אהבת עולם שלב

לחבירו כי הכל צריך שיעשה כפי חפצם כאשר היה רוצה שיעשו חפצו וכפירוש רש"י ז"ל דעלך סני לחברך לא תעביד ריעך וריע אביך אל תעזוב זה הקב"ה אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך וכו' נמצא שדימה והמשיל את ה' יתברך לריע וחבר אנושי להורות על חיוב שמירת מצותיו ודוק

ארז"ל שקולה מצות צדקה כנגד כל המצות ופירשו רז"ל ע"פ ואהבת לרעך כמוך אני ה' זהו כלל גדול בתורה כמפורש לעיל אפשר שבא לרמוז ג"כ על ענין הצדקה וגמילות חסדים זה הוא ואהבת לרעך וכו' בגי' יסוד האהבה צדקה גמילות חסדים דכ' אמרתי עולם חסד יבנה. א"נ זכיה גדולה היא הכנסת אורחים. כאז"ל גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה. א"נ אהבה הגדולה המלוה לעני בעת דוחקו. דכתיב מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו א"נ עכ"ד בקור חולים פדיון שבוים. כאוז"ל מקדימין פדיון שבויים לפרנסת עניים ויתומים ולכל דבר מצוה ואפילו לבנין בהכנ"ס זה פיקוח נפש וארז"ל כל המקיים נפש אחד מישראל כאילו קיים עולם מלא: חדושים על הגדה של

פסח

(למ"ק) פיסקא קמא ישכיל הקורא ויבין הני תרי אלימי אמוראי דזעירא מן חברנא מחזה שדי יחזה מה שאספתי וקבצתי הקדמות מפי סופרי' וספרי' אשר המה במצודתי ליישב בהם דברי המגיד הנלע"ד עפ"י דרש ורמז ממה שחנני ה' יתברך בחסדו הגדול לפי מצב נשמתי בעזר צורי וגואלי המצפה לישועת ה' תמיד לילי ויומי והוא הצ' עזרה חייא לחמי ס"ט מזעירי עיה"ק ירושלים תובב"א פתח דבריו יאיר התנא לבבא קמא יביע אומר בלשון תרגום ומפרשי דבריו כל חד לפום חורפיה ז"ל נתן טעם ומתוכם כעין החשמל הרב אבודרהם כתב טעמא דנקט לן המגיד בבא קמא בל' תרגום וז"ל ומה שנהגו לאומרה בל' ארמית לפי שכולם מדברים בלשון ארמית ואין ע"ה מכירין לשון הקודש עכ"ד ז"ל וראוי לשים לב תחילה מה שיש לדקדק ע"ד האבודרהם דאם דבר שנהגו לאומרה בלשון ארמית כדי שיבינו ע"ה מה טעם נתקנה בבא זאת בל' תרגום יותר מן השאר משום שרוב הלשון מדברים מקדמת דנא היו רגילים יותר בל' תרגום יותר מלה"ק א"כ היה להם לתקן כל ההגדה בלשון תרגום כדי שיהיו הכל מבינים בכל הסדר כמו שהק' הרב יוסף עליכם בהאי בבא יעו"ש. ואם אמור יאמר הקורא דלפי כונת הרב אבודרהם דמה שנהגו לאומרה בל"ת הטעם כדי שיבינו ע"ה ויבואו לפניהם לאכול כמאמר דברי המגיד כל דכפין ייתי ויכול. א"כ לפי"ז נ"ל דהאי בבא נתקנה בל"ת הוא כדי שיבינו ע"ה ויבואו לפניהם לאכול היו אומרים ככה להאי בבא בל"ת כדי שיבינו שכן יובן מריש האי בבא יביע אומר הא לחמא עניא וכו' וסיים מאמרו כל דכפין ייתי ויכול הרי דהאי בבא חד ענינא הוא וא"כ נ"ל לדק' על דברי הרב אבודרהם דאיך לא חייש התנא למאמר דברי רבי דאיתא בפ"ק דבתרא רבי פתח אוצרותיו בשני בצורת ולא רצה שיזונו ע"ה ועוד שקילל עצמו שחשש שמא נתן פתו לע"ה וא"כ באנו לפי פירוש הרב אבודרהם שכתב דהטעם שנתקנה האי בבא כדי שיבינו ישר' העניים ע"ה ויבואו לפניהם לאכול כדי לקבל שכר וכו' דמה שכר איכא בהאי נתינת בעה"ב פתו לע"ה דאדרבא לפי מאי דאיתא לדעת רבי. עבירה היא ביד הבעל הבית לתת