אהבת עולם נא

מזרעו משיח בן יוסף. והוא רמז בשם יעקב וראה שמספר אותיות המילוי שבשם יעקב כזה. ו'ד י'ן ו'ף י'ת. הם גימ' משית בן יוסף ומשו"ה היתה סיבה מאת ה' לאהוב את יוסף ורחל יותר משאר האמהות והשבטים. א"נ ויאהב גם את רחל מלאה תיבת מלא"ה נוט' א'שר מ'סרה ה'סימנים ל'לאה

וישראל אהב את יוסף מכל בניו וגו' אפ' לומר במה שיש לחקור תחי' היאך יעקב אע"ה אהב את יוסף וגידלו יותר מאחיו מאחר דקי"ל בש"ס לא תהוי באעבורי אחסנתא אפי' מברא בישא לברא טבא, ועוד ק"ל על מה שאהב את רחל יותר מלאה כדכתיב ויאהב גם את רחל מלאה מאחר ששתיהן היו נשיו. ואפ"ל בס"ד שבאו הפסוקים לרמוז בכיוון בזה שאותיות רחל יוסף הם רומזים ביחוד כמה ענינים ולגלות מצרים ומכירת יוסף. דידוע דעל ידי מכירת יוסף דכתיב לעבד נמכר יוסף כיפר העבדות ולא ישבו במצרים כ"א רד"ו שנים עוד נקדים מ"ש רז"ל שבנימוסי מצרים העבד אינו מולך כנז' והמלך צריך לידע ע' לשון. וידוע ריבוי האוכלוסין השלים המנין כדכ' בע' נפש ירדו אבותיך מצרימה ובצאתם אמר קרא כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף והקב"ה דלג על הקץ וגאל אותם קודם הזמן דכתי' והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי שהם ד' גאולות עוד הכתוב אומר ויוסף בן שלשים שנה בעומדו לפני פרעה מלך מצרים. ויוסף מלך במצרים פ' שנה וכשנפטר מן העולם בן ק"י שנה היה דכתיב וימת יוסף בן מאה ועשר שנים. עוד ארז"ל שיוסף הצדיק היה ראוי לחיות קמ"ז שנים כיעקב אביו אלא שנתן משנותיו לדוד ל"ז שנים כידוע. ומצינו שפי' ז"ל ע"פ אהיה אשר אהיה שאמ"ל הקב"ה למשה אהיה עמם בגלות זה אהיה עמם בגלות אחר. אמ"ל משה רבש"ע דיה לצרה בשעתה ושאר השנים שנשארו מגלות מצרים ישלימו אותם בשאר גליות והם. בבל יון. אדום מדי. וידוע מ"ש במדרש שבא גבריאל ולימדו ליוסף ע' לשון ולה"ק עלית על כולנה עוד נקדים מ"ש רז"ל ע"פ ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו: והוא אפשר מה שגזרו בנימוסי מצרים משנים קדמוניות שהעבד אינו מולך היתכן נמצא בדור ההוא כיוסף איש אשר רוח אלהים בו וגוזרים זאת הגזרה בתמיהא. זה לא יתכן וכפי הקדמות הנז' אפשר דזה רמז הענין באותיות רחל יוסף ר"ת גי' רד"ו שישבו במצרים רד"ו שנים דוקא. גם ס"ת רחל למ"ד רמז ליוסף שהיה בן ל' שנים בעומדו לפני פרעה. וס"ת יוסף אות פ' רמז שמלך במצרים שמונים שנה. גם ס"ת רחל יוסף גימ' ק"י רמז שחיה ק"י שנה כידוע. וא"ת היה ראוי לו לחיות בעולם קמ"ז שנה כימי שנותיו של יעקב אביו. לזה בא הרמז באותיות שניות של רחל יוסף גי' דוד רמז שנתן לדוד המלך ע"ה ל"ז שנים משנותיו. א"נ אותיות הנשארות הם חו'ס גי' ע'ד. אות העי'ן ר"ת עבד שע"י כי לעבד נמכר יוסף כיפר העבדות ולא ישבו כ"א רד"ו שנים. וא"ת בנימוסי מצרים כתוב שהעבד אינו מולך לז"א ע' רמז שבא המלאך ולימדו ע' לשון ממילא הנמצא כזה. וא"ת עדיין לא נשלם הקץ. ותי' רז"ל דריבוי אוכלוסין השלים המנין כנז"ל ז"א ע' רמז לע' נפש ירדו אבותיך מצרימה ועלו ת"ר אלף וכו' ונשאר אות דלי"ת רומזת על ארבע גליות שאח"כ יהיו משלימים אותם והם. בבל. מדי. יון. אדום. וגם רומזת אות דל"ת הנז' שזכו ישראל במצרים לד' לשונות של גאולה והם. והוצאתי. והצלתי. וגאלתי ולקחתי. ודוק

באו"א ויאהב יעקב את רחל דהול"ל ויאהב יעקב לרחל. ותיבת את יתור נפיש ובודאי דאתא לרבות ומהו הריבוי. ואולם אפ'