נתקבלה ת'פלתו ב'זכות א'בות ה'עולם. א'שר ה'ם ת'קנו ו'כפרו ב'עדו. ו'נשמתו ב'ספירת ה'חכמה ת'קרא א'ב. ו'חוה ב'ספירת ה'בינה ת'קרא א'ם. לוחות הברית דער"ה ע"א. א'דם ת'שובתו ה'יתה ב'אהבה ו'מעולה. ו'חטאו א'בות ה'עולם ב'פרטות ת'יקנום עוד אפשר לומר לענ"ד בס"ד כ"ה האשה אשר נתתה עמדי וגו' דיל"ד דהו"ל למימר האשה אשר נתת לי היא וגו' ומהו עמדי דקאמר אלא שרמז בתיבת עמד'י