אהבת עולם שלה

השעבוד ומסתמא כן יהיה לעת"ל. והשתא המגיד מספק"ל אי כר"א אי כר"י ומשו"ה כפל הענין למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ולפירוש דר"י אמר השתא הכא ואנו מצפים לשנה הבאה בניסן נהיה בא"י שתהיה הגאולה בניסן והשעבוד יפסוק מתשרי שהוא ששה חודשים קודם דהיינו בתשרי ואחר כך נקט אליבא דר"א דאמר בניסן נגאלו ובתשרי עתידין להגאל וא"כ לא יתכן לומר כי עכשיו בניסן והרי עדיין לא בטל וא"א לבקש שיהיה הגאולה אלא בתשרי של שנה הבאה ואם יגאלו באותו תשרי אזי בטל השעבוד בניסן שלפניו דהיינו לשנה הבאה מניסן ולזה קא' השתא הכא עבדי לשנה הבאה בארעא דיש' בני חורין דוקא ולא גאולה שלימה ודוק

(למ"ק) מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילו' וכו'. ופי' הרב מלכי בקו' ז"ל שהוא מדבר על הגלות הזה שהוא דומה ללילה וז"א מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות גלות זה מגלות מצרים ובכל הגליות בא לתרץ למה ארך הגלות שבכל הגליות. אנו אוכלין חמץ או מצה ר"ל היו העולם פעם עושים מחלוקת זה עם זה. והגלות הזה כלו שנאת חנם. בשאר גליות אנו אוכלין שאר ירקות ואינם מבקשים לעכל המאכל והלילה הזה כלו מרור רוצים דברים המעכלי' כמו מרור. שבכל הגליות אין לנו תענוג אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובין ובגלות הזה כלנו מסובין וק"ל

עוד אפ' לפ' דזה שאלת חכם מה נשתנה ע"ד מ"ש במס' פסחי' (דל"ט.) ואלו ירקות שאדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח במרור חזרת עולשין וכו' ופי' בש"ס קמא קמא עדיף לרווחא מצוה בחזרת. הק' בגמ' מאי טעמא ומשני מה חזרת תחילתו רך וסופו קשה אף השעבוד כן מתחילה בפה רך ולבסוף בפרך ועוד מאי חזרת חסא דחס רחמנא עלן ומה נתכוון החכם לשאול מה נשתנה הלילה הזה מרור מוכרח לומר מטעם וימררו את חייהם בעבודה קשה וכו' א"כ אדרבא עושה דבר מר ביותר כקושית הש"ס והשיב לו שני תשובות של הגמ' ראשון עבדים היינו והוא מורה סי' עבדות. זאת ועוד הוא חסא שם רמז ויוציאנו ה' וכו' דחס רחמנא עלן וק"ל. עוד יתפרש דארבעה שאלות אלו כנגד שאלת ארבעה בנים שאלה ראשונה שאלת חכם הרי לנו בטיבול מרור פי' אחר זכר לוימררו את חייהם וכו' שאלה ב' שאלת רשע והלילה הזה כולו מצה הלא טוב הוא הלילה הזה כולו חמץ לחם רך וטוב שאלה ג' שאלת תם הלילה הזה כולו מרור דלא נתעורר עד שבא המרור לפיו שאלה ד' והלילה הזה כולנו מסובין שאלת שאינו יודע לשאל ובכל מה שנעשה לא נתעורר עד שדחפו אותו על פניו לעשות הסיבה ודוק

מה נשתנה וכו' שבכל הלילות אנו אוכלי' שאר ירקות והלילה הזה כולו מרור דיל"ד דמה שבח הוא זה דבשאר הלילות אנו אוכלין שאר ירקות לפי פשוטן של דברים הירקות הם מתוקים והלילה הזה שהוא חג הקדוש אנו אוכלים מרור ירקות מרורים במקום למתק לשוננו כמו שאנו עושים כל הסימנים דרך חירות וסי' עשירות בלילה הזה פרט לדבר הזה במרור שהיא מילתא גריעותא היא דאם שנזכור על שמררו את חיי אבותינו בארץ מצרים הא איכא מילתא דברים היוצאים מן הלב ואנו מודים ומשבחים לה' כביכול אשר גאל אותנו משעבוד לגאולה ומזכירים כל השעבוד והמרירות שעשו המצריים לאבותינו. ועוד מה שבח שאנו מזכירים מרירות המצריים כ"ז שאנחנו בגלות המר הזה הקשה אך לענ"ד