אהבת עולם נט

וינעם לך ואכמ"ל. וידוע מ"ש רז"ל כל הכופר בטובתו של חבירו כאילו כופר בטובתו של מקום א"כ כשם שהשבטים עצמם רצו לדון את יוסף על שם העתיד כך צריכים הם שידונו את עצמם על שם העתיד. והוא על פסוק וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה. עוד כי למחיה שלחני אלהים לפניכם למען עשה כיום הזה להחיות עם רב. וא"כ צריכים הם אדרבה להתנהג עמו באהבה ואחוה ובמדה שאדם מודד בה מודדין לו. ואפ' שזה שרמזו באומרם ונשליכהו ר"ל ונשליך ה'ו שהם שמו של הקב"ה כנז' ויוסף עתיד לגמול להם טובות הרבה כנז' וכל הכופר בטובתו. של חבירו כאילו כופר בטובתו של מקום א"כ ונשליך ה"ו ונבטל מעלינו השגחתו יתברך ח"ו בתמיה ל. ומ"ש ונראה דרשו ז"ל רוח הקודש אומרת ונראה אתם רצונכם לדון את יוסף על שם סופו וב"ד של מעלה דנין את האדם באשר הוא שם וראיה מישמעאל כידוע מרז"ל. וגם דרשו רז"ל והביאו הרב זכות הרבים ז"ל ונרא"ה ר"ת רוח הקודש אומרת ונראה. כלומר מי יתקיים דבריו. וטעם ב' גרישין על תיבת ונראה. (א"ה בספרינו כ' זקף גדול אולי בספרו כ' שני גרישין) ואפ"ל תיבות שנ'י גרישי'ן ע"ה גימט' בכדי לתן רמז בטעמים. וא"ת מהו הרמז לז"א שנ'י גרישי'ן גימט' ויוסף טהור ירא אלהים וחסיד ונאמן ואהוב. א"נ עם ב' כו' גימט' יוסף אהוב לכל בשמים בארץ. יוסף רמוז במדת יסוד. יוסף ראוי להממשלה והמלוכה. והוא בא לתקון ולא לקלקל. ומ"ש מ"ה הוא שם העצם והרחמים מילוי הוי"ה דאלפין. ותיבת יהיו גי' א"ל. חסד אל כל היום. חסד יסובבנהו. חלמתי'ו גימט' הוא זכותו גדול. עוד רוח הקודש צווחת ואומרת. ונראה מה יהיו חלומותיו ר"ת וס"ת גימט' אהי"ה אדנ"י. עוד מה יהיו חלמתיו נוט' שם הוי"ה כזה במילוי אלפי"ן וההי'ן ויודי'ן. יו"ד ה"י וא"ו ה"ה. לרמוז כולם מורים רחמים. עוד ונראה רוה"ק רומזת להם שעתיד לצאת מזרעו משיח בן יוסף זיע"א. והוא תיבות מה יהיו חלמתיו הם גימט' משיח בן יוסף עם התיבות והכו' ודוק

באו"א ועתה לכו ונהרגהו וגו'. אפשר לו' בס"ד שבא הכתוב לרמוז כונתם בנוט' והוא. ועת"ה ר"ת ומזרעו תעבוד עבודת האלילים. שהוא ירבעם בן נבט שהחטיא את ישראל. לכ"ו ר"ת ו'קודם ש'יגיע ל'נו. ר"ל אצלינו. אנחנו נלך לקראתו כמו שפירש הרב הק' אור החיים ז"ל. ונהרגה"ו ר"ת ה'וא ג'רם ר'עה ו'שנאה ו'ריבוי נ'זקין ה'באים. ונשלכה"ו ר"ת ומי הם שמעון לוי ואמרו כחיה נהרגהו. באח"ד ר"ת ב'עון א'שר ח'שב ד'בה=הברות ר"ת ר'עה ו'מזלזלים ב'בני ה'שפחות ת'מיד. עוד חי"ה ר"ת ח'טא י'רבעם ה'גרים. רע"ה ר"ת ר'גילות ע'בודת ה'אלילים. אכלתה"ו ר"ת א'ם כ'ן ל'עקיר ה'שורש ו'לבטלו ת'הרגוהו ודוק

(למ"ק) מה בצע כי נהרוג את אחינו וכיסינו את דמו. ידוע דמי ששופך דמים אין תפלתו נשמעת שנא' גם כי תרבו תפלה אינני שומע ידיכם דמים מלאו. וזהו מה בצ"ע ר"ת ב'וקר צ'הרים ע'רב. מה יועילו ג' תפלות כי נהרוג את אחינו כנז' בהקדים כי נגזר על המת שישתכח מן הלב וזה המצאת יהודה אל אחיו שאם יהרגוהו במעט זמן ישתכח מן הלב ותשרה השכינה על יאע"ה וידע מי הרגו ויעניש אותנו אך אם לא נהרגהו יתעצב תמיד ולא תשרה עליו שכינה שאין השכינה שורה מתוך עצבות ולא יודע הדבר. וז"א מה בצע כי נהרוג את אחינו אטו בהריגה וכיסינו את דמו בתמיה? זה לא אפשר ואדרבה מעוררין עלינו את דמו. הנה