אהבת עולם פח

משפט חרוץ לשלוח העשרה מכות. למצרים מרוב חימתם הם מתים. ונוסף גם הוא על שנאינו ותיבת שנאינ"ו בר"ת שיתאספו יחד ויעשו אלינו נקמות נמרצות. ישראל אשר נמצאים שמחים נמלטים ויוצאים. נפלו נפילות אחרות וישראל יושבים שקטים. ישראל ובחודש ניסן שמשא נהורא אורה. ישבחו אל נורא שעושה נפלאות ויגאלם. ובקריעת ים אומרים שירה נאה נוראה. עוד מהטעמים שיצאו ישראל ממצרים קה"ז והוא רבוי האוכלוסין השלים המנין זה הוא ונוסף כדכתיב ו'בנ'י י'שרא'ל פ'רו ו'ישרצ'ו ו'ירב'ו ו'יעצמ'ו ב'מא'ד מ'א'ד ותיבות אלו בר"ת וס"ת בגי' ברכ'ה ע"ה. וזו היא הברכה שבירך הקב"ה לאברהם אע"ה כי ברך אברכך וכו'. א"נ ס"ת שם ע"ב שהוא מקור הרחמים. א"נ בר"ת בגי' יוסף. וזו הברכה שבירך יעקב אע"ה ליוסף בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. ואפשר שכיוין לזאת הברכה והוא יוסף ע"ה ע"י שכבש את יצרו נקרא צדיק והוא חתום במדת היסוד שכן תמצא מלוי אותיות יוסף כזה י)ו"ד ו)א"ו ס)מ"ך פ)"ה בגי' ביסוד. וזהו ב'ן פ'ורת ר"ת בגי' ביסוד: רמז שהוא חתום במדת היסוד. א"נ ב"ן פ'ורת י'וסף ב'ן פ'ורת ע'לי ע'ין ר"ת בגימט' שם שדי. ובשם שדי הבטיח להאבות להפרות ולהרבות כי זה השם הוא של פריה ורביה כמו שהביא בעל הטורים ז"ל בפ' וארא. א"נ ו'בני י'שראל פ'רו ו'ישרצו ו'ירבו ו'יעצמו ב'מאד מ'אד. ר"ת גי' קנאה. כי ע"י שישראל פרו ורבו שלא כדרך טבע נתקנאו המצריים מהם ועי"ז ו'תמלא ה"ארץ א'ותם ר"ת בגי' י"ב. לרמוז שי"ב שבטי ישראל יהיו בארבע קצות הארץ א"נ והיה כי תקראנה מלחמה נ"ל בהקדי' משארז"ל כל הכופר בטובתו של חבירו כאילו כופר בטובתו של מקום אפשר שבא הכתוב לרמוז והיה כי תקראנה מלחמה מאיזה סיבה והוא תיבת מלחמ"ה בר"ת ליוסף מתחטאים חסדיו המרובים מכחישים. א"נ ליוסף מרוב חכמתו משנה הפקידו. א"נ מרוב חמלתו החייה לנפשות מרובות. א"נ לולי חסדיו היינו מתים מהרעב. א"נ לרוב חריפותו מילא האוצרות מהתבואות. א"נ להספיק מזון חק הנמצאים מצרימה. א"נ מלך חדש האויב ליוסף מסרב. דכתיב ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף. א"נ מרוע לבבו מבטל חקותיו הטובים. א"נ חלף לתשלום מעשיו הטובים מכביד. א"נ הגלות לישראל חק מחומר מלבנים. א"נ לנקום חימה מישראל מחדש הגזירות. א"נ מגמתו לשעבדם מעבודות חמורות הקשות. א"נ חפצו לבטל מהם מצות הפריה. א"נ ונוסף גם הוא על שנאינו בגי' כל זה אנחנו גרמנו לעצמינו עב"כ. ועי"ז ונלחם בנו עה"ת במ"ק. בגי' מדלג להם הקץ במ"ק. ובזה ועלה מן הארץ ותיבת מ"ן ה'ארץ ר"ת שם מ"ה שהוא שם העצם רחמים גמורים. א"נ בגי' שכינה ע"ה. שהשכינה השלימה המנין. א"נ בגי' משה גואל ע"ה. א"נ מ"ן האר"ץ ר"ת משה הגואל אותות נוראות רבבות צועקות. א"נ אל נקמות רודפות מגזירת השם צבאות. דכתיב וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ודוק

(למ"ק) הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף. בדרך הלצי לקחת סימן בענין נרות חנוכה הלכה כב"ה דאמרי הולך ומוסיף דהיינו לילה ראשונה אחד שניה ב' וכו' על הסדר אשר לא כן דעת ב"ש דס"ל לילה ראשונה ירבה להדליק כל השמונה ואח"כ הולך ופוחת. וזה הוא הבה נתחכמה ל"ו לכללות נרות חנוכה העולים ל"ו פן ירבה בלילה הראשונה אלא אדרבה ימעיט. דהא והיה כי תקראנה מלחמה דהיינו כשתלמוד מלחמת ב"ש וב"ה ההלכה