אהבת עולם לז

אנכ'י בנ'ך יעק'ב עם ב' כו' ואומרו עשיתי כאשר דברת אלי תיבת אל'י בגימט' א'ם היא רבקה ע"ה כנז'. תיבת דבר'ת בגימ' מאכ'ל שנ'י גדי'י עזי'ם ע"ה. קום נא שבה בגי' אבק'ש ממ'ך ע"ה. א"נ=אכ'ל מאכ'ל חשו'ב מא'ד ע"ה: ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך. שרמז לו בנוטריקון אלו התיבות עם ב' כו' בגי' יה'י חלק'י בעול'ם הז"ה ובעול'ם הב'א בדק'. והוא על ידי עסק התורה דכ' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. אפשר שזה רמז בתיבת תברכנ'י בנוט'. בזכות תורה נביאים כתובים יעשה רצוני ודוק. תברכני נפשך בגי' דקיו'ם העול'ם ע"ל יד'י למו'ד התור'ה ע"ה

ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקום אבי ויאכל מציד בנו וגו'. יש לדקדק למה הוצרך הכתוב לפרסם ביותר מהמטעמים שהביא יעקב בתחילה. ביעקב כתיב ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי. אלא אפשר שבא הכתוב לרמוז בגנותו של עשו והוא ויעש גם הוא מטעמים תי' מטעמים בגי' הבי'א לאבי'ו מאכ'ל טמ'א ע"ה. ויבא לאביו ויאמר לאביו יקום אבי ויאכל מציד בנו אמרו רז"ל שדיבר עמו דברי קנטורין אפשר שזה רמז הכ' בתיבות יקו'ם אב'י ויאכ'ל מצי'ד בנ'ו בגי' והו"א דיאכ'ל אב'י בע'ל כרח'ו עה"ת

ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו. יש לדקדק למה היה צריך לפרסם לו סימן בתוך סימן אני בנך בכרך עשו כיון שמתחילה אמר לו יקום אבי ויאכל מציד בנו די לאמר אני בכרך עשו. אלא אפשר שבא הכתוב לפרסם גנותו של עשו והוא תיבת בנ'ך במילוי כזה בי"ת נו"ן כ"ף בגימ' חל'ק סטר'א אחר'א בדק'. ובאופן אחר אפשר שרמז לו אנ"י בנ'ך בכר'ך עש'ו ר"ת וס"ת בגימ' סמא"ל בדק'. שהוא תחת רשות סמא"ל שהוא שרו של עשו כידוע. ואותיות הנשארות ע"ה הם בגי' א"ז רש'ע גדו'ל. באו"א אנ"י בנ'ך בכר'ך עש'ו בגי' הו'א השט'ן הו'א הנח'ש בדק'. אנ'י עצמ'י לילי'ת בדק'. א'ז וגונד'א דיל'י. חל'ק סטר'א אחר'א עם הכו'. גנ'ב גזל'ן חמס'ן נוא'ף ורוצ'ח ע"ה. ומז"ה יד'ע אבי'ו דהו'א רש'ע עה"ת. מנוד'ה ומוחר'ם מלמעל'ה ומלמט'ה ע"ה. כפי"ז ויחר'ד יצח"ק חרד'ה גדול'ה ע'ד מא'ד. בגי' מכא'ן שנכנס'ה עמ'ו גיהנ'ם בדק'

ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי וגו' (כ"ז י"ט) אפ"ל בס"ד בהקדים מ"ש רז"ל דאיך שינה יעקב אע"ה באומרו אנכי עשו בכרך. ותירצו לזה אנא מאן דאנא ועשו הוא בכורך. ולענ"ד אפשר לומר שרמז לו במלת אנכ"י ע"ה גימ' חסי"ד. א"נ נוטריקון אנכ"י אני יעקב כגן נטוע. ר"ל מלא מצות ומע"ט כגן הזה שמלא אילנות ופירות ומיני דשאים. ולכן בבעו ובמטו אנכ"י ר"ת כבודך נטה אלי ידיך. ה' אלהים נורא כבודו. נעשה כרצונו אותי יברך. כונת אם נקיימנה יחד. והוא מש"ה ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך. לך נא אל הצאן וקח לי משם וגו' והבאת לאביך ואכל בעבור אשר יברכך וגו' א"נ שרמז לו יעקב אע"ה במילת עשיתי כאשר דברת אלי מלת אל'י גימ' אם

באו"א עש'ו בכר'ך במילואו גימ' הו"א רש'ע ורצ'ח ונא'ף גנ'ב גזל'ן חמס'ן כפ'ר ע"ה. א"נ עש"ו ר"ת עשו שנוי ומתועב. בכר"ך ר"ת בזוי כופר רוצח נואף. ואות כ"ף של בכרך מתחלפת בנו"ן באי'ק בכ"ר. א"נ עש"ו ר"ת עובד שוא ומדוחים. ואמרו רז"ל על פסוק כי ציד בפיו שהיה