אהבת עולם רצז

וכו'. וכן אתה אם תלך ותפול לפני מרדכי ותתחנן לו ותבקש ממנו שימחול לך את אשר עשית לו. ואם תצליח במעשיך ותפעול אצל מרדכי שירחם עליך. אז תוכל לו. כי ענוש יענש כאשר נענש זקנו שאול בחמלתו על זקנך אגג. וז"ש ויאמרו לו חכמיו וכו'. אם מזרע היהודים מרדכי ר"ל אם יש בו מדת רחמנות כי כן היא המדה אצל זרע היהודים בני אברהם אבינו ע"ה. ואומרו אשר החלות לנפול לפניו ר"ל לא כמו שאתה חושב שזה מה שהרכבת את מרדכי מקרה הוא כמ"ש את אשר קרהו. אלא תחלת מפלתך הוא וז"ש אשר החלות לנפול לפניו. א"כ מעתה אין לך עוד מקום לנוס ממנו. זאת עצה אחת היא הנשארת. והיא שלא תוכל לו באופן אחר רק אם נפול תפול לפניו בתחנות ובקשות. ואם מזרע היהודים הוא כנ"ל אולי ירחם עליך ואז תוכל לו כנ"ל וכי זה של כי נפול וכו' משמש בלשון אלא. והנה באמת היה הקב"ה ירא פן יוסת ויפותה מרדכי מדברי המן כמו שנתפתה שאול מאגג. לכן היה הנס שעודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויבהילו להביא את המן וכו'. כדי שלא יהיה לו פנאי לילך אל מרדכי. ובזה נשלם הדרוש התשיעי: דרוש י' קצת מהספד על פטירת רבינו הגאון מוהר"ר צבי הירש אב"ד דק"ק ברלין. שנקבר ביום ג' ח' אלול תק"ס לפ"ק

אבי כתיב ויקונן המלך אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר ידיך לא אסורות ורגליך לא לנחושתים הוגשו כנפול לפני בני עולה נפלת ויוסיפו כל העם לבכות עליו עכ"ל ויש לי בזה ספקות. א' הכפל של ויקונן ויאמר. ב' למה אמר הכמות נבל ימות אבנר בלשון תימא. וכנפול לפני בני וכו' בל' חיוב. ג' מ"ש ידיך לא אסורות וכו' הוא כנכנס בין הדבקים. הנה כן היה לו לומר הכמות נבל ימות אבנר הכנפול לפני בני עולה תפול הלא ידיך לא אסורות ורגליך וכו'. ד' מ"ש ויוסיפו כל העם לבכות עליו. אינני רואה המוסר הגדול בדבריו אלה אשר הניע והתעורר לב כל העם לבכות עליו יותר מאשר כבר בעיניהם ראו את אבנר מוטל מת לפניהם

בני שמע ב' הקדמות ועל פיהן יבוארו הכתובים כמין חומר. הקדמה א' כתיב בתורה ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש וכו'. פי' רש"י וז"ל היכן דיבר ונודעתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי. אל תקרא בכבודי אלא במכובדי אמר לו משה לאהרן אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך עכ"ל. והענין הוא עפ"י מ"ש מפני הרעה נאסף הצדיק והנה נמצא על הפסוק הזה ב' פירושים. א' הוא לכפרה ר"ל שמיתת הצדיק מכפרת על עון הדור. והפירוש הב' הוא כדי שלא יראה הצדיק ברעה אשר תבא על הדור כמ"ש חז"ל אין פורענות באה לעולם אלא בזמן שרשעים בעולם שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים. ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים שנאמר ונאכל גדיש וכו'. בכה ר' יוסף ואמר כולי האי נמי לאין דומים א"ל אביי טיבותא היא לגבייהו ופי' רש"י טובה היא לצדיקים שהפורענות מתחלת מהצדיקים שלא יראו ברעה עכ"ל. והנפקא מינה בין ב' הפירושים הוא. שאם נאמר לכפר הנה איננו צריך להיות הצדיק היותר מובחר שבדור. כי כן אמר הקב"ה לאברהם אני נוטל צדיק א' מהם ומכפר עליהם כן איתא במד"ר. לא אמר הצדיק