אהבת עולם שמג

מלכא בין ישזיב בין לא ישזיב ידיע ליהוי לך מלכא וכן איתא בילקוט דניאל ג' ומבואר דכונת חמ"ו שמסרו עצמן על ק"ה כמו שארז"ל שנשאו קל וחומר מצפרדעים כמ"ש רבינו סעדיה גאון ז"ל בפי' דניאל יעו"ש וזה מילת ידיע לך הוא ידיעה ודאית ואינו גילוי מילתא בעלמא אלא הם אומרם ידיע לך הוא ידיעה אמיתית בין ישזיב בין לא ישזיב הם אינם משתחוים לצלם ובזה יבא ג"כ כונת הכתוב ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בין שיסכים אברהם בין לא יסכים המעשה עשוי גזרה היא מלפניו ית' ואינו גילוי מילתא בעלמא. ובזה נבוא אל הבא'ר עפ"י להקת הפוס' מאי דחזה הוית לה' שבט בנימין דל"ו ע"ב אות קס"ד שכתב שטר שכתוב בו שלא יעשה פלוני כ"א בידיעת ראובן אם צריך שיהיה ראובן זה מסכים למעשה. או דילמא כל שהודיעו אף שלא הסכים עמו המעשה עשוי מאחר שעיקר הלשון משמע שיהיה לו ידיעה ותו לא. כתב מוהר"ש לוריא ז"ל בתשו' סימן ט"ו דלשון זה רגיל ומוכח שהוא לשון רשות שהרשהו לעשות דאל"כ מה תועלת יש לו לאותו פלוני אם ידע ראובן מזה או לא ידע מאחר שאין הדבר תלוי בו למחות בענין ועוד מאחר שבא הלשון בדרך שלילה ואזהרה שלא יעשה דבר כ"א בידיעת פלוני מוכרח שהוא לשון רשות דאל"כ היה לו לומר שיודיע כל דבר לפלוני ויש לעמוד ע"ז מן המקרא שכתוב כי לא יעשה ה' להים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים ויש לישב על דרך צדיק מושל ביראת אלהים ודוק עכת"ד ז"ל. ומעתה נבוא לבאר כונת הכתוב ידוע תדע כי גר יהיה זרעך דיש לדק' וכי כביכול לא היה יכול לשעבדם בלתי שיודיע לאברהם אע"ה ועוד מה תועלת בהאי ידיעה כיון שאין ביד אברהם למנוע הדבר וא"כ מה צורך להאי הודעה ידוע תדע אלא עפ"י האמור יובן ע"נ והוא דכונת כביכול הודיעו לאברהם לנטילת רשות דהכתו' יעיד כי לא יעשה אלהים דבר כ"א גלה סודו אל עבדיו הנביאים ולפי"ז בא לגלות לו לאברהם על ענין שעבוד מלכיות וגהינם ואמר לו במה אתה בוחר ובורר לבניך דבין הכי ובי"ה חייבים הם בשעבוד או גהינם וצריך אני לשעבדם כמ"ש במדרש רז"ל פ' לך לך שהראה לו הקב"ה לאברהם גהינם ושעבוד מלכיות ואמר לו במה אתה רוצה שירדו בניך אם יהיו חייבים לגהינם או בשעבוד מלכיות ר"ח בר פפא אמר אברהם בירר לו את המלכיות וכו' והסכים הקב"ה ה"ד אם לא כי צורם מכרם זה אברהם עכ"ד הרז"ל הצדיק מושל ביראת אלהים במה שברר לבניו שעבוד מלכיות והסכים הקב"ה עמו וא"כ עכשיו שהודיעו הקב"ה לאברהם שרוצה לשעבדם ואברהם בירר לו שעבוד מלכיות כמו שכתוב בשטר שביניהם שהודיעו הקב"ה שרוצה לשעבד בניו וסבר וקביל אברהם בהאי שטרא לשעבד בניו כמו שאמר אברהם שבירר מלכיות והסכים הקב"ה על ידו אין יכול עוד לחייבם בדינה של גהינם שהרי האי הודעה היא ולאו גלוי מילתא היא אלא נטילת רשות שהודיעו לאברהם עד שהסכים במה שבירר אברהם לבניו כי גר יהיה זרעך וז"א ידוע תדע וכו' כמו שביררת לבניך. וא"ת מאחר שאין הדבר תלוי באברהם למחות בו א"כ מה יועיל בירור אברהם דאין בידו למחות בכל לזה יש לומר כיון דקיימא לן דצדיק מושל וכו' דהיה יכול לבטל הגזרה בתפלה שהרי הקב"ה גילה לו וכו' כנז' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול ועוד דזה הוי תועלת להנודע לו וכתב שם מוהרש"ל ז"ל שם בתשו' וז"ל ועוד יראה לכל בעלי הלשון עברית שכל ל'