אהבת עולם רצט

עליהם. הלא ידיך לא אסורות וכו' שהיה לך להוכיח את שאול כנ"ל ולמה נטל הקב"ה הצדיק היותר חשוב. אלא על כרחך כנפול לפני בני עולה נפלת. ומלת לפני היא קדימה זמנית. ר"ל שהוא מת שלא יראה ברעה והבני עולה יפלו אח"כ. וכשמוע העם את הדברים האלו. הנה היה להם מקום לבכות ז"ש ויוסיפו כל העם לבכות

אבי ע"י דבריך הנעימים אני מבין מה שנתקשה לי מעודי כתיב ויהי רעב בימי דוד שלש שנים וכו'. ויבקש דוד את פני ה' ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים. ואמרו חז"ל אל שאול שלא נספד כהלכה עכ"ל. מאין הוציאו חז"ל הדרשה הזאת. גם הרי מפורש שדוד היה מספיד את שאול שנאמר ויקונן המלך על שאול ועל יהונתן בנו וכו' ומה לו לעשות עוד, ולפי דבריך יאמר שדוד לא היה מחזיק את שאול שהיה הצדיק היותר מובחר שבדורו שמיתתו היה שלא יראה ברעה. והא ראיה שנאמר ויקונן המלך על שאול ולא אל שאול. ולכן לא חשב שהרעב היה בא מחמת מיתת שאול. כי חשב שאדרבא מיתתו היה לכפר. לכן ויאמר ה' אל שאול כלומר אמר ה' אל דוד טעית במה שאמרת על שאול כי באמת ראוי לאמר אל שאול וז"ש חז"ל שלא נספד כהלכה

בני עי"ז תבין מ"ש הושע ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראוהו יחד לא ירומם. ירצה הנם עמי מסופקים הם אם לשוב כמ"ש רש"י. ואעפ"י שאני מעורר אותם ע"י שאני נוטל צדיק א' מהם כדי שישימו על לבם שמת הצדיק כדי שלא יראה ברעה ועי"ז ישובו אל ה'. אדרבה הם אומרים שמת כדי לכפר ולכן לא ישובו. וז"ש ואל על יקראוהו ר"ל במקום אשר ראוי להם לאמר אל הנה הם קוראים על כנ"ל. ועי"ז יחד לא ירומם לשוב לאביהם שבשמים. ובזה נשלם הדרוש העשירי: חסל סידור עשרה הדרושים בהלכתן. כאשר זכינו לסדר אותן. כן נזכה לעשותן. תם ונשלם ספר עשרה למאה