אהבת עולם פא

א"נ יובן שרמז להם בנוט' אחיכ"ם על העתיד והוא. מנשה אפרים חכמים ישרים כמותכם. משיחלק יהושע ארץ כנען חלקים מנשה אפרים חלק כחלק יקחו. לכן ועתה אל תעצבו ואל יחר וגו' על מה שעבר ומכאן ולהבא חושבנא טבא מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. א"נ אחיכ"ם ר"ת מצוה יקרה כשנהיה אהבה חזקה. יחד כולנו אל חי מגיננו. כשהאחוה חזקה ישמרנו מכל אויב. כנגד מלכים יתן חנינו אליהם. אל חי ירים כח מזלינו

ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים. והוא בהק' מ"ש רז"ל בכל מקום שאמר הכתוב ויגד ויגידו הוא דבר חכמה. גם תיבת כי היא נתינת טעם. ויל"ד מה הדבר שחדשו לו ומה נתינת טעם אלא אפשר שחדשו לו בתי' [ל"ו לאמ"ר עו"ד יוס"ף ח"י] בגי' יה'י לב'ו בטו'ח יוס'ף עמ'ד בצדק'ו ע"ה. א"נ ואחוז במדת היסוד עם ב' כו'. והטעם וכי הוא משל בכל ארץ מצרים והקב"ה יתעלה כבודו לא עביד ניסא לשקרי ח"ו אלא שהוא צדיק כדכ' באשר ה' אתו ואשר הוא עשה ה' מצליח. והצדיק נקרא חי כנודע ואותיות ח"י מלפניו ומלאחריו הם אותיות ז' כ' הם בגימ' שם מ"ה. ואותיות חי הם באמצע לרמוז שמדת הרחמים חופפת עליו. א"נ [עו"ד יוס'ף ח'י וכ'י הו'א מש'ל] בגי' ויוס'ף השכינ'ה עמ'ו עה"ת והכו'. א"נ עה"ת בגי' יוס'ף צדי'ק חכ'ם נבו'ן נאמ'ן ע"ה. א"נ עה"א בגימט' נק'י וב'ר מכ'ל חט'א ועו'ן כלל עם ב' כו'. וכ"י בנוט' ו'לכבודו כ'לם י'שתחוו. והטעם ה'ו'א מ'ש'ל ר"ת שם מ"ה שהוא עוצם הרחמים וס"ת שם אל חסד אל כל היום שהוא מלא רחמים וחסדים דכתיב ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צידה לדרך וכו' [בכל] בגי' שם ב"ן. [אר"ץ] ר"ת וס"ת בגי' הוי"ה אדנו"ת. דין למצריים דכ' ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה שלא נשאר להם כלום. ורחמים לישראל דכתיב וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה. [מ'צרי'ם] ר"ת וס"ת בגי' שמונים רמזו לו שימשול במצרים שמונים שנה. א"נ ויגיד'ו לו לאמר שהוא לשון חכמה שעתיד משיח בן יוסף לצאת מזרעו וצריך להיות יוסף חי זה הוא [ל'ו לאמ'ר עו'ד יוס'ף ח'י] עה"ת בגי' משי'ח ב'ן יוס'ף. גם אותיות ח"י במילואו חי"ת יו"ד בגימ' וצדי'ק יסו'ד עול'ם עם ב' כו'. כלומר שעדיין יוסף עומד בצדקו וממילא הל"ז שנים שנתן לדוד לא נפגמו ח"ו. א"נ אותיות ח"י בגי' הוא משיח בן דוד עם ב' כו'. שנקרא חי כאז"ל דוד מלך ישראל ח"י וקיים וכאשר נתבשר זאת הבשורה ויאמר ישראל באמירה רכה לבניו אל תפחדו שגלות מצרים הוא רד"ו שנה דוקא כדי שתבררו הרפ"ח נצוצות שירדו לתוך עמקי הקליפה למצרים שהיא ערות הארץ ואח"כ לא תתקנו כי אם ר"ב נצוצות כדכתיב וגם ערב ר"ב עלה אתם. אפשר שזה רמז להם בתיבת ויאמ"ר ס"ת אות רי"ש ובתיבת י'שראל ר"ת אות יו"ד בגימ' רד"ו שהגלות רד"ו שנה ותיבת ר"ב שתיקנו ר"ב נצוצות דוקא. א"נ ויאמר ישראל רב להודות ולשבח לאל והוא עו"ד בגימ' יסו"ד שיוסף רמוז במדת היסו"ד בגי' ח"י שהצדיק נקרא ח"י שהוא עמד בצדקו והראיה באשר ה' אתו שארבע שמות הקודש עסמ"ב שרויים אתו. והוא תיבת יוס"ף בגי' ח"י בגי' רל"ו שהם מספר שם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עם ארבע תיבות. אם כן אלכה ואראנו בטרם אמות

וידברו אליו את כל דברי יוסף וכו'. וירא את העגלות אשר שלח יוסף