אהבת עולם שס

המובחר והנה מרע"ה סבר בעלמא שהמוקד' בזמן הוא המובחר ולכן חלק כבוד לאהרן שהואא הגדול בזמן וכך ראוי להיות ולכן סירב לילך א"ל הב"ה אני אמוד כמדתך אני הייתי סובר לתת לך הכהונה שהיא גדולה מהלויה אף שאתה קטן מט' דאזלינן אחר החשיבות ולא אחר הזמן וכיון שיצא מפיך שקדימת הזמן הוא המובחר לכן ינתן המעל' הגדולה לאהרן ולך הלויה שהיא קטנה ממנה ונמצא שס' משה בסירוב שקדימת הזמן הוא חשוב ושמא יהיה קדימת המעלה המובחרת ואני חטאתי ואיני ראוי להיות כ"ג מט' קנס כמ"ש מה עשה אמר אמנה משבט דן א"ל לבב עקש וכו' והנה ידע משה שלא יהיה מדן כ"ג משום פסל מיכה אמנם רצה לדעת מאיזה טעם בא עליה איסור ע"ז זו שהיו מכינים לעשות ואמר אם אומר סתם על מה שעע"ז הנה אין לי עון במה שסירבתי בשביל כבוד אחי הגדול וסברתי שקדימת הזמן הוא החשוב כי טעם של ע"ז ידוע שהם הבל ורעות רוח עץ ואבן ואין לעבוד כ"א לבורא עולם ואין הט' משום שחושבים שקדימת הזמן הוא המובחר אלא כדי לתת כבוד לאדון כמ"ש הרמב"ם על דור אנוש יע"ש ואז אני אשאל להיות כ"ג אמנם בראות שא"ל לבב עקש יסיר ממני אין לבב דן עיקש שהניח לבורא עילם יהלך ועע"ז וא"ת הלא סברתו היא מטעם שסובר קדימת הזמן הוא המובחר ואם האמת כך אינו עקש לז"א ראה גם ראה אין הוא עקש כי הנה ועבר בים צרה וידוע שטענת הים הית' זאת שהיא נבראת בב' ויש' בו' והיא מוקדמת בזמן ואיך יקרע לפני יש' המאוחרים ועכ"ז קרע ה את הים מט' שקדימת המעלה והחשיבות הוא המובחר ולא קדימת הזמן וא"כ כיון שראו דן שנקרע הים ועברו בתוכם משם ראו שהמוקד' בזמן אינו המובחר אלא המוקדם במעלה ולמה עבדו ע"ז והלכו אחר הקלי' שהוא מוקדם בזמן ולכן לא אמנה כ"ג מהם וא"כ נמצא שאין לילך אחר קדימת הזמן ואני שסירבתי מט' גדולת אהרן בזמן וחלקתי לו כבוד טעיתי שהרי כבר העיד ה' עלי שאני חשוב ממנו במעלה וא"כ איני יכול להיות אני כ"ג: הטעם הד' הוא כמ"ש שאמר אתה אמרת אנכי אעלך גם עלה וכי אני הוא אנכי והנה טענה זו תלויה בפי' הפ' שיש בו ב' פי' הא' הוא במה שנדייק כפל המלות אעלך גם עלה ודריש כך אעלך לך ממש שיהיה קבורתך שם בא"י ע"מ ויוסף ישית ידו לא שאני ממש אעלך כמו קבורת משה אלא ויוסף ישית ידו על ענייניך והוא ישתדל ואני אסייע לו שיעלה בידו ויתן לו פרעה רשות וכן גם עלה עליה שנית בצאת כל ישראל ממצרים בזה האופן שישתדל א' ביציאתם ואני אסייע שיעלו ממצרים. ובזה הפי' אין צורך שיהיה דוקא ע"י השם אלא ע"י ב"ו והוא יסייע מלמעלה שיעלו וא"כ אין לו למשה לומר וכי אני הוא אנכי שאמרת כי מ"ש אנכי הוא בסיוע למי שישלח דומיא דעליה ראשונה ליעקב ע"י יוסף והוא סייע בכח לא בפועל. אמנם משה סבר דלא דרשינן הכפל דדברה תורה כלשון בני אדם ואין רמוז בכאן כ"א עלית יש' ממצרים ואנכי כפשוטו משמע ומ"ש ויוסף ישית ידו הוא כמ"ש בזוהר שיסתום עיניו בעת המיתה ע"ש. והנה יוסף חטא במה שהביא דבה רעה אל אביהם וא"ת הלא ויבא כתיב דמשמע שהיה אמת כמ"ש רש"י כל מה שהיה רואה ומה חטאו בזה אלא שהי"ל להוכיחם בפי' למה אתם מזלזלים בבני השפחות וכיוצא ולא להביא הדבר