אהבת עולם שלא

הוא כלב ואם שוקע רגליו בארץ הוא גדי אמר לו כבר עשיתי הנסיון הזה פעמים עושה כן ופעמים עושה כן אמר לו התלמיד לך והשלך אותו מראש הגג לארץ אם מדלג מיד לארץ הוא ולד כשר ואם אוחז בצפרניו בשפת הגג הוא כלב אמר לו כבר עשיתי זה ופעמים עושה כן ופעמים עושה כן אמר לו התלמיד לך שחוט אותו וקח חתיכה של בשר ממנו ושים על הגחלים אם מתפשטת הבשר ואינה מתמעטת הוא כלב ואם לאו הוא ולד כשר כששמע כן ויפול על רגליו ואמר אשריכם ישראל שזה בתוככם וכיון שראו החכמים גודל חכמתו וישימוהו נשיא עליהם ויעשרוהו עושר גדול ויהי אחר ימים מועטים חשב זה התלמיד בלבו כמה גדול שכר התורה ואם בעוה"ז כן כל שכן לעולם שכולו טוב לעולם שכולו ארוך וינחם על הרעה שעשה לבחור בכבוד עוה"ז ואמר טוב שיהיה זה הטוב מוצנע לי לאחר מותי יותר מחיים ופירש עצמו מכל עושר וכבוד של עולם הזה והיה לומד לשם שמים בלב טוב ובנפש חפצה וכו' דלכן אז"ל לעולם יעסוק אדם בתו' ובמצות אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה ודוק

סנהדרין פ' חלק בע"י סי' קצ"ח אמר ר' אלעזר כל מי שאינו מהנה ת"ח מנכסיו אינו רואה סימן ברכה לעו'. א"ה ראוי לשים לב מלת לעולם דקאמר דמשמע אפי' שיחזור בתשובה לעו' בקללתו עומד וא"כ למה ל דנראה עול בחיקו ית' ח"ו ונראה דמלת לעולם קאי ע"ז דלא מבעיא בדבר שיש מי שמתעסק בה ומצליח ויש שאינו מצליח. דזה שאינו מהנה ת"ח לא יצלח אפי' בדבר דמסתמא כל שמתעסק בה מצליח זה לא יצלח וזהו אומרו לעולם. לעולם לא יצלח אפילו בדבר שאחרים מצליחים. אך בהיות חוזר בתשובה פשיטא דיצלח דלעולם לא בא לומר לעולם אפילו שיעשה תשובה חלילה. והענין שכל מי שאינו מהנה ת"ח שלא יראה ברכה לעו' משום דתיכף לת"ח ברכה במעשה ידיהם שנאמר נחשתי ויברכני ה' בגללך וכתיב ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף כאז"ל. וא"כ זה שאינו מהנה ת"ח שבשבילו מתברכים אחרים מדה כנגד מדה שלא יראה סימן ברכה לעו' והדבר בהופכו ודוק: מהרב בינה לעתים זצ"ל

איתא בש"ס מעשה בגוי א' שבא לפני שמאי א"ל גיירני על מנת שתלמדני כל התו' כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גיירו א"ל דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושא הוא זיל גמור. ויש לדייק מה הכונה בדוחפו באמת הבנין ולמה לא גער בו והוציאו בנזיפה כמו שעשה לקודם שהוזכר שם בבריתא ונראה כי לפי שהנכרי הזה היה רוצה ללמוד במהירות ונחיצה רבה מבלי שום מיתון וללכת בהדרגה מעט מעט. לכן דחפו וסתר דבריו באמת הבנין שבידו נעשה כאומר לו כי אפילו בבנין גופני וחומרי אי אפשר לעשותו כולו ברגע אחד אלא ע"י מדידה. היום אמה אחת. ולמחר מדידה אחרת. ותחילה צריך לעשות היסודות ואח"כ מעט מעט לעשות הבנין עליהם כש"כ הבנין הגדול ועצום הרוחני בנין תורתינו הקדו' שנקראו לומדיה בנאים. ודאי אין מקום לעשות זה בבהלה ובמהירות. ובזה דחפו ודחה סברתו. אבל הלל הזקן ע"ה בענותנותו היתרה א"ל אה"נ שיש כאן דרך קצרה ללמוד כל התורה כולה על רגל אחת כי כולה מיוסדת על שורש א' שירצה לזולתו מה שירצה לעצמו. ובזה נכלל כל מה שהשכל יוכל לצייר בין למה שנוגע בינו ליוצרו יתברך. בין למה שנוגע בינו