אהבת עולם שמב

אמר מפני שטר חוב של כי גר יהיה זרעך וכו' ועודנו במצרים לא היה נגאל כיון דכבר ביזה עבודת המקום היא הקרבת הקרבנות קרבן פסח וכיוצא ע"י שמכר את בכורתו ודוק

בא"א אף אתה הקהה את שניו ואמור לו דקשה למה לא נקט כי אם שניו הול"ל אף אתה סמא את עינו וכן על זה הדרך אלא יובן שמספר אותיות רשע תק"ע ואותיות שניו הם שס"ו כשתסיר מספר שס"ו ממספר אותיות רשע נשאר גימ' ר"ד וזה אומרו אף אתה הקהה את שניו דהיינו שתגרר בו עד שתסיר את שניו דהיינו חשבון שניו וישאר צדיק שאותיות צדיק הם בגימ' ר"ד וזהו כונת דהע"ה פיזר נתן לאביונים וכו' קרנו תרום בכבוד רש"ע יראה וכעס שניו יחרוק ונמס תאות רשעים תאבד ר"ל שהרשע רואה שהצדיק נותן צדקה ומצות הצדקה רבו מעלותיה מה עושה לו הצדיק שהוא מקהה את שניו שמגרה בו עד שמסיר שניו וישאר צדיק וזה אומרו תאות רשעים תאבד וק"ל

ברוך שומר הבטחתו וכו' הנה יש לחקור במאמר דברי התנא פתח דבריו יאיר זאת הברכה אשר ברך ברוך שומר דיש להבין דמהו כל השבח והברכה הזאת דקא משבח התנא לרחמנא על מה שקיים מאמרו והבטחת ית' דאם לא יקיים מי יקיים הלא כתיב כי לא איש אל ויכזב שאין מדת הקב"ה כמדת בשר ודם שאם אומר לעשות טובה שוב אינו חוזר בה מאותה טובה ועוד בה דיש לדק' דהיה נראה שיותר יתכן לומר ברוך ששמר הבטחתו דעל מצרים קא משבחין לומר שהקב"ה מחשב את הקץ לעשות כמ"ש לאברהם וכו' ועוד ילד"ק דמשמע מדנקט התנא לשון ברכה ושבח והודאה באומרו ברוך שומר אינו אלא לשון בטחון ואינו חיובא רמיא עליה דכביכול לקיים מאמרו יתברך. והכל יתבאר עפ"י הבא'ר והוא בהקדים מאי דאיתא בב"ר ע"פ וילך אל ארץ וכו' מפני יעקב אחיו רא"א מפני השטר חוב כי גר יהיה זרעך וכו' הרי מוכח דהאי קרא קאי בדמיון השטר. ומעתה נבוא לבית הספק זה יצא ראשונה לפי מאי דכתיב בקרא ידוע תדע שהוא בריש קרא כדמיון ריש השטר אם הוא מילות ידוע תדע גילוי מילתא בעלמא או דילמא לשון ידיעה דכתיב בהאי קרא הוא הודעה שהיא גזרה מלפניו יתברך אף שלא יסכים אברהם המעשה עשוי מאחר שעיקר הלשון משמע שיהיה לו ידיעה ותו לא. וראיתי להרב יפ"ת שפירש על לשון מדרש רבא דאיתא בהאי קרא פ' מ"ד אות כ"א וז"ל ידוע שאני מפזרם. תדע שאני מכניסם. ידוע שאני ממשכנם. תדע שאני פורקם. ידוע שאני משעבדם. תדע שאני גואלם ע"כ. ופירש הרב ז"ל ממה שתדע שאני מפזרם תדע שאני גם כן שאכניסם וזה עד"ש במכות פ"ג גבי ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן וכו' אחר שנתקיימה נבואה זו תתקיים גם זו והכונה שלכן הודיעו ענין הגלות כדי להודיעו ג"כ הגאולה שיהיה בטוח בה כי מה' יצא הדבר ולא יחשוב כי מקרה קרא להם עכ"ד הצריך לעניננו הרי מבואר מדבריו דאינו לשון גילוי מילתא בעלמא הוא אלא גזרה היא מלפניו יתברך כי מה' יצא הדבר בהאי אמירה דידוע תדע ולא יחשוב אברהם כי מקרה יקרה להם אלא כמו שתתקיים זו תתקיים גם זו ואינו לשון גילוי מילתא בעלמא אומרו כביכול ידוע תדע ואפשר דקרוב לזה איתא בזוה"ק ס' תולדות דקמ"ב ע"א באמירת חנניה מישאל ועזריה שאמרו לנבוכדנצר וז"ל ידיע ליהוי לך