אהבת עולם שיז

בתחילה ואיתא בזוהר חדש פ' לך לך שכל ענין אברם הוא רומז אל הנשמה בצאתה לזה העולם אומר לה הקב"ה. לך לך מארצך וכו' ואעשך לגוי גדול אם תזכה במצות ואז אברם הלוך ונסוע שהנשמה הולכת ומשוטטת בעולם ולכך נקראת אברם שהוא ב' מילות אב רם כי הנשמה היא אב לגוף ורם שהיא ממקום רם חוצבה מתחת כסא הכבוד ע"ש דברים נפלאים. וז"ש הלוך ונסוע ר"ל אברם שהוא הנשמה כאשר היא הולכת לזה העולם ונוסע אז היא הלוך וגדל כי היא מוכתרת בכל מיני מצות התלוים בנשמותיה תרי"ג מצות נגד תרי"ג איברים וגידין ויוצאת כמלך בגדולתו שאין חסר כלום וא"כ במשך זמן הבלי העולם הלוך וחסור ר"ל שנחסר מלקיים איזה מצות ומאי תקנתיה אז הלוך ושוב ר"ל שמוכרח לילך למיתה שאין הליכה אלא מיתה ואח"כ ישוב לזה העו' בסוד הגלגול כמה פעמים אפי' אלף עד שישלים מה שהחסיר מתרי"ג מצות. ומשה"כ הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר משמע שהגלגול אינו נוהג אלא ג"פ. ע"ש בשני לוחות הברית תירוץ לזה. וא"כ זה ג"כ תשובה ניצחת למה שהקשינו לעיל למה נתגלגל מטטרו"ן במשה כי אע"פ שקיים כבר כל המצות אפי' מצות מילה. מ"מ לא היה קיום מצוה זו כתיקונה כי התורה צותה דוקא למול לח' ימים וזו היא עיקר מצותה. ואליעזר עבד אברהם נימול לעת זקנותו ולכך היה ההכרח להתגלגל במשה להיות נימול לח' ימים. ואל תשיבני דא"כ למה נתגלגל כלל באליעזר אחרי שלא היה כתיקונה. וי"ל שגנאי היה לו לעמוד בהיכל המלך בלי מילה ולפיכך אחר שכבר התחילה להתפשט מצוה זו בישראל ונתקן עתה כל מה שהיה באפשר ואח"כ במשה נתקן לגמרי. והנה בזה נבא אל ביאור מאמר הנז"ל וה"ק ראו אבותיו של משה תוארו כמלאך אלהים ומלו אותו לח'. ר"ל דבשלמא אם לא היה תוארו כמלאך אלהים לפרסם לכל שהוא מטטרו"ן שר הפנים כנז"ל בודאי לא היו מלין אותו לח' כי אותו יום שמיני היה שבת ומשה ספק בן ששה או בן שבעה וכל ספק אין דוחה שבת אבל אחר שראו שתוארו כמלאך אלהים ולפי שהוא מטטרו"ן שר הפנים והיה קשה להם למה הוא בא עתה לעולם אם כדי לקיים מצות מילה מה שלא קיים הרי בהיותו באליעזר קיימה וצ"ל שבאליעזר לא קיימה כתיקונה שלא נימול לח' ימים ובא עתה להיות נימול לח' ימים ואם איתא שהוא לאו בר קיימא מפני שכל עיקר ביאתו לעולם אינו אלא להיות שהוא נמול לח' שהוא שבת לפיכך הלכו ומלו אותו לח' אבל אם לא היו רואין בו שתוארו כמלאך אלהים ודאי היה ספק אצלם אם הוא בר קיימא אם לאו ומספק לא היו דוחין את יום השבת והיו מלין אותו אחר שבת שהוא יום תשיעי ללידתו. [ע"כ מהרב עמודיה שבעה ז"ל]: [מהרב מעיל צדקה ז"ל

] ויבואו הרועים ויגרשום ויקם משה ויושיען וישק את צאנם. נודע מכאן כח החסד שבעבור החסד שעשה עמם הזמין לו הקב"ה לצפורה בת זוגו והיא תאומתו כי משה היה הבל וקין היה יתרו שהרגו על התאומה היתירה שנולדה עמו וצפורה היא התאומה עכשיו חזר לו תאומתו כנודע ומי גרם למשה דהיינו הבל לחזור בידו תאומתו אחר כמה שנים החסד שעשה עמהם דכתיב ויאמר אל בנותיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם ופירש"י ז"ל שמא ישא אחת מכם כמה דאת אמר כי אם הלחם אשר הוא אוכל. ואפשר שע"ז נקראת צפורה כאילו אמר פרחה כצפור מיד קין שנטלה בעל כרחה