אהבת עולם ו

אהבת עולם בראשית ואהב"ת ר"ת על ענין אדה"ר

א'לה ת'ולדות ה'שמים ו'הארץ ב'הבראם. ו'בגמר ה'עשיה ת'יכף ב'רא א'דם. ו'מעפר ב'ית ה'מקדש ת'יקן א'דם כמ"ש בתיב"ע וי"א. א'דם ו'ממלא ת'רווד ב'עפר ה'מזבח. ואי' בירוש' דנזיר פרק ז' אמר רבי יאושוע בן פזי וכו' דכתיב וייצר את האדם עפר מן האדמה. וכתיב מזבח אדמה תעשה לי וגו' עי"ש. ב"צלמו ו'דמותו ת'יקן א'ת ה'אדם. דכתיב ויברא ה' את האדם בצלמו וגו' ו'נתן א'ותו ת'וך ה'גן ב'עדן. דכתיב ויניחהו ה' בגן עדן וכתיב ויצו ה' על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל ומעה"ד טו"ר לא תאכל וגו' וזהו ו'מעץ א'שר ב'גן ת'אכל ה'ימנו ו'מעץ ה'דעת ב'עצמו א'ל ת'אכל. ב'א ה'נחש ת'יכף ו'פיתה א'ותה. ו'אמר ב'עץ ה'דעת א'ל ת'געו. וידוע שהנחש הוסיף הנגיעה מה שלא נצטוו בה כי הקב"ה לא ציוה רק על האכילה לא על הנגיעה וכל הוספה מגרעת. וזהו ו'ההוספה ה'גרעה ב'כונתו א'כול ת'אכלו. ב'א ה'נחש ת'יכף ו'דחה א'ותה. ואמר לחוה. ו'כשם א'ין ה'מיתה ת'לויה ב'נגיעה. ו'גם ב'אכילת ה'עץ א'ל ת'פחדי ו'כשם ה'נגיעה ב'אונס א'ל ת'מית. ו'גם ה'אכילה ב'אונס א'ל ת'מית. ויש סוברים דהנגיעה אדם מעצמו אמרה לעשות גדר וסייג לאסור הנגיעה. ומה שדן אדם לאסור הנגיעה הוא משום דסבירא ליה שכ"מ שנא' לא תאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע והנגיעה מקרי הנאה כי חשיב כמשתמש באילן וכעין שאמרו רז"ל בעירובין כ' לענין שבת אין עולין באילן ואין נשענים עליו הרי שגם נגיעה חשוב משתמש וכו'. ופי' הרב כלי יקר ז"ל שחוה לא שמעה מפי הגבורה רק אדה"ר צוה לה ואדה"ר הוסיף הנגיעה לסייג וגדר וסברה חוה שגם הנגיעה ציוויו ית' ומשו"ה הלך הנחש אל חוה ולא אל אדם כי אדה"ר יודע כי הנגיעה הוא סייג כנז' וזהו ו'אל ת'געו ה'אדם ב'עצמו א'מרה. ת'כונתו ו'לעשות א'ת ה'דברים ב'סייגים. אבל מן החיוב היה צריך לומר הציווי תחילה ואח"כ הסייגים כנז'. וז"ש ו'צריך א'דם ב'אמירת ה'צווי ת'חילה. א'חר ב'אמירת ה'סייגים ו'היא ת'בין. ו'לא ת'תפתה א'ל ה'נחש ב'דברים. עוד ארז"ל שכך אמר לה הנחש לחוה. תחילה אכל הקב"ה ח"ו מן האילן וממנו ברא את העולם וכל אומן סני בר אומנותיה א"כ גם אתם תאכלו ממנו ותהיו כמוהו וז"ש ו'ממנו ה' א'כל ת'חילת ב'ריאתו. ת'יכף ב'רא א'ת ה'שמים ו'הארץ. ו'אכילת ה'עץ ב'פעם א'חת ת'אכלו. ה'עינים ת'פקחנה ו'הייתם ב'מדריגת א'להים. גם נקדים את הידוע שמדרך העולם שהאשה מכבדת את בעלה והכא חוה עשתה להיפך וז"ש א'דם ב'תחילה ו'אחר ה'יא ת'אכל