אהבת עולם שמ

חכם המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו וכמ"ש הרב גאון עוזנו חיד"א ז"ל הביא דבריו הרב מוהר"י עטיה ז"ל בס' עקב ענוה דצ"ט ע"ב וז"ל שכתב שבכלל מעלת הענוה דאם נתרחק מן הגאוה יזכה לשפוט משפט אמת. ואם לאו לא יהיו משפטים אלא תעתועים ויכשל בדבר המשפט עכ"ד ז"ל וא"כ בזה חכם בחכמתו אריה שאל דזה אומר בכה. וזה אומר בכה. וא"כ מלת מ"ה הרומזת למדת הענוה אריה שאל כיצד יתנהג במידת הענוה בחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אתכם ושפטתם צדק בין איש ובין רעהו. ומשיב תנא דידן המגיד אף אתה אמור לו כהלכות הפסח כלומר שיהיה עניו כמו הנהגת הלכות הפסח כמ"ש הרב משכנות יעקב ז"ל וז"ל ויקחו להם איש. החשוב שבהם יקח וישתדל הוא בעצמו ולזה נאמרה פ' זו בהקהל כנודע מאומרו כל עדת בני ישראל לרמוז כקטון כגדול ישמעון זה דאין כבוד לפני מלך הכבוד וכו' וז"א כאן ויקרא אל משה לכל זקני ישראל הגדולים והזקנים צוום שימשכו הם בעצמם ויקחו השה. שישאו קו"ח בעצמם שאר העם. ולקחתם אגודת אזוב לרמוז על השפלות ויטבלו בדם אשר בסף נמאס הם בעצמם ועבר ה' לנגוף וכו' וראה הדם וכו' ופסח ה' על ענין הפתח שהשפלתם כבודכם ויש שכר לפעולתכם עכ"ד ז"ל. ומכאן יש ללמוד למידת הענוה מקרבן פסח וז"א כהלכות הפסח כמדרגת הקרבן פסח שהת"ח צריך שיהיה עניו בדבר המשפט החוקים והמשפטים לשפוט משפט אמת שאין לדיין להתגאות שכל חכם המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו וא"ת הרי קי"ל שאדרבה בדבר המשפט אין לו להיות עניו שהרי אמרו ענוותנותו של ר' זכריה החריבה את בתינו וא"כ צריך שיהיה לת"ח גסות הרוח שמיני שבשמינית ואיך יתנהג במדת הענוה בדבר המשפט ולזה בא ומסיים המגיד אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן כלומר כגון איש עבריינא העובר על מצות ה' אין פוטרין כההיא דר' זכריה שהיא מצוה להפיקו שהוא כמו איש עבריינא שאין צריך לזה ענוה כ"א יפיק אותו מן העולם וירדוף אותו עד להאבידו מן העולם וז"א אפיק"ו מן ודוק. עי' מדרש תלפיות דנ"א על מלת אפיקומן יעו"ש

בא"א חכם מה הוא אומר זה אברהם אריה שאל מה העדות והחוקים והמשפטים עדות היא התורה דכתיב עדות ה' נאמנה החוקים והמשפטים זה כבוד אב ואם הכתובה בתורה כמ"ש במכילתא הובא בספר אבק סופרים דע"ד ע"ב ע"פ שם שם לו חק ומשפט זה כבוד אב ואם וכו' יעו"ש. ולפי שהיה אברהם אע"ה מפחד ואומר אצא ויהיו מחללין שם שמים ואומרים הניח אביו והלך לו לעת זקנתו. א"ל הקב"ה לך אני פוטרך מכבוד אב ואם. ואין אני פוטר לאחר מכבוד אב ואם וכו' עכ"ד מדרש פ' לך לך פ' ט"ל סי' ז' יעו"ש וכן נראה מדברי רש"י ז"ל סוף פ' נח יעו"ש וכתב הרב שפתי חכמים ז"ל שם והטעם שלא לקחו אברהם לתרח אביו עמו משום שהיה רשע ועובד עבודת אלילים ואעפ"י ששב בתשובה היינו בסוף ימיו קודם מותו אבל בהליכת אברהם ממנו מחרן אז היה רשע עכ"ד יעו"ש ועיין בספר תועפות ראם תונסי בסוף פ' נח דף ה' ע"ד יעו"ש. מעתה הנה ארש"י לפניך והמה באו כתובים בענין מאמר התנא עפ"י הבא'ר יבא כונת דבריו באומרו חכם מה הוא אומר הוא אברהם אריה שואל מה העדות דתמ'ה יתמ'ה עפ"י התורה דכתיב בה מצות עשה כבד את אביך ואת אמך והקב"ה אמר לו לך אני פוטרך דמה יענה