אהבת עולם רצח

היותר גדול בדור. אבל אמר סתם צדיק א'. משא"כ אם נאמר שלא יראה ברעה. אין כל צדיק זוכה לזה. רק היותר חשוב. שאם לא כן חלילה יאבדו כל הצדיקים. ועוד יש נפקא מינה בין ב' הפירושים הנ"ל. שאם נאמר לכפר. הנה די בצדיק אחד כמ"ש בפירוש אני נוטל צדיק א' מהם וכו' כנ"ל. משא"כ אם נאמר שלא יראה ברעה. הנה כל הצדיק אשר הוא במדרגה הזאת אשר ראוי שלא יראה ברעה הוא מת. וז"ש רש"י הנ"ל אמר משה מתחלה הייתי סבור או בי או בך. כי הייתי סבור שיהיה הדבר לכפר על הדור ויהיה די בצדיק אחד. אבל עכשיו אני רואה שמתו שניהם נדב ואביהוא על כרחך שאין הדבר לכפר רק כדי שלא יראו ברעה. א"כ למה לנו חיים. על כרחך שהם גדולים ממני וממך ורק הם ראוים שלא יראו ברעה ולא אנחנו זאת היא הקדמה אחת. ועתה שמע נא בני ההקדמה השנית. אמרו חז"ל ידיך לא אסורות וכו' שהיה לך להוכיח את שאול וכו'. והמאמר הזה הוא תמוה מאד כי ידוע שבהספד על צדיק ראוי להזכיר שבחו. ואם נבוא לספר בשבחו של כבוד רבינו זה. אשר אנחנו עסוקים בהספדו תקצר היריעה מהכיל. ע"כ אמר בקצרה שהיה עניו מאד מכל בני דורו. ובזה נכללו כל המדות של משנת ר' פנחס בן יאיר. וד"ה ע"ה הספידו את אבנר ואמר דבר אשר הוא לו למזכרת עון. שאמר שהיה לך להוכיח את שאול והנה עבר על מקרא מלא הוכח תוכיח את עמיתך. אבל הענין הוא עפ"י מ"ש חז"ל תמה אני אם יש בדור הזה מי שיוכל להוכיח. אם יאמר לו טול קיסם מבין שיניך יאמר לו טול קורה מבין עיניך. והנה אמרו חז"ל שאול באחת וכו'. נמצא שלא היה אל שאול רק עבירה אחת. א"כ מי הוא זה אשר ימלאנו לבו להוכיח את שאול. הורה בזה שלא היה על אבנר אפי' עבירה אחת. והיה ההספד הזה לשבח גדול מאד. ועוד נפקא מינה בין ב' הפירושים הנ"ל ע"פ מפני הרעה נאסף הצדיק. שאם נאמר לכפר הנה אין להתאונן על הדור אבל על הצדיק ראוי להתאונן כי נתפס בעון הדור. משא"כ אם נאמר שלא יראה ברעה. הנה אין להתאונן על הצדיק כי אדרבא טיבותא היא לגבייהו כנ"ל. אבל על הדור ראוי להתאונן. כי רעה תבוא עליהם. והנה זה הוא ההפרש בין אל ועל. כי למשל אם נאמר ויקונן ראובן על שמעון כונתו הוא שהיה מקונן על שמעון. משא"כ אם נאמר ויקונן ראובן אל שמעון כונתו הוא שהיה מקונן על הרעה אשר תבוא ע"י שמעון. ומעתה שמע בני כונת הפסוקים. ויקונן המלך אל אבנר ר"ל שהקינה אשר אמר המלך אינה כתובה כלל. שבלי ספק ארוכה היתה מאד. אבל הכתוב סיפר לנו שכל הכונה של הקינה היתה להורות אל העם שאבנר מת שלא יראה ברעה וז"ש ויקונן המלך ר"ל כל מה שהיה מקונן המלך היה אל אבנר ר"ל מה שיבוא ע"י אבנר. אולם הנה היה תימה אל העם מנין לו לדוד שהחליט על מיתת אבנר שלא יראה ברעה. שמא היתה מיתתו לכפר. לז"א עוד ויאמר ר"ל אמר דוד אל העם בואו וראו שאראה לכם במופת שמיתתו היה שלא יראה ברעה. שאל"כ אלא מיתתו היתה לכפר הנה לזה לא היה צריך הקב"ה ליטול את הצדיק היותר חשוב כי הרי הוא היה יכול להוכיח את שאול ובלי ספק שלא היה בו חטא כלל. ואם נאמר לכפר הנה היה די שיטול צדיק קטן אלא ודאי כדי שלא יראה ברעה. וז"ש הכמות נבל ימות אבנר ר"ל האם יעלה על דעתכם שמיתת אבנר היה כמות נבל ר"ל במקום אשר היה ראוי שימות נבל או רבים נבלים. מת אבנר לכפר