אהבת עולם סח

יבא הגואל ומיכאל שניהם ביחד. יה"ר שיבב"א

ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים וגו' (מ"א י"ב). יש לדקדק למה כינה אותו בשם נער ולא בשם איש כשם שקראתו אשת אדוניו ראו הביא לנו איש עברי וגו' ומה היתה כונתו באומרו נער עברי עבד. ואולם ידוע דכל מגמתו היתה לדבר בגנות יוסף ולהטיל ארסו של נחש שיהיה באופן שאינו ראוי לכבוד ולתפארת וכמ"ש רז"ל ע"ה ארורים הרשעים שאין טובתם שלימה. ופשוטן של דברים הם לגנאי. אבל הוא יתברך ביטל מחשבתו של שר המשקים ואדרבה גידל את יוסף וינטלהו וינשאהו ע"כ מצרים כדמצינו אח"כ וילבש אותו בגדי שש וישם רביד הזהב על צוארו וגו'. והנה אפשר לומר בס"ד לענ"ד לשבח אחר המחילה והסליחה חוץ מפשטן של דברים והוא בהקדים מ"ש רז"ל ע"י שאמר אברהם אע"ה במה אדע נגזר על בניו גלות ת' שנה כידוע. והקב"ה ברוב רחמיו דילג את הקץ ולא ישבו כ"א רד"ו שנים וזהו נער עברי עבד ר"ת גי' ק"ן שדילג את הקץ ולא ישבו כ"א רד"ו שהם מספר ג' עיינין האמורים בג' תיבות נער עברי עבד. ולכן נקט הכתוב נער ולא איש. והתשלום לשאר גליות כמ"ש רז"ל על פ' ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם ויאמר לו אלהים אהיה אשר אהיה רמז לו אהיה עמם בגלות זה אהיה עמם בגלות אחר השיב לו משה דיה לצרה בשעתה. השיבו עתה זה סוד כמוס. וזהו ס"ת נע"ר עבר'י גי' רד"ו ותיבת עבד סופה דל"ת רמז לד' גליות וזש"ה אנכי ארד עמך מצרימה שתיבת אנכי רומזת לשכינה. ארד גי' בבל מדי יון אדום שהם ד' גליות. עמך, מצרימ"ה גימ' שכינה עמו אנכי בצרה בכל צרתם לו צר. ונשאר מתיבת נער עברי עבד אותיות ברעב רמז על ידי הרעב נתגלגל הדבר וירדו אבותינו מצרימה כידוע

א"נ נער במילוי כזה נו"ן עי"ן רי"ש גימט' תשמ"ו. עברי גם כן במילוי כזה עי'ן בי"ת רי"ש יו"ד גי' אלף ע"ב. עבד ג"כ במילוי כזה. ע'ין ב'ית ד'לית תתקפ"ו. חוץ מפשוטן של דברי' באו לרמוז על עיקר סיבת ירידת ישראל למצרים וגם מהטעמים אשר בהם יצאו קודם הזמן מספרם בנוט' אחת לאחת וגם שבח שבטי יה עדות לישראל ושבח מע' יוסף הצדיק זיע"א. והוא תיבת נער במילואו עולה גימט' תשמ"ו נוט' כ'י ע'יקר י'רידת י'שראל ל'מצרים כ'די ל'תקן ר'פ"ח ניצוצות ש"ל א'דם ה'ראשון. ו'בירידתם ת'קנו מ'הרפ"ח נ'צוצות ר'ב נ'צוצות. (ככתוב וגם ערב רב עלה אתם.) ו'בעונותינו ע'ל י'די מ'עשה ה'עגל ח'זרו כ'לם נ'פלו ת'וך ה'קליפה נ'פל פ'יתא ב'בירא ע"ה. א'ימתי ש'מתקנים ר'פ"ח ה'נצוצות י'תגלה ק'ץ מ'שיח צ'דקנו. עוד נע'ר עבר'י עב'ד גימ' תרע"ח בנוטריקון ד'וד ב'ן י'שי מ'לכינו ע'מו א'ליהו ו'מיכאל ב'שופר י'תקעו (עוד יש מפרשים ז"ל ס"ל) מ'שה ר'בינו ע'ליו ה'שלום ה'וא ג'ואל ר'אשון ו'הוא ג'ואל א'חרון. עברי במילואו עולה אלף ע"ב גי' הם כלם י"ב שבטי בני ישראל ע"ה. עבד במילואו עולה תתקפ"ו גי' חכמים חסידים קדושים וטהורים

באו"א אפשר שבא הכתוב לרמוז בתיבות נער עברי עבד במספר הנז"ל בנו' הטעמים שיצאו ישראל ממצרים קודם הזמן הוא בהקדים מ"ש רז"ל טעם הראשון הוא כדי לקבל את התורה דכתיב בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים וגו'. ב' שכינה השלימה המנין דכתיב אנכי ארד עמך מצרימ"ה גי' שכינה. ג' מלאכים השלימו המנין דכתיב איש וביתו באו ואמרו בזוה"ק דהשכינה עם המרכבה ירדו למצרים. ד' זכות אבות העולם היא שעמדה להם. זהו תיבת נער במילואו נוט' ש'כינה ת'ורה מ'לאכים א'בות ה'עולם: ותיבת עברי כנז"ל. טעם ה' בזכות שבת כדכ' בדברות