אהבת עולם נג

דיצאו קודם הזמן מטעם הלילות. כאז"ל דזאת הטענה היתה בין משה רבינו ע"ה ובין פרעה. דמרע"ה ס"ל דקי"ל מחשבה רעה מצטרפת למעשה לגבי אוה"ע וע"י שהמצריים היו מחשבים על ישראל בלילות א"כ ממילא הלילות נצטרפו למעשה והשלימו המנין. אבל פרעה הרשע לא סבירא ליה הכי ואינו רוצה להחשיב הלילות עם הימים ולשלחם מאתו. וכשהגיע למכת בכורות מצינו שצווח קרא ויקרא למשה ולאהרן לילה ודקדקו רז"ל דתיבת לילה דחיק לה עלמא שבודאי היה הענין בלילה ומאי אתא לאשמעינן ואולם על פי הנז"ל א"ש והוא דעתה הסכמתי דהאמת אתכם דמחשבה רעה מצטרפת למעשה לגבי דידי אף דאני לא ס"ל הכי מ"מ עתה לילה אומר אני וצווח בקול רם שאפילו הלילות נצטרפו עם המנין ולכן בבעו ובמטו קומו צאו מתוך עמי עכ"ד ז"ל עי"ע הלא בספרתם. עוד אמרו רז"ל טעם שיצאו ישראל ממצרים קודם הזמן הוא בזכות האמנה דכ' ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וגו'. וזהו רחל במילוי כנז"ל עה"א בגימט' בזכות ויאמן העם יצאו קודם זמן. א"נ בגי' קרבן הפסח ודם המילה יצאו קודם הזמן. דכ' ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך תרתי משמע דם פסח ודם מילה ודוק

הבט וראה איך בתיבת רחל במילוי נרמז כמה וכמה אופנים וענינים כנז"ל שכולם באו בכיוון היטב כאשר יראה הרואה ומשו"ה אהב יעקב אע"ה את רחל יותר שתיבת את אתא לרבות כל הענינים הנזכרים הרמוזים בתיבת רחל ודוק

ויאמרו לו אחיו המלוך תמלוך עלינו וכו' ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו. י"ל דיוסף הביט בחלומו שקמה אלומתו מעט וגם נצבה על עמדה ואפ' דסימן זה בחלום להורות דמתקיימת בידו המלכות דידוע דמי שעולה לגדולה בפעם אחת בלתי הדרגות מיד הוא נופל. ולא כן העולה במדריגות. ולכך הוסיפו שנאה על דבריו ברמז הרומז עלי אר"ש. עוד אפשר דסימן זה הוא שיהיה שר בתחילה ואח"כ מלך וכמו שכן היה באחרונה. וכמ"ש הרב עץ חיים אבואלעפייא זצ"ל בפ' מקץ דעשאו תחילה אפוטרופוס ויועץ על עסקי העם ואח"כ המליכו וידוע דאין חלום בלא דברים בטלים. ואחיו חשבו דהבטל הוא מלך. והקיים הוא שר. והוא לא חשב כן. וז"א המלוך תמלוך וכו' בשלמא אם משול תמשול. ולא עוד דא"א לחלום בלא דברים בטלים כנז' המלוך תמלוך עלינו. אם משול תמשול בנו וקשה דמהו כפל הענין. ויובן במ"ש בחילוק שבין מלך למושל. מלך על כמה מדינות וכמה עיירות. אבל המושל הוא שרי האלפים ושרי המאות. וז"א המלוך תמלוך עלינו בתמיה עלינו לא שייך לשון מלך כי אנו מעט אבל אם משול תמשול בנו ניחא זה יתכן אבל מלך עלינו לא שייך. בזה ויוסיפו עוד שנא אותו על חלומותיו ועל דבריו וכו' ועוד קשה דהול"ל על דבריו תחילה שהם קודם החלומות אלא יובן במ"ש רז"ל הרואה חלום רע לא יספר אותו לשונאו דשמא יפתור לו לרעה וידוע דכל החלומות וכו' ויובן עוד דיוסף כשהיה מספר לאביהם דאוכלין אבר מן החי וכו' לא היו שונאים אותו דאמרו מאחר שהוא שונא בודאי לא יקבל אבינו דבריו אבל כשספר להם החלומות אמרו עכשיו יחשוב אבינו שהוא אהוב וא"כ מה שדיבר עלינו אמת ולפיכך אמר ויוסיפו עוד שנוא ומצד חלומותיו בשנאה אותו על דבריו ודוק

ויקנאו בו אחיו ואביו שמר אה הדבר אפ' לומר לענ"ד בס"ד לרמוז בזה