אהבת עולם ח

אמרו ליה אורחוי דמארך מה לך למטרח בהו וכו' אפשר שזה רמז אדה"ר להקב"ה על ענין מצות פריה ורביה לקיום המין לא תוהו בראה לשבת יצרה וכו' עי"ש. וזהו ר"ת ת'חילת א'מירת ה'מצות ב'פרו ו'רבו. א'רוס ה'אשה ו'המיתה ב'יחד ת'לוים. ו'להחיות ה'זרע א'יש ו'אשה ת'נשאון. אפשר זה רמז הפסוק האשה אשר נתת עמדי כלו' לקיום המין וממילא המיתה תלויה ה'אשה ו'מיתה א'חים ב'מספרם ת'ואמים. שכן האש'ה במ"ק י"ד גי' מית'ה במ"ק. וזהו ר"ת ה'מיתה ת'לויה ו'נתגלגלה ב'עבור א'דם

וארז"ל שהמיתה מוכרחת להיות בעולם כדי שייראו העולם מהקב"ה כדכתי' והאלקים עשה שייראו מלפניו וכתי' נורא עלילה על בני אדם. וזהו ר"ת ב'עץ ה'טוב ו'הרע ת'וכו א'חדים. ו'אדם ה'ראשון ב'שעה ת'שיעית א'כל. ובדעתו שהוא אינו יכול ליקח מהפרי ויאכל אבל יכול ע"י אחרים. ולכן כששאלו הקב"ה אם עבר על ציוויו והשיבו האשה אשר נתת עמדי הי"א דיקא נתנה לי מן העץ ואוכל כלומר קיימתי אני הציווי מאחר שאני לא שלחתי בו יד עיין מד"ת דף ט"ו. וזהו ר"ת ו'מיד א'חר ה'אכילה ב'ודאי ת'שתרי. אזי ע"ז ב"א ה'נחש ו'אמר א'ת ת'אכלי. ו'בגמר א'כילתך ב'פי ה'אדם ת'תני. ו'בזה א'מר ה'נחש ב'נתינתך ת'תירי. עוד ארז"ל ע"פ ויניחהו בג"ע לעובדה ולשומרה יש מהמפ' שדרשו מלת לעובדה ולשומרה כפשטה כדין פועל ואריס. והפועל אוכל קישות אפי' בדינר וכותבת אפי' בדינר כלומר אפי' הוא שוה דינר כדאי' במס' מציעא ד"ז. וז"ש ו'האשה א'מרה ב'דין ה'פועל ת'עבוד. ה'פועל ת'יקנו א'וכל ו'כותבת ב'דינר. ב'דין א'ריס ו'פועל ת'שמור ה'גן. ו'ממילא א'כילת ה'עץ ב'היתר ת'גמור. אבל רז"ל אמרו במ"א לעובדה אלו מ"ע. ולשומרה אלו מל"ת. וזהו ר"ת א'מירת ו'לעובדה ב'מצות ה'עשה ת'כונה. ו'לשומרה ב'לא ת'עשה ה'מפרשים א'מרוה. ו'בזה א'כילת ה'עץ ב'עון ת'חשב

עוד אמרו רז"ל שמלאכי השרת היו צולין לו בשר ומסננין לו יין לאדם הראשון ועי' מד"ת הנז' דט"ו. וז"ש א'דם ה'יה בג'ן ו'המלאכי' ת'סובבנהו. ו'צולין א'ת ה'בשר ב'כבוד ת'אכל. ו'מסננין א'ת ה'יין ב'כבוד ת'שתה

עוד אמרו רז"ל ע"פ ויהיו שניהם ערומים וכו' וכיון שראה אותה הנחש נתאוה לה. וזהו ו'ראה א'ותם ה'נחש ב'שעת ת'שמיש. ו'נתלבשה ב'ו ה'קנאה א'ש ת'בערה. ע"ז ב'א ו'פתה א'ת ה'אשה ת'חילה. עוד ארז"ל קודם אכילת עץ הדעת נאסר להם השחיטה משום שלא היה צריך תיקון כדי לברר הרפ"ח ניה"ק אבל אחר אכילת עץ הדעת הותר להם השחי' כדי לברר הני'. וז"ש ו'בעל ה'חי ב'תחילה א'סור ת'זבח. ו'אחר א'כילת ה'עץ ב'היתר ת'זבחו. ו'לברר ת'מיד ה'ניצוצות א'שר ב'קליפה. א'ך ב'תנאי ת'שתדל ו'לבררם ה'יטב. ו'להעלותם א'ל ה'קדושה ת'כוין ב'תפילות. ו'הניצוצות א'שר ה'ם ב'דצח"ם ת'תקנם. ב'עסק ה'תורה ו'המצות ת'בררו א'ותם. ב'נתינת ה'צדקה ו'החסדים א'ותם ת'עלו

עוד נחלקו רז"ל בענין עה"ד חד אמר חטה היה. וח"א גפן היה. וח"א תאנה היה. ויש אומרים אתרוג היה. וזהו א'רבעה ה'מינים ו'ידועים ב'סברות ת'לוים. ה'חטה ו'הגפן א'תרוג ת'אנה ב'פרטות. וסימנם את חג המצות תשמור. ר"ת א"ת ח"ג א'תרוג ת'אנה ח'טה ג'פן. כלומר בין למר ובין למר המצות תשמור וזהו ר"ת ו'ראשי ה'מינים א'ת ב'ית ת'ספור. עוד אמרו רז"ל שהקב"ה ברא את האדם ברמ"ח איברים ושס"ה גידים כנגד רמ"ח מ"ע ושס"ה מצות ל"ת שהם תרי"ג כמנין אד"ם הראשו'ן עם אותיות הראשון בדק'

עוד אמרו ז"ל אדה"ר ויצחק אע"ה דומים