אהבת עולם נז

באהבה והטוב בעיניו יעשה עם ב' כו'. א"נ אבי בזה הדבר עמוק עמוק וה' הוא היודע ועד ע"ה. א"נ בנוטריקון אבי להצלת רבים אומרי' לאדם חטוא בשביל שיזכו רבים וזה מוטל עלי ביחוד. א"נ ע"ה וכדי לגלות להם הקץ אני אלך. א"נ השבע ורעב סופם לטוב עם ב' כו'. א"נ ע"ה ומהם להיות יוסף יעלה לגדולה. א"נ עה"א גי' ואחר יצאו ברכוש גדול ע"ה. א"נ ע"ה באהבה ואחוה בשמחה בצהלה בגילה וברננה. כנז' אבי ובגיני יקרע ים סוף לפניהם עה"ת. על ידי זה יזכו לביזת הים כי היא גדולה עד מאד. א"נ אפשר שרמז. לו טעמים שבסבתם יצאו קה"ז. והם שכינה. מלאכים. יצחק. יוסף. א"נ התורה והאמונה והחסדים ביחד עה"ת. א"נ רבוי אוכלוסין נשים טף. א"נ הקדש הלילות. א"נ אבות העולם בדם פסח ודם מילה ע"ה. א"נ שבת ודינים האהבה ואחוה ביחד. א"נ ע"ה ובסבת כל זה יצאו קודם הזמן

ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר וגו' לכאורה היה נראה דמלת והשיבני דבר יתירה דודאי כך הוא המנהג מי ששולח שליח לאיזה ענין מוכרח השליח להשיב להמשלח לו דבר ובודאי בדיבור ולא ברמיזה ואם כן מהו כונת יעקב במלת דבר דקאמר. ואפשר לומר בס"ד בהק' מ"ש רז"ל כ"ז שהיה יעקב אע"ה זוכר דיבור יוסף שאמ"ל הנני כלו' הרי אני מוכן ומזומן היו בני מעיו מתחתכים ח"ו מחמת שהיה יודע וגלוי לו השנאה שבין יוסף לאחיו דכ' וישנאו אותו אחיו ולא יכלו דברו לשלום וגו' ויקנאו בו אחיו ואין לך טענה אלימתא כנז'. וכבר אמרו רז"ל מקום ששכיח הזיקא שאני ואין סומכין על הנס. וראיה מענין שמואל ושאול ע"ה כנודע. ויוסף היה יכול לסרב בשליחותו של אביו. ולהשיבו דבר שאחיו אפילו דיבור בעלמא הפסיקו הדיבור ממנו דכתיב ולא יכלו דברו לשלום. והם עמי דב"ר נוט' דין בלא רחמים. ומזה יוסף פטיר ועטיר מזה השליחות ויכול לסרב ועכ"ז אמר הנני כלומר הריני מוכן ומזומן ע"ז ארז"ל כל זמן שהיה יעקב אע"ה היה זוכר מלת הנני ח"ו היו בני מעיו מתחתכים אלא ישתבח שמו ויתעלה כסא הדרו סיבב כל הסיבות לכמה אופנים דברים עמוקים זהו שרמז הכתוב וישלחהו מעמק חברון וגו'

וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה. אפ' לומר לענ"ד בס"ד והוא בהק' מ"ש רז"ל עתיד היה יעקב אע"ה לירד למצרים בשלשלאות של ברזל כדי לקיים גזרתו יתברך בברית בין הבתרים שאמ"ל כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם. אבל הקב"ה עילת העלות הסכים במכירת יוסף כדי שירד יעקב אע"ה למצרים בכבוד גדול וזהו כונת הכתו' וישלחהו מעמ"ק ר"ת מגזירה עמוקה מימי קדם. שהיא גזרת בין הבתרים. וידוע מ"ש רז"ל שהגזרה היתה בארץ לא להם וא"כ מדוע היתה בארץ מצרים דוקא אלא הטעם כדי לברר רפ"ח ניה"ק שירדו בתוך עמקי הקליפה מסיבת אכילת עץ הדעת טו"ר וירדו למצרים שהיא מלאה גילולים והוא ית' עלת העלות סיבב במכירת יוסף כדי שירד הוא תחילה למצרים כדכתיב ויוסף הורד מצרימה ובעבורו ירד יעקב אע"ה לשם בכבוד גדול. וכבר כתבנו בכמה דוכתי משם המפ' ז"ל דע"י שלעבד נמכר יוסף כיפר להם העבדות ולא ישבו כ"א רד"ו שנים. אפשר שזה רמז הכתוב וישלחה"ו ר"ת ומזה השליחות לא חזר יוסף שנית והשיבו. כמו שאמר לו והשיבני דבר מטעם מעמ"ק ר"ת מגזרה עמוקה מימי קדם. כמש"ל שהיא גזרת בין הבתרים. וא"ת למה בארץ מצרים דוקא? לז"א חברו"ן ר"ת ולהעלות רפ"ח ניצוצות בעמקי הקליפה ובלבד שתחליף אות חי"ת באות ה"א מאותיות אחה"ע. ויב"א