אהבת עולם עא

תיקן עון שפיכות דמים

ועל עון ג"ע הוא מה שאירע לו עם אשת אדוניו כידוע ממדרש שכמה הפצירה בו עד בוש ותתפשהו בבגדו נתלבש בה ס"מ מה עשה יוסף ויעזב בגדו בידה בגימ' סמא"ל ועי"ז שיבר מעליו כח ס"מ ע"י וינס ויצא החוצה. עוד ר"ת ב'ידה וינס ויצא החוצה בגי' בטח. עוד וינס ויצא החוצה גי' באל שדי. כלו' בטח בשם אל שדי וינס וכאומרם ז"ל הבא ליטהר מסייעין אותו מן השמים. אפשר בזה תיקן עון ג"ע

עוד אמרו רז"ל במדרש על פסוק וינס ויצא החוצה בזכות יוסף שנאמר עליו וינס ויצא החוצה נקרע הים לפניהם כדכתיב הים ראה וינוס מה ראה ארונו של יוסף ראה. אפשר עפי"ז יע"ן כ"ה ויאמר ה' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל וגו' ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו. ויש טעם שני גרישין על תיבת ואתה לרמוז למשה על מה שחשבו לטבעך שאצטגיניני פרעה אמרו שעתיד שיולד בן שיושיע את ישראל ועל זה גזרו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו א"כ הוא צריך להפרע מהם נטה את ידך על הים ובקעהו זו היא מיוחדת לך. אפשר שזה רמז הכ' בתיבת וינס ויצא החוצה בגי' במשה כלומר צריך לקרע הים על ידו

ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף וילבש אותו בגדי שש וישם רביד הזהב על צוארו (מ"א מ"ב). אפ"ל בס"ד רביד הזהב לגנאי ולשבח. לגנאי שכיוין פרעה למשוך הדינין והגבורות על יוסף ח"ו מקנאתו ממנו שהיה יודע לשון אחד יתר עליו והוא לה"ק כדאיתא במדרש. וזהו רביד גי' גבורה. הזהב הוא בחינת הדין שכך היתה כונתו. ועכ"ז יוסף הצדיק ע"ה בצדקותו ובכושר מעשיו הפך מדה"ד למדה"ר וזהו ע"ל צ'וארו ר"ת גימ' כסף. שהוא רחמים שמשך הרחמים על עצמו. ואפשר לפרשו לשבח על זה האופן בס"ד רבי"ד ר"ת י'וסף ב'ינה ד'עת ר'וח=ה'קודש ז'רק ה' ב'פיך. וזהו הזה"ב. ע"ל ר"ת ע'לה ל'מלוכה. צואר"ו ר"ת א'תה צ'דיק ו'חסיד ר'חמן ו'נאמן. א"נ רבי"ד ר"ת ר'אשון ב'ית י'וסף ד'ע. הזה"ב ר"ת ה' ב'רוך ה'וא ז'יכך=ע"ל ר"ת ל'מעלה ע'ליונה צואר"ו ר"ת ו'ברוב צ'דקתך א'תה ר'ם ו'מתנשא. רבי"ד ר"ת י'וסף ר'מוז ב'יסוד ד'עת= הזה"ב ר"ת ב'ינה ה'שכל ה'שם ז'יכך. ע"ל ר"ת ע'ליך ל'הודו'=צואר"ו ר"ת א'ל ר'ם צ'דק ו'משפט ו'מישרים. א"נ רבי"ד ר"ת יוסף ראה בחלומו דברים=הרבה הזה"ב ר"ת זכות הם בדין. ע"ל ר"ת עליו להודיע. צואר"ו ר"ת והשבע והרעב רבים צריכים אליו. א"נ רבי"ד הזה"ב ר"ת י י'וסף ר'דתו ב'מצרים ד'עת=ה'כל ב'שביל ז'כות ה'זקן. ע"ל ר"ת ל'ירד ע'בורו. צואר"ו ר"ת צ'רת ר'עב ו'לזון א'ביו ו'אחיו. א"נ ר"ת רבי"ד הזה"ב י'וסף ב'ן ר'חל ד'רך=ה'מלכים ב'נו ה'גדול ז'וכה. ע"ל ר"ת ל'מלוכה ע'כשיו צואר"ו ר"ת צ'ויתי ו'הכרזתי א'תה רא'ש ו'קצין. א"נ רבי"ד הזה"ב ר"ת י'וסף ב'שביל ד'בה ר'עה=ה'שליכוהו ב'בור ז"ה ה' ה'יה=ע"ל ר"ת ע'ונשו ל'כשהלך=צואר"ו ר"ת ר'אובן א'חיהם צ'יירוהו ו'העלוהו ו'מכרוהו. א"נ רביד הזהב על צוארו עם ב' כו' גימ' יוסף הוא מלך במצרים. א"נ גימ' ויוסף הוא חסיד וראוי והגון מלך ע"ה. א"נ ע"ה יוסף הצדיק מלך נבון וחכם. א"נ ע"ה יוסף בן רחל נאמן בכל. א"נ ע"ה יוסף זיו פניו דומה בדומה כיעקב. א"נ רביד הזהב על צוארו גי' אברהם יצחק יעקב. לרמוז שזכות אבותיו מסייעתו כן נ"ל ודוק

עוד אומרו ועתה ירא פרעה איש נבון יחכם וגו'. אפשר שבא לרמוז בתיבת יר"א בנוט' י'בין ר'וח א'מרי. שלזה צריך איש נבון